סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 10.7.2014

 הפרלמנט הרוסי קיבל בקריאה שלישית חוק אשר אוסר על עסקים מקוונים לאחסן פרטי מידע אישיים על אזרחי רוסיה בשרתים היושבים בחו"ל. החוק ייכנס לתוקפו בספטמבר 2016, ויחול על תכתובות מייל, רשתות חברתיות ומנגנוני חיפוש. משמעות החוק היא שכל ארגון המעוניין לאחסן מידע שכזה, יצטרך לתחזק פיזית שרתים בתוך שטחה של רוסיה, כך תושבי רוסיה יוכלו לגלוש לפייסבוק, לגוגל, לטוויטר ולדומיהם, בתנאי שחברות אלו יבנו או ישכרו שרתים בשטח המדינה. חקיקה זו ממשיכה את המגמה של רוסיה לשלוט ולהגביל את חופש הביטוי באינטרנט במדינה.

 בית-המשפט הפדראלי של מחוז קולומביה בארצות-הברית דחה תביעה נזיקית שהוגשה נגד פקידי הממשל אשר אישרו את פעולת הסיכול הממוקד בתימן של פעיל הטרור אנוואר אל-אוולקי בשנת 2011, בה נהרגו גם עוברי אורח. התביעה בפרשת Al-Aulaqi v. Panetta התבססה על הלכת Bivens, לפיה ניתן בנסיבות מסוימות להטיל אחריות אישית על פקידי ממשל אשר היו מעורבים בהפרת זכות חוקתית של אזרח. בית-המשפט קבע כי הנסיבות של המקרה הנוכחי בפרט, והנסיבות הכרוכות במלחמה בטרור בכלל, מצדיקות שלא להרחיב את הלכת Bivens, וכי יש להחריג החלטות צבאיות מהלכה זו. עוד נקבע כי בתחום העדין של עשיית מלחמה, ביטחון לאומי ויחסי חוץ, לרשות השופטת יש תפקיד מוגבל מאוד.

 שופט בית-המשפט הפדרלי במחוז אורגון בארצות-הברית פסק כי הפרקטיקה של הממשל להוסיף אנשים לרשימת מי שאינם מורשים לטוס בגין קשריהם לכאורה לטרור אינה חוקתית. זאת מכיוון שההליך הנוכחי אינו מאפשר למסורבים לטעון נגד ההחלטה, ובכך נפגעת זכותם החוקתית להליך הוגן.

 בית-המשפט הגבוה במלזיה דחה ערעור שהוגש על-ידי הכנסיה הקתולית, אשר תקף חוק האוסר על אנשים שאינם מוסלמים להשתמש במילה "אללה" לצורך התייחסות לאלוהים. לפני האיסור, השימוש במילה "אללה" היה שכיח למדי לצורך התייחסות לאלוהים במלאית (השפה במלזיה), כיוון שהמילה יובאה מערבית ואין כל דרך אחרת במלאית להגיד אלוהים. טענת הרשויות הייתה ששימוש במילה "אללה" בספרות שאינה מוסלמית, עלולה לבלבל מוסלמים ולפתות אותם להמיר את דתם, דבר הנחשב כפשע במלזיה.

 בעניין Riley v. California, בית-המשפט העליון האמריקאי פסק כי אסור לשוטר לבצע חיפוש של מידע בטלפון סלולרי של עצור, מבלי שקיבל עובר לכך צו מבית-משפט המתיר לו לעשות כן. עוד נפסק, כי המידע הפרטי והרגיש ביותר של אדם נמצא כיום בטלפון הסלולרי שלו, ולכן חיפוש במאגרי המידע של הטלפון מהווה הפרה של התיקון הרביעי לחוקת ארצות-הברית המעגן את הזכות לחירות מפני חיפושים בלתי-סבירים.

 בשבוע שעבר בית-המשפט העליון האמריקאי פסק כי תאגידים הנשלטים על-ידי משפחות דתיות לא יידרשו לכלול בכיסוי הביטוחי אמצעי מניעה עבור העובדות שלהם – דרישה הבאה כחלק מרפורמת הבריאות בארצות הברית (Affordable Care Act) – שכן הדבר מפר חוק פדראלי המגן על חופש הדת. הלכה למעשה משמעותו של פסק-הדין בעניין Burwell v. Hobby Lobby Stores היא כי תאגידים נהנים מחופש הדת. ברשימה שפורסמה באתר "משפט ועסקים", טענו דון סוסנוב ועמיחי דנינו כי לדעתם לא ניתן לייחס את זכות היסוד לחופש הדת לתאגידים בדין הישראלי.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית ביטל בעניין McCullen v. Coakley את החוק של מדינת מסצ'וסטס המגביל אנשים להפגין במרחק מסוים מחוץ לקליניקות המבצעות הפלה. לדברי בית-המשפט, יצירת חיץ על-ידי החוק פוגעת בחופש הביטוי המוגן על-ידי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s