סקירת חדשות מעולם המשפט | 19.4.2015

 רועי שפירא מאוניברסיטת הרווארד מציע במאמרו "A Reputation Theory of Corporate Law" תפישה חדשה למהות דיני התאגידים, לפיה המטרה העיקרית של דיני התאגידים היא יצירת מידע חדש ולא יצירת סנקציות. התהליך של התדיינות משפטית או חקירות רגולטוריות מייצר מידע על התנהגות חברות ואנשי עסקים נאשמים. מידע זה מגיע לצדדים שלישיים ומשפיע על הדרך בה משקיפים חיצוניים תופשים את הסכסוך. בנוסף, המאמר בוחן כיצד מתורגם המידע שנוצר בבית-המשפט לדעת קהל ציבורית, ומהם הגורמים המשפיעים על זרימת המידע לציבור. בנוסף, המאמר שב ומנתח דוקטרינות מרכזיות בדיני חברות וניירות הערך על-פי תרומתם לייצור מידע.

 בית-המשפט העליון בקנדה קבע כי החוק הלאומי הדורש עונש מינימלי של שלוש שנים על עבירות נשק אינו חוקתי. הסעיף שנפסל נחקק בשנת 2008 וקבע כי העונש המינימלי בגין עבירות של החזקת נשק ותחמושת יעמוד על שלוש שנים לעבירה הראשונה וחמש שנים לעבירה השנייה. הדיון על אודות חוקתיות החוק התפתח בעקבות מעצרו של גבר בן 29, ללא עבר פלילי, על-ידי המשטרה כשברשותו אקדח טעון. הגבר נאשם, הורשע ונידון לעונש המינמלי הקבוע בחוק – שלוש שנות מאסר. בית-המשפט העליון סבר כי ברוב המקרים תקופת העונש הקבועה בחוק צודקת, אולם קביעת עונש מינימלי עשויה להיות אכזרית ובלתי צודקת במקרים בהם לא מתעורר סיכון ממשי לשלום הציבור.

 הפרלמנט הצרפתי הגיש הצעת חוק להגבלת הפרטיות באינטרנט. הצעת החוק מאפשרת לשירותי המודיעין הצרפתיים סמכויות מעקב אחר מחבלים פוטנציאלים בצרפת באמצעות שרתי האינטרנט. חברות האינטרנט מצידן חוששות שהצעת החוק פוגעת בפרטיות ומרתיעה לקוחות אשר משתמשים בשירותיהם, אך הממשל הצרפתי טוען שצעד כזה הכרחי על-מנת למנוע אירועי טרור עתידיים.

 בעקבות בצורת ומחסור במים במדינת קליפורניה, הוציא מושל קליפורניה צו מנהלי המורה לתאגידי המים המקומיים להפחית ב-25% את צריכת המים תוך שנה באמצעות רגולציה ואכיפה. הרגולציה בתחום תכלול מגוון איסורים על שימוש במים, דוגמת השקיית גינות בזמנים מסוימים, שפיכת מים לרחוב, שטיפת רכבים ועוד. תאגידי המים יקבלו סמכות אכיפה מנהלית לקנוס בעלי דירות שאינם עומדים בחוקים החדשים. מנגד עולות טענות כי רגולציה אינה הפתרון, מכיוון שאמצעים רגולטיביים אינם מאפשרים להתמודד עם המורכבות של מאות תאגידי מים אשר שולטים בנפרד על נהרות, נחלים ומי-תהום. לדידם, מיסוי המים הוא תמריץ טוב יותר להתייעלות, אשר באמצעותו המדינה יכולה להשתמש ברווחים על-מנת לפתח טכנולוגיות לחסכון במים.

 ממשלת קניה פנתה השבוע לנציב האו"ם לפליטים בדרישה לפנות מאות אלפי פליטים סומלים משטחה תוך שלושה חודשים. המדינה הבהירה כי תעשה צעד זה בעצמה אם בקשתה לא תיענה בחיוב. הרקע לבקשה הוא הטבח שבוצע באוניברסיטה בקניה לפני מספר שבועות על-ידי חמושים סומלים, טבח שהביא למותם של 147 בני-אדם. סעיף 32 לאמנת האו"ם לפליטים קובע כי ניתן לגרש פליטים משטחה של מדינה-חברה בנסיבות של ביטחון לאומי או סדר ציבורי, אך מסייג החזרתם של פליטים רק למקום בו חייהם או חירותם לא יהיו בסכנה (ס' 33 לאמנה). העניין מעלה שאלה של כלליות החוק – האם מדינה יכולה להטיל ענישה קולקטיבית על קבוצת פליטים בגין פעילות טרור?

 בית-המשפט העליון במנהטן, ארצות-הברית, קבע כי אישה תוכל להגיש את מסמכי הגירושים שלה מבעלה דרך הודעת פייסבוק, מאחר שבעלה טען בשיחה טלפונית כי אין לו כתובת רשמית וגם לא מקום עבודה אליו ניתן להגיש את המסמכים. בעוד המצב בין הזוג המדובר הוא ייחודי למדי, פסק-הדין בעניינם יוצר מצב משפטי בו ניתן לכאורה להגיש כדין מסמכים משפטיים באמצעות הרשתות החברתיות.

השתתפו בהכנת הסקירה: ערן בן גל, נל בן עמי, תומר ניב, תומר קנת ואלון רווח. ערך: אורן חייקין.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s