סקירת חדשות מעולם המשפט | 25.1.2015

 משרד המשפטים של אנגליה העלה את אגרת בית-המשפט החלה על סכסוכים אזרחיים הנוגעים לכסף ל-5% מערך התביעה עד למקסימום של 10,000 פאונד. בהודעה הרשמית של משרד המשפטים הוסבר שמערכת המשפט היעילה של אנגליה מושכת אליה מתדיינים רבים, ועל מנת שהעומס שנוצר לא יפגע במקומו של בית-המשפט בחברה נדרש מימון שיגיע בחלקו מהאגרה החדשה. מנגד שופטים בכירים ומועצת המשפט האזרחי (civil justice council) הביעו חשש שהאגרה החדשה תבריח מתדיינים ועורכי-דין לבתי-משפט במדינות אחרות בעלות מערכת משפט מפותחת, דוגמת ניו-יורק. מועצת המשפט האזרחי צופה כי הנפגעים העיקריים יהיו עסקים קטנים ובינוניים שעבורם אגרת בית-המשפט, אותה יש לשלם מראש, תהייה רף כניסה גבוה מידי למערכת המשפט. בישראל נקבעת אגרת בית המשפט בתוספת השנייה לתקנות בתי המשפט (אגרות).

 בניו-יורק אושרה לאחרונה תוכנית חדשה שתמנע בידוד אסירים בצינוק בבית-הסוהר "רייקרס איילנד", וזאת אם טרם מלאו להם 21. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של תוצאות הכליאה בבידוד, שמוכיחה כי צורת ענישה זו לא משפרת את ההתנהגות העתידית של האסירים, ואף מביאה לתוצאה ההפוכה, במסגרתה התסכול והזעם שחש האסיר עלולים לפרוץ בהמשך כהתנהגות אלימה. מומחים העידו שכליאה מבודדת בצינוק עלולה להביא להחמרה משמעותית במצבם הנפשי של אסירים צעירים, ואף להביא להתפרצותן של מחלות נפש. עיריית ניו-יורק הודיעה כי היא שואפת להמשיך ולקדם צעדים דומים במוסדות כליאה נוספים.

 ג'יימס הולמס ממדינת קולורדו מואשם ברצח של 12 אנשים ופציעה של 70 אנשים נוספים במהלך הקרנת הבכורה של הסרט "באטמן: עלייתו של האביר האפל". כ-9,000 אזרחי המדינה ביקשו להיות חלק מחבר-המושבעים במשפטו, ועורכי-דינו של הולמס מתקשים למצוא אזרחים שישבו בחבר-המושבעים ללא חשש ממשוא-פנים. המשפט מעורר עניין נוסף באשר לחוות-דעת פסיכיאטריות הקובעות שהולמס סובל מדיכאון קליני ומאניה-דיפרסיה. במדינת קולורדו, בניגוד למרבית מדינות ארצות-הברית, משהוצגו ראיות לאי-שפיות הנאשם, חובת התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את שפיותו.

 ארבע חברות טכנולוגיה – אפל, גוגל, אינטל ו-Adobe מערכות – הגיעו להסדר פשרה בסך של 415 מיליון דולר במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגדן, זאת לאחר כשלוש שנים של התדיינות, למעלה מ-80,000 מסמכים ו-107 תצהירים. התובעים הם עובדים לשעבר בארבע החברות, ובתביעתם הם טענו כי ההסכמים שכרתו ביניהן החברות, הכוללים סעיפים המגבילים את יכולתם של העובדים להשתכר ולהתפתח, אינם כדין. בתביעה נטען נגד חוקיותם של הסעיפים הכוללים, בין היתר, איסור לחברה אחת לגייס את עובדיה של האחרת; התחייבות של החברות להודיע האחת לאחרת אם אחת מהן פונה בהצעה לעובד של אחרת; וכן אם אחת החברות פונה בהצעה לעובד של אחת מהחברות האחרות, החברות האחרות מתחייבות שלא להציע הצעה נגדית שעולה על ההצעה הראשונית.

 בבית-המשפט העליון בארצות-הברית נפתח הדיון בפרשת Williams-Yulee v. Florida Bar אשר דן בסוגיית הגבלות מימון קמפיין בחירות למועמדים על תפקידים שיפוטיים במדינה. התובעת הייתה מועמדת לתפקיד שופטת מחוזי, ובמהלך 2009 השתמשה בדואר-אלקטרוני כדי להפיץ בקשות לתרומות עבור הקמפיין שלה. בגין מעשה זה נקנסה היא על-ידי מדינת פלורידה. עם קבלת הקנס, פנתה התובעת לבית-המשפט העליון בטענה שזכויותיה החוקתיות הופרו בהתאם לתיקון הראשון לחוקה, לאור הפגיעה בחופש הביטוי שלה שההגבלה על מימון קמפיינים יוצרת.

השתתפו בהכנת הסקירה: ליאור גולדווסר, אורן חייקין, עדי מילר, נעה נוידרפר ואבישג סלומון. ערכה: רינת כהן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s