סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 5.10.2014

 נשיא ארצות-הברית ברק אובמה שלח לקונגרס האמריקאי שתי הודעות על המהלכים הצבאיים האחרונים נגד ISIS וקבוצת ח'וראסאן בעירק וסוריה (War Powers Resolution). במצבים מסוימים מאפשר החוק האמריקאי לנשיא לבצע מהלכים צבאיים מוגבלים ללא אישור הקונגרס. מלבד סמכותו על-פי החוק נשען אובמה גם על הרשאה ישנה מהקונגרס לשימוש בכוח צבאי (AUMF 2001 & 2002 AUMF) נגד עיראק ונגד מתכנני פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר. אובמה זכה לביקורת קשה על כך שבחר להסתמך על סמכותו מכוח חוק והחלטות קונגרס ישנות ולא ביקש את תמיכתו של הקונגרס לשם קבלת הרשאה חדשה ועניינית. לשם ההשוואה, במאמר "סמכויות מלחמה בישראל – לקחים חוקתיים לאחר מלחמת לבנון השנייה" הציג אייל נון ביקורת על ליקויים קשים בכל הנוגע לקבלת ההחלטות של ממשלת ישראל בהפעלת הכוח הצבאי שלה.

 מארק פ. מסעוד (אוניברסיטת קליפורניה) מציג במאמר חדש את הסכסוך הסודני כמקרה-בוחן, על-מנת להראות כיצד משטרים רודניים יכולים לאמץ טריבונלים בינלאומיים לבוררות מסחרית במטרה למשוך השקעות זרות ולשמור על שליטה מקומית. לדידו, בוררות בינלאומית מבטיחה כי סכסוכי משקיעים זרים ייפתרו מחוץ לתחום השיפוטי המקומי, ובכך מייתרת את הצורך של מדינות לא דמוקרטיות להקים בתי-משפט עצמאיים.

 אליאב ליבליך (המרכז הבינתחומי הרצליה) פירסם את ספרו "International Law and Civil Wars: Intervention and Consent", בו הוא בוחן את הדין הבינלאומי של שימוש בכוח במלחמות אזרחים, תוך התמקדות בהשפעת הסכמת אחד הצדדים על חוקיות המהלך. במשפט הבינלאומי קיים קונצנזוס קרוב למוחלט האוסר על שימוש בכוח של מדינה אחת נגד אחרת. אולם, קיימים לכך חריגים, דוגמת הגנה עצמית ופעולות המאושרת על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם. כמו כן, קיים חריג נוסף והוא השימוש בכוח לאור פנייה של ממשלה המבקשת עזרה ממדינה אחרת בהתנגדות לכוחות אופוזיציה פנימיים. סוגייה משמעותית זו מעלה שאלות רבות איתן מתמודד המחבר בספר, דוגמת מקרים בהם כוח ההסכמה של הממשלה המבקשת נשלל, ואף אפשר שהועבר כבר לקבוצות האופוזיציה. בימים אלו ספרו של אליאב ליבליך זוכה לחשיבות יתרה לאור העובדה שממשלת עיראק ביקשה את עזרת ארצות-הברית במלחמה מול ארגוני הטרור הקיצוניים ISIS וקבוצת ח'וראסאן.

 הבחירות הקודמות שנערכו בקניה גררו גל אלימות בין שבטית קשה שגבה את חייהם של מעל אלף בני אדם. גל האלימות, כך נטען, הונהג בידי אוהורו קניאטה ווויליאם רוטו. כעת, במערכת הבחירות הנוכחית, מתמודדים השניים על תפקיד הנשיא וסגנו. סוזן מולר (אוניברסיטת בוסטון) פירסמה חיבור על אודות הקשר שבין הבחירות האלו לבין בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). מולר טוענת שמדובר בתכסיס של קניאטה ורוטו במטרה לבודד עצמם ולהשפיע על העמדתם הצפויה לדין בידי ה-ICC. כוונתם, מסבירה מולר, הייתה שמשפטם הנוגע לאלימות בבחירות הקודמות שנערכו במדינה, יידחה לאחר הבחירות הנוכחיות, כך שאם ייבחרו כוחם הפוליטי החדש יוכל לסייע להם בעיכוב או בעצירת המשפט.

השתתפו בהכנת הסקירה: בני בורשטיין, אבישג סלומון, אלכס פלדשר ואלון שפריר. ערך: אורן חייקין.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s