סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט מסחרי | 23.8.2014

 קרן הון סיכון מהונג-קונג מינתה אלגוריתם כחבר דירקטוריון. הקרן – Deep knowledge ventures – שמתמקדת בהשקעות הקשורות בחברות ביוטכנולוגיה, מינתה את האלגוריתם (להבדיל מבינה מלאכותית) לחבר הדירקטוריון השישי שלה. האלגוריתם מוזן בנתונים ויודע לספק במהירות תשובות על סמך ניתוח נתונים נרחב. המקרה מעלה שאלות משפטיות רבות מעניינות מכיוון שלתוכנה מבוססת אלגוריתם אין כל שיקול-דעת, והיא מתוכנתת מראש להצביע בישיבות הדירקטוריון בדרך מסוימת. נראה כי גם אם מדובר בתוכנה מורכבת, לא ניתן לראות בה כבעלת שיקול-דעת עצמאי כנדרש מדירקטור בלתי-תלוי. מעניין לדעת כי חוק התאגידים במדינת דלוואר (Section 141(b) of the dgcl) צפה מהלך מהסוג האמור, ועל-כן הוא דורש באופן ספציפי שהדירקטוריון יורכב מ"אנשים טבעיים".

 במאמרו,"How Will Japan Pay for a Lower Corporate Rate?" , סוקר מרטין סוליבן (Martin A. Sullivan) את המהלכים האחרונים שמבצע הממשל היפני, על-מנת לחזק את הכלכלה היפנית. המשק היפני צפוי להיכנס לשלבה השלישי של תוכנית החיזוק, מהלך שכולל שינויים בעלי אופי משפטי דוגמת רפורמות מבניות, הסרת רגולטורים במשק, הקלת מחסומי סחר והפחתת מס החברות שהוא מהגבוהים בעולם. המאמר מנתח את החלטת הממשל בהתאם לשיקולים של מדיניות מיסוי והמצב הכלכלי וצופה שהפחתת המיסוי על תאגידים תביא להכבדת המיסוי על הצריכה הפרטית וההכנסה האישית.

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארצות-הברית (4th Cir.) פסק לאחרונה שחברה שהתנהל נגדה הליך משפטי תיחשף בשמה האמיתי והמלא, על-אף שהתביעה נגדה התבססה על טענות לא מדויקות באופן מהותי העלול לגרום לה נזק תדמיתי משמעותי ועל-אף החיסיון שהעניק בית המשפט של הערכאה הראשונה (4th district court). בית-המשפט לערעורים התבסס בפסיקתו על התיקון הראשון לחוקה האמריקאית וזכות של הציבור לגישה למידע.

 נייר עמדה של הרשות הישראלית לניירות ערך שפורסם באחרונה, קובע כי בעל שליטה אשר מוכר את שליטתו בחברה לרוכש, תמורת התחייבות לקבלת מניות בחברה הפרטית אליה תמוזג החברה הנמכרת בעתיד, אינו "מחזיק ביחד" במניות שנמכרו מלכתחילה עם הרוכש החדש. בנוסף לכך הצבעתו בחברה לא תהיה כפופה לכללים החלים על בעלי עניין ו"מחזיקים ביחד" בחברה. בעמדתה, מדגישה הרשות לניירות ערך כי קביעה זו כפופה לכך שבין השניים (בעל השליטה הישן והרוכש החדש) לא יתקיים שיתוף פעולה ותיאום לקראת הצבעות, או כל מערכת קשר המכניסה את השניים אל תוך מערכת היחסים של "מחזיקים יחד" כפי שמובאת בסעיף 1 לחוק החברות.

 בחודש מאי השנה דונלד סטרלינג (Donald Sterling), בעלי קבוצת הכדורסל האמריקאית הלוס-אנג'לס קליפרס (Los Angeles Clippers), התבטא בצורה גזענית, וכתוצאה מכך אולץ למכור את קבוצתו, ובשל כך לשלם מס המוערך בלמעלה מ-100 מיליון דולר. אולם, בחוקי המס בארצות-הברית ישנו סעיף אשר פוטר מתשלום מס אם מכירת הנכס נעשתה שלא מרצון, ובתנאי שבתוך שנתיים מיום המכירה הכפויה יקנה החייב במס נכס דומה לנכס הקודם. מנגד רשויות המס בארצות-הברית יטענו, ככל הנראה, שהמכירה נעשתה עקב התבטאויותיו שלו ולכן במעשיו הוא זה שגרם למכירה ולחבות במס.

השתתפו בהכנת הסקירה: אלעד ארדן, אורן חייקין, יהונתן סמט,  אלכס פלדשר, אלון רווח ערך: אורן חייקין.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s