סקירת חדשות מעולם המשפט | 3.5.2015

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית הגביל לאחרונה את יכולתם של שוטרים לערוך חיפוש ברכב באמצעות כלבים לאיתור סמים אסורים. בית-המשפט קבע כי עצירת רכב בעקבות עבירת תנועה שנצפתה על-ידי שוטר לא מאפשרת ביצוע חיפוש, היות שהדבר מאריך את זמן העצירה מעבר לזמן הנדרש לטיפול בעבירה המקורית ולכן מנוגד לתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. בית-המשפט לא נתן דעתו אם ספק סביר ביחס להחזקת סמים מהווה עילה מספקת לביצוע חיפוש.

 המועצה האירופית שחררה לאחרונה הודעה לתקשורת בה היא מביעה התנגדות חריפה לפעולותיה של ענקית הגז הרוסית – Gasprom. לטענת המועצה, ענקית הגז מנצלת את מעמדה כמקור הגז הדומיננטי במזרח אירופה ובמרכזה, ומפרה את דיני ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי. הבסיס לעמדת האיחוד בנושא הוא תמחור לא הוגן של הגז, תוך ניצול מעמדה כתאגיד דומיננטי. מוקדם יותר החודש הוציאה המועצה הודעה דומה בעניין Google, אשר לטענתה פוגעת במתחריה בשוק מנועי החיפוש. את ההודעה בעניין Google ניתן לראות כחלק מפעילות המועצה ליצירת שוק דיגיטלי אחיד באיחוד, שמטרתו קידום חברות טכנולוגיה אירופיות אל מול ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות השולטות בשוק האירופי.

 בית-המשפט העליון בווירג'יניה, ארצות-הברית, קבע שעורך-דין המהרהר בנושאים הקשורים לעבודתו בעודו ברכב אינו נחשב כעובד בפועל מבחינת החוק. הדיון עלה בתיק שעניינו עורך-דין שהיה מעורב בתאונה וטען שרכבו, אשר משמש לצרכים פרטיים ולצרכי עבודה, מכוסה בפוליסת ביטוח של החברה. לטענתו, הנסיעה הייתה בדרך למקום העבודה, במהלכה מחשבותיו נסובו סביב ענייני העבודה, ולכן מהווה שימוש לצרכי החברה. בית-המשפט דחה את טענותיו וכאינדיקציה לכך טען שעורך-הדין לא חייב אף אחד מלקוחותיו על מחשבות אלו. אם בית-המשפט היה קובע אחרת, היה נפתח נתיב לתביעות ביטוח רבות וחוסר ודאות משפטית באשר למה נחשב "עבודה" הלכה למעשה.

 הוועדה לזכויות האדם של האו"ם קוראת לגורמים רשמיים בתקשורת הבריטית לרסן התבטאויות בוטות של צהובונים בריטיים נגד מהגרים זרים. לטענת הוועדה, ההתבטאויות עולות לכדי הסתה ומזכירות התבטאויות של התעמולה הנאצית בגרמניה ושל התקשורת ברואנדה בזמן רצח העם. אחד מהטורים במגזין הבריטי "The Sun" כינה את המהגרים מאפריקה כ"חרקים" ואת הגעתם לאירופה כמגיפה. ראש הוועדה ציין כי על אף שסעיף 19 לאמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות מגן על חופש הביטוי הוא אינו בלתי מוגבל, וסעיף 20 לאמנה קובע איסור חוקי על כל ביטוי שנאה המכיל הסתה לגזענות, עוינות או גילוי אלימות. במקביל, כבר מעל 200,000 אנשים חתמו על עצומה הקוראת לפיטורי כותבת הטור.

 בית-המשפט העליון בקנדה קבע כי תפילה בפתיחת ישיבה של מועצת העיר הכוללת תנועות גוף בסימן צלב, אינה חוקתית ומפרה את החובה לניטרליות בכך שיוצרת הבחנה והדרה על בסיס דת ופוגעת בכל אותם משתתפים שאינם נוצרים. עוד קבע בית-המשפט כי החובה לניטרליות נובעת מאופייה הדמוקרטי והחופשי של קנדה, וכי יש לעודד השתתפות בחיים הציבוריים בקרב כל אזרחי המדינה ללא קשר לאמונתם. עקרון הניטרליות חשוב במיוחד בקנדה לאור האוכלוסיה הצרפתית הקתולית הגדולה מול האוכלוסייה האנגלית הפרוטסטנטית. ההחלטה דומה מאוד להחלטה שהתקבלה בבית-המשפט העליון של ארצות-הברית בעניין Town of Greece v. Galloway לפני כשנה.

 שני ארגונים מוסלמיים בארצות-הברית הגישו עתירה נגד מחלקת המדינה ומחלקת ההגנה של המדינה בשם 24 אזרחים אמריקאים השוהים בתימן, בדרישה לפנות אותם באופן מיידי בשל ההידרדרות הביטחונית במקום. על-פי העותרים, מעשיה ומחדליה של ממשלת ארצות-הברית להגן על אזרחיה בתימן מהווים פגיעה חוקתית חמורה המסכנת את שלומם. במסגרת העתירה שהוגשה בבית-המשפט המחוזי בוושינגטון הבירה, קובלים הארגונים על אי-מתן התרעה מספקת על סגירת השגרירות האמריקאית ועל אי-מתן אמצעים מספקים לעזיבת המדינה בזמן, וזאת על אף שמחלקת המדינה פרסמה אזהרת מסע הקוראת ליציאה מהמדינה כבר בתחילת האירועים הביטחוניים.

 פרופ' מייקל רייך מאוניברסיטת אלון בצפון קרולינה, ארצות-הברית (Elon University School of Law), מנתח במאמר חדש את האופן בו איסוף וניתוח כמויות מידע עצומות על אזרחים ומעשיהם באמצעים אוטומטיים על-מנת למנוע ביצוע פשעים, עשויים לפגוע בזכות לפרטיות והגנה מפני חיפוש בלתי מורשה המעוגנים בתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. על פי רייך, ההתפתחות המהירה בתחום "הלמידה החישובית" (Machine Learning) מקרבת את היום בו ניתן יהיה לאתר "פושעים מועדים" באוכלוסייה הכללית באמצעות אלגוריתמים מתמטיים "לומדים" שיכוונו את רשויות החוק לחשודים פוטנציאליים. עם זאת, טוען רייך, אלגוריתמים אינם יכולים להחליף בני-אדם בכל הנוגע בשקלול נסיבות כל מקרה לגופו ויש לייצר כללים ברורים לשימוש בבית-המשפט במידע שיושג על-ידי "כלבי גישוש דיגיטליים" אלו.

 האם תרומות שנאספו ברשת האינטרנט כפופות למיסוי או שמא הן פטורות מכך בהיותן נחשבות כמתנה? לפני כשנתיים גילתה צעירה מארצות-הברית כי היא חולה במחלת הסרטן. על-מנת לממן את הטיפולים היא נעזרה באתר GoFundMe, והצליחה לגייס כ-50 אלף דולר. לאחרונה קיבלה מכתב מרשות המיסים אשר דורש תשלום מס של כ-19 אלף דולר. הסיבה לכך, לטענת הרשות, היא שכל גיוס תרומות מעל 20 אלף דולר נחשב כהכנסה. בימים אלו הנושא מצוי במרכזו של מאבק משפטי כאשר השאלה המרכזית היא אם בית-המשפט יבחר להתייחס לכספים אלו בתור מתנה או בתור הכנסה המצדיקה גביית מס.

השתתפו בהכנת הסקירה: ליאור גולדווסר, הילה מנור, יהונתן רובנס ודרור שריג. ערכה: שלי לנדסמן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s