סקירת חדשות מעולם המשפט | 22.3.2015

 קייט בראון, מושלת אורגון, ארצות-הברית, חתמה על חוק חדש שהופך את אורגון למדינה הראשונה בארצות-הברית שתנהיג רישום בוחר אוטומטי. החוק ישתמש בנתונים מתוך מאגר המידע של משרד הרישוי עבור רישום אוטומטי של בעלי זכות הבחירה. כל הפרטים הרלוונטיים של בעלי זכות הבחירה, לרבות שם, גיל, אזרחות ותושבות, יישלחו למזכיר המדינה אשר יסיים את תהליך הרישום בעזרת הפרטים האלו. למצביעים החדשים יישלחו גלויות המפרטות את הסטטוס החדש שלהם בתור בעלי זכות בחירה, לצד הסבר כיצד לנצל את 21 הימים שבהם ניתנת להם אפשרות להימנע מלהצביע. חוקים הקשורים לזיהוי בוחרים וזכות הצבעתם מעוררים מחלוקת ברחבי ארצות-הברית. כך, למשל, בית-המשפט הפדראלי לערעורים בקנזס דחה חוק שדרש מבוחרים פוטנציאליים לספק מסמכים המוכיחים את אזרחותם טרם הרשמתם להצביע. בטקסס, לעומת זאת, בית-המשפט העליון התיר אכיפת חוק נוקשה הדורש מהמצביעים להראות תעודה מזהה עם תמונה בקלפי.

 אזרח האמריקאי, העובד כמכונאי מסוקים בחברת תעופה הממוקמת בערב הסעודית, חזר לארצות-הברית לרגל חופשת החגים, אשר במהלכה כתב בפייסבוק ידיעה על המעסיק שלו, ועל-כך שלא אפשר לו לצאת מעבודתו ולהיפגש עם רופא, ואף הזהיר קבלנים שלא לעבוד עמו. כאשר חזר לערב הסעודית, הוא נעצר על-ידי המשטרה הסעודית בשל הוצאת דיבה ונאסר לעשרה ימים. לפי החוק הפלילי הסעודי המבוסס על השריעה, עלול האזרח האמריקאי להישלח לעד חמש שנות מאסר. חבר קונגרס אמריקאי התערב ושיגר מכתב לפרקליט המדינה של ערב הסעודית, בו טען שהמעשה התבצע בשטחה של ארצות-הברית, ולפי חוקתה זכותו של העובד להביע דעתו בפייסבוק. האזרח שוחרר בערבות ומחכה למשפטו.

 במאמרם "Sting Victims: Third-Party Harms in Undercover Police Operations" בוחנים אליזבת' ג'ו (U.C. Davis School of Law) ותומאס וויל ג'ו (University of California) את ההשלכות של פעילויות ממשלתיות חשאיות לתפיסת הונאות בשוק ההון, על צדדים שלישיים ואת הצורך ברגולציה נרחבת בתחום. במספר חקירות הונאה פיננסיות שנערכו לאחרונה, סוכנים חשאיים של ה-FBI הציעו את עזרתם לחשודים בניפוח מחירי מניות ("הרצת מניות") על-ידי רכישת מספר גדול של מניות למטרות מניפולטיביות. לטענת המחברים, תוצאות פעילויות אלה עשויות לפגוע במשקיעים תמימים שרכשו מניות במחיר שנופח והוטעה על-ידי סוכני הממשלה עצמם. המאמר בוחן את הדוקטרינות המשפטיות הקיימות ומציע מהלכים רגולטורים שיגנו על אותם צדדים שלישיים שנפגעו כתוצאה מאותה פעילות חשאית.

 ארגון ה-AFDI ביקש לפרסם על-גבי אוטובוסים בפלורידה, ארצות-הברית, מודעות הקוראות לסיים את התמיכה האמריקאית במדינות איסלמיות, וכן מודעות הקושרות בין האיסלם להיטלר. בכך, הוצת מחדש הדיון בדבר היקף חופש הביטוי, הקבוע בתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית. בית-המשפט המחוזי של מזרח פנסילבניה העניק צו מניעה לחברת האוטובוסים ואסר עליה למנוע את פרסום המודעות. מעניין לציין כי בית-המשפט לערעורים בניו-יורק מצא את סירוב חברות התעבורה לפרסום המודעות כחוקתי – שם לא התקבלה הטענה כי הפרסומת מהווה ביטוי פוליטי.

השתתפו בהכנת הסקירה: תומר ניב, יהונתן סמט, אלון רווח, תומר קנת. ערכה: רינת כהן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s