סקירת חדשות מעולם המשפט | 24.2.2015

 בית הנבחרים במדינת יוטה, ארצות-הברית, אישר הצעת חוק המאפשרת לבצע הוצאה להורג על-ידי כיתת יורים. מטרת החקיקה היא לאפשר דרך אלטרנטיבית לשיטת ההוצאה להורג באמצעות זריקה קטלנית, היות והסם המשמש בזריקה הפך למורכב להשגה. עונש המוות נותר נושא שנוי במחלוקת ברחבי ארצות-הברית, ומדינות רבות מבקשות להביא לסיום שיטת ענישה זו או להחיל רפורמות שונות בעניין. כך, לדוגמה, בחודש ינואר האחרון עלתה הצעת חוק בבית המחוקקים של וושינגטון המבטלת את עונש המוות, ובמדינת אינדיאנה הוצגה בסנאט חקיקה שמטרתה להביא לביטולו של עונש המוות במדינה.

 בית-המשפט העליון בקנדה קבע כי הסעיפים בחוק הקנדי בדבר איסור הלבנת הון ומימון פעילות טרור, המטילים חובה על עורכי-דין לאסוף ראיות ולדווח לרשויות בגין כל פעילות פיננסית חשודה הנעשית על-ידי לקוחותיהם, אינם חוקיים. על-פי פסיקת בית-המשפט, הסעיפים דורשים מעורך-הדין הלכה למעשה להפר את חובתו כלפי הלקוח, ועל כן בטלים. את התביעה בנושא הגישה הפדרציה של קהילות המשפט בקנדה נגד החוק אשר טומן בחובו אחריות פלילת על עורכי-דין שלא מדווחים כאמור על פעילות לקוחותיהם.

 בית-המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק, ארצות-הברית, קבע כי חוקי המדינה הקובעים הגבלות על עברייני מין עדיפים על-פני תקנות עירוניות. בפסק-הדין People v. Diack פסק בית-המשפט פה אחד שהחוקים האוסרים על מגורים של עברייני מין (ברמת סיכון גבוהה) בקרבת 1,000 רגל מאיזורים המיועדים לילדים (גנים ובתי-ספר) יעילים כשלעצמם בהשגת אכיפה רצויה על תופעת עברייני המין, ועל-כן אין צורך להחיל בנוסף את התקנות העירוניות. הפרשה עסקה בעבריין מין (ברמת סיכון נמוכה) שאיסור החוק המדיני לא חל עליו, אך הואשם בהפרת התקנות של מחוז נסאו (Nassau County) כאשר עבר להתגורר כ-500 רגל מבית-ספר. בית-המשפט קבע כי כוחם של המשטרה והשלטון המקומי אינו מוחלט. כשהמדינה מחוקקת תוכנית רגולציה מקיפה ומפורטת בנוגע לנושא שהחוק המקומי מנסה לווסת, החוק המקומי כפוף לחוקי המדינה בהסדרת התחום.

 פעילים לקידום זכות הפרטיות בהולנד הגישו תביעה לבית-המשפט המחוזי בהאג בבקשה להוצאת צו מניעה, ובקשה לקבוע שהחוק הלאומי לשימור מידע ממאגרי אינטרנט וסלולר אינו חוקתי. החוק מקנה למדינה זכות להחזיק במידע הנאסף לכאורה בחשד לפעילות טרור או פשע מאורגן לתקופה של שנה. הדיון שיסוב בהיקף ההגנה על הזכות לפרטיות אל מול העובדה כי ניטור ומעקב אחר אמצעים סלולריים ואינטרנט של אזרחי המדינה מהווים אמצעי בלתי נפרד מהמאבק בטרור ובפשע המאורגן ייערך בחודש מרץ הקרוב. הממשלה ומומחים בתחום פועלים לשינוי החוק עקב החלטה אשר פסלה בשנה שעברה את מדיניות שימור המידע באירופה שעליה התבסס החוק ההולנדי.

 בית-המשפט לערעורים של "קולומביה הבריטית" בקנדה קבע כי רקמות רבייה, דוגמת זרע אדם, מוגדרות כרכוש קנייני לצורך חוק המחסנאות הקנדי (WRA), ומשכך חלות עליהן זכויות משפטיות. הנושא עלה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד האוניברסיטה של קולומביה הבריטית על-ידי גברים חולי סרטן, שהפקידו מנות זרע לפני תחילת הטיפולים הכימותרפיים. לאור תקלה במערכת החשמל במבנה בו נשמרו המנות, המקרר בו נשמרו הדוגמיות הפסיק לפעול ומנות הזרע נהרסו. התביעה נסובה סביב אחריותם לנזק ברשלנות של האוניברסיטה כמאחסנת הדוגמיות ולהגדרת הזרע כקניין. בית-המשפט נימק את החלטתו בהתבססות על זכויותיו השונות של בעל הזרע, בין היתר בכך שבעל הזרע משלם על האחסון (הקפאה) לצורך שימוש עתידי; הוא יכול לסיים את הסכם האחסון בכל זמן; וביכולתו להחליט האם להעביר את דוגמית הזרע לצד שלישי או לא. ההגבלה היחידה שעדיין קיימת על קניין מסוג זה היא האיסור למכור אותו תמורת תשלום.

מעניין לדעת! בשנת 2013 בישראל, בג"ץ פסק כי דינו של סחר בזרע אינו כדין סחר במיטלטלין ועל-כן לא ניתן להחיל עליו את מנהג הסוחרים ותקנת השוק, זאת מהטעמים של הזכות לאוטונומיה והזכות להורות (הזכות שלא להיות הורה), אשר גברו במקרה שדן בזכותו של גבר למנוע מאישה להתעבר בשנית מתרומת זרעו לאחר שינוי שחל בהשקפת עולמו.

 שופט בית-המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, ארצות-הברית, דחה תובענה ייצוגית נגד גוגל אשר טענה כי גוגל מהווה מונופול בתחום מנועי החיפוש בטלפונים ניידים בהם פועלת מערכת ההפעלה אנדרואיד. בתביעה שהגישו שני רוכשים של טלפונים ניידים, אשר ייצגו לטענתם את כלל רוכשי הטלפונים הניידים להם מערכת הפעלה מסוג אנדרואיד, נגד חברת גוגל, נטען כי הרוכשים לא ידעו שגוגל תהיה ברירת המחדל של מנוע החיפוש במערכת המכשירים, וכן לא ידעו כיצד והאם ניתן לשנות את מנוע החיפוש. לטענתם הטלפונים היו עולים פחות והיו בעלי יכולות חיפוש טובות יותר אילולא היו תחת הגבלת הסכמי הפצת יישומים ניידים של גוגל. התובעים תבעו תחת שש עילות שונות מכח חוקים מדיניים ופדרליים. השופט דחה את התביעה ופסק כי התובעים אינם הוכיחו שחברת גוגל מונעת מלקוחות לבחור בחופשיות בין מנועי חיפוש, או חידושים מצד מתחרים.

השתתפו בהכנת הסקירה: יהונתן סמט, ליאור גולדווסר, נעה נוידרפר, עדי מילר, נל בן-עמי, גיא אבידור. ערכה: שלי לנדסמן

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s