הפער בין שוויו הנחזה לשוויו הממומש של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית | אלון קלמנט (כרך כ)

מאמר זה טוען כי שוויו הכלכלי של הסדר פשרה העומד לאישורו של בית-המשפט הוא שוויו הממומש. אף אם במסגרת הסדר הפשרה ניתנת לכל חברי הקבוצה זכות הניתנת למימוש, שווייה של זכות זו הוא אפס לגבי כל חבר קבוצה שלא מימש אותה, גם אם מחירה בשוק חיובי. יתרה מזו, גם אם חבר קבוצה מימש את הזכות, ערכה לגביו אינו שווה למחירה בשוק, אלא נמוך ממחיר זה.

טענות אלה עומדות בניגוד לגישה שנקטו חלק מבתי המשפט, שלפיה מרגע שחבר בקבוצה קיבל זכות שהוא יכול לממשה על פי רצונו, שווייה לגביו שווה למחיר השוק של אותה זכות, בין אם מימש אותה ובין אם לאו. לפי גישה זו, השאלה אם הזכות מומשה אם לאו אינה רלוונטית לצורך הערכת שוויו הכולל של הסדר הפשרה. מאמר זה מסביר מדוע גישה זו מוטעית מבחינת הערכת שוויו הכלכלי של הסדר הפשרה, ומדוע היא מובילה להעצמתה של בעיית הנציג בפשרה ולסיכול מטרותיה של התובענההייצוגית.

המאמר מציע שתי דרכים להקטנת הפער בין השווי הנחזה לשווי הממומש של הסדר הפשרה התניית שכר הטרחה של עורך הדין בשיעור המימוש של הסדר הפשרה, והגבלת תחולתו של כלל "מעשה בית דין" לתובעים שמימשו את זכותם.

להורדת המאמר המלא.

The Gap between the Perceived and the Redeemed Value of Class Action Settlements

Alon Klement

Abstract

This article maintains that the value of a class action settlement is its redeemed value. The value for class members who have not executed their settlement rights is null, even if the market price of those rights is positive. Furthermore, the value of those rights for class members who did realize them may also be lower than their market price.

These claims stand in contrast to the approach often expressed in courts’ settlement certification decisions. According to this approach, the realization of settlement rights is irrelevant to valuation of the settlement’s total value. This article explains why this approach is not only flawed in terms of estimating the actual financial value of settlements, but also why it exacerbates agency problems and frustrates the social goals of class actions. The article proposes two ways to minimize the gap between the perceived and the realized value of settlement agreements: binding attorney fees to the rate of actual realization of settlement rights, and limiting the settlement’s preclusive effects only to class members who have redeemed those rights.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כרך כ, מהדורת הדפוס, קלמנט אלון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s