סקירת חדשות מעולם המשפט | 11.1.2015

 תובענה ייצוגית הוגשה נגד פייסבוק בארצות-הברית. התובעים טוענים שפייסבוק סוקרת את הודעותיהם הפרטיות של המשתמשים, תוך שהיא מאתרת שמות של אתרי אינטרנט המפרסמים בפייסבוק, במטרה להציע ללקוחותיה פרסום ממוקד, ובכך פייסבוק עוברת על חוק האזנות הסתר. בדיון מקדמי טענה פייסבוק כי סריקה זו אינה מפרה את החוק, שכן היא נעשית למטרה לגיטימית של החברה במהלך עסקיה – הפקת רווח מהפרסום. בית-המשפט קבע כי הגנה זו אינה תעמוד לפייסבוק, וזאת מכיוון שסירבה לחשוף את אסטרטגיית הסריקה והפרסום שלה. לחלופין טענה פייסבוק כי חדלה מלבצע את פעולות הסריקה אך הגנה זו הסותרת עובדתית את טענתה הראשונה הובילה בין היתר לדחיית כל טענותיה בשלב הזה, ולכך שהתובענה הוכרה כייצוגית.

 בית-המשפט העליון בקנדה קבע, ברוב דעות, כי שוטרים רשאים לבצע חיפוש במכשיר הסלולרי של אדם שנעצר וזאת אף ללא צו חיפוש. החיפוש יוכל להתבצע כאשר מתקיימים ארבעה תנאים מצטברים: המעצר בוצע כדין; החיפוש נעשה בסמוך למעצר ולמען תכלית חקירתית כמו הגנה על כוחות שיטור, הגנה מפני השמדת ראיות או אף למטרת גילוי ראיות חדשות; היקף החיפוש תואם את מטרתו קרי, על החיפוש להתמקד בתכנים שנוצרו בסמוך למעצר כמו תמונות שצולמו או הודעות שנשלחו בסמוך; צריך להיות תיעוד מדויק של הליך החיפוש, דוגמת תיעוד האפליקציות בהן חיפשה המשטרה, וזאת על-מנת שבית-המשפט יוכל לבחון את חוקיות החיפוש. פסיקה זו בקנדה עומדת בניגוד לפסיקת בית-המשפט העליון בארצות-הברית מיוני 2014 (Riley v. California), בה נקבע כי השוטרים חייבים בצו על-מנת לבצע חיפוש במכשיר סלולרי של חשוד. הרציונאל שהנחה את בית-המשפט העליון בארצות-הברית הוא הגנה על הזכות לפרטיות של החשוד.

 על-פי קוד סדר-הדין הפלילי החדש בקזחסטן, המשטרה תידרש להקריא לחשוד את זכויותיו בעת מעצרו. הזכויות מבוססות על ההלכה השיפוטית האמריקנית – "אזהרת מירנדה" – לפיה לחשוד עומדת הזכות לשמור על שתיקה, וכל דבר שיאמר עלול לשמש ראיה נגדו; כן עומדת לחשוד הזכות לשכור עורך-דין שיהיה נוכח בעת החקירה, ואם לא יבחר לעשות כן, ימונה עבורו עורך-דין. לפי התקשורת הקזחית, מדובר במדינה הראשונה במרכז אסיה שחוקקה חוק שכזה. כמי ששלטונה זוכה לביקורות רבות בדבר הפרת זכויות-אדם, מדובר בצעד חסר-תקדים במדינה. בישראל לאחר חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992 ניתן משקל רב יותר לזכויותיהם של עצורים, והוכרה הגרסה הישראלית ל"אזהרת מירנדה". לאור התפתחות הטכנולוגיה והשימוש במידע העולה ברשתות חברתיות על-ידי גופים ממשלתיים כמו המשטרה ישנן דעות המעלות את הצורך בפרסום אזהרה דומה ביחס למידע אשר אדם חושף ברשתות החברתיות בהן הוא חבר לפני תחילת השימוש.

 בשנת 2012 נחקק באינדיאנה חוק האוסר על שכרות בציבור, כאשר התנהגותו של השיכור במקום ציבורי מפחידה, מטרידה או מעצבנת אדם אחר. באותה שנה הורשע אדם על בסיס חוק זה, לאחר שנדף מפיו ריח של אלכוהול והוא נרדם בתחנת אוטובוס ריקה, בטענה שהתנהגותו מעצבנת. המורשע עתר לבית-המשפט העליון בטענה שהחוק אינו חוקתי בשל לשונו הרחבה והעמומה. בית-המשפט העליון הסכים כי לשון החוק רחבה מדי והנאשם לא נפל בגדרה, אך במקביל בית-המשפט העליון קבע שהחוק חוקתי, ויש לראות את המונח "מעצבן" כמתיישב עם הפרשנות המקובלת ועם רציונל החוק למנוע התהנגות אסורה תחת השפעת אלכוהול.

 ממשלת סין עתידה לפרסם מאגר מקוון של מקומות פולחן חוקיים במטרה לעקור פעילות דתית בלתי-חוקית, כך הכריז ראש מנהל המדינה לענייני דתות של סין. מאגר המידע המקוון יושלם בעוד שנתיים ויכלול מידע בסיסי על אודות ארגונים דתיים בודהיסטים וטאואיסטיים מוסמכים. בינתיים פרסמה ממשלת סין מידע ראשוני על אודות יותר מ-16,000 מקדשים. לטענת הממשלת צעד זה נועד להגן על זכויותיהם של חברי הקהילות הדתיות, באמצעות הגברת יכולת הפיקוח הציבורי על הפעילות הדתית ומניעת פעילות בלתי-חוקית. אולם, יש הגורסים כי המטרה היא למנוע פעילות של גופים דתיים המתנגדים לפעילויות שלטוניות, כמו ה- Falun Gong, קבוצה דתית אשר לה עבר של יריבות עם הממשל.

 מחקר ישראלי שערכה חברת נישליס ליגל מרקטינג מנתח את השימוש של משרדי עורכי-דין ברשתות חברתיות. המחקר מגיע על רקע ההבנה שפעילות ברשתות חברתיות מאפשרת מעקב אחר תוצאות, וזאת להבדיל מאמצעי שיווק מסורתיים אחרים.

 בעת האחרונה נראה כי הציבור האמריקאי החל להכיר בעובדה כי התופעה של סחר בבני-אדם לצורכי מין מתרחשת בגבולות מדינתם, ואינה תופעה רחוקה השייכת למדינות אירופה ואסיה. הכרה זו הביאה לשינוי במדיניות ובחקיקה של חוקים נוקשים נגד המבצעים עבירות כאלו, אולם ברוב המדינות בארצות-הברית אין הגנה על זכויות הקורבן במסגרת אותם החוקים ואין תמיכה בנושא מצד הממשל. חצי הביקורת בנושא מתמקדים כיום בקריאה למדינות להעניק תשומת-לב לקורבנות הסחר, ולהסדיר את זכויותיהן על-ידי הענקת פתרונות דיור, טיפול פסיכולוגי ראוי והדרכה כיצד לפתח מיומנויות בסיסיות לחיים. בישראל קיימת רשות לתיאום המאבק בסחר בבני אדם הכפופה למשרד המשפטים, אשר כחלק מפעילותה היא מפעילה מערך שיקום לקורבנות הכולל מקלטים מוגנים, תמיכה נפשית והכשרה מקצועית. קורבנות זרים אף מוחזרים לארץ-מוצאם לאחר השיקום בפיקוח וליווי של עמותת CIMI – המרכז להגירה בינלאומית וקליטה מטעם הג'וינט ישראל.

השתתפו בהכנת הסקירה: מור גנון, בן בהרב, אורן חייקין, מיכל פינוס ומיכל פינקלשטיין. ערכה: שלי לנדסמן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s