סקירת חדשות מעולם המשפט | 17.5.2015

 במאמר שפורסם בכתב-העת California Law Review בוחנים Elizabeth E. Joh  ו-Thomas Wuil Joo (אוניברסיטת קליפורניה) את השלכותיהן של פעילויות ממשלתיות חשאיות לתפיסת הונאות בשוק ההון על צדדים שלישיים, ואת הצורך ברגולציה נרחבת בתחום. במספר חקירות הונאה פיננסיות שנערכו לאחרונה, סוכנים חשאיים של ה-FBI הציעו את עזרתם לחשודים בניפוח מחירי מניות ("הרצת מניות") על-ידי רכישת מספר גדול של מניות למטרות מניפולטיביות. תוצאות פעילויות כאלו עשויות לפגוע במשקיעים תמימים שרכשו מניות במחיר שהיה מנופח ומוטעה על-ידי סוכני הממשלה עצמם. המאמר בוחן את הדוקטרינות המשפטיות הקיימות ומציע מהליכים רגולטורים שיגנו על אותם צדדים שלישיים שנפגעו כתוצאה מאותה פעילות חשאית.

 בארצות-הברית גובר השימוש במטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) לשימושים אזרחיים מה שגרר גל חקיקה ומעלה שאלות משפטיות בנוגע לסמכות המדינות על השטח האווירי שלהן, שכן לרשות התעופה הפדרלית ישנה הסמכות הרגולטורית הבלעדית על המרחב האווירי. עד כה שבע-עשרה מדינות העבירו חוקים הנוגעים למרחב האווירי האמריקאי. מדינת קליפורניה, למשל, אסרה את השימוש במזל"ט לצילום אדם במרחבו הפרטי; ומדינת יוטה אסרה את השימוש במזל"ט להטרדת ציידים ודייגים, וכן חוקקה חוק המחייב שוטרים בצו מיוחד לשימוש במידע שהושג באמצעות מזל"ט.

 במסגרת ועידה בינלאומית אשר התכנסה במצרים טענה אירינה בוקובה, יושבת-הראש של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO), כי יש להגדיר את הרס האתרים הארכיאולוגים במזרח התיכון כפשע מלחמה. לדידה, מדובר בטיהור תרבותי שמטרתו השמדת המורשת של העמים במזרח התיכון והפחדת האוכלוסייה. עוד היא טוענת שמכירת חפצים קדושים ועתיקות על-ידי ארגון המדינה האסלאמית מסייעת למימון הטרור באזור. יש לציין כי אמנת רומא מגדירה ביזה של מקומות כפשע מלחמה.

 במאמר חדש שפורסם באתר כתב-העת Harvard Law Review, גורסים Ingrid Wuerth ו-Ganesh Sitaraman (אוניברסיטת ונדרבליט) שיש לבחון מחדש את הטיפול של בית-המשפט העליון של ארצות-הברית בנושאים של יחסי חוץ, אשר נתפשים באופן מסורתי כעניין פוליטי, מה שהביא להוצאתם מחוץ לגבולות המשפט. המחברים מסבירים כי עם עליית הגלובליזציה והמלחמה בטרור העולמי החל בית-המשפט לדון ביותר ויותר סוגיות של יחסי חוץ, מה שהביא לשינוי דרך המחשבה. לשם ההשוואה, בית-המשפט העליון בישראל פסק לאחרונה כי יש מקום לשקול שיקולים המשפיעים על יחסי החוץ של ישראל במסגרת דיונים משפטיים המערבים מדינות זרות.

 הבית התחתון של בית המחוקקים הצרפתי אישר הצעת חוק אשר נועדה לשפר את המודיעין של המדינה, לפיה יורחבו הסמכויות של הרשויות ויאפשרו לבצע מעקבים רחבים אחרי אנשים החשודים וקשורים לאירועי טרור, וזאת אף ללא צורך באישור מקדים של בית-משפט. החוק מסמיך את סוכנויות המודיעין להאזין לשיחות טלפון, לפרוץ לאימיילים, להציב מצלמות וידאו בבתים ולהתקין מכשירים המסוגלים לעקוב אחר הקלדת מחשב בזמן אמת. כמו כן, החוק דורש מספקי אינטרנט ומחברות תקשורת לאתר התנהגות חשודה ברשת ולהודיע על כך למשטרה. החוק החדש נוסח מספר שבועות לאחר מתקפת הטרור שחווה השבועון "Charlie Hebdo", ומבקריו של החוק טוענים שהוא יוביל למעקב המוני ויפגע בצנעת הפרט ובחירותו.

 בנייר עמדה שפורסם ב- International Law Studies מציג Jens David Ohlin (אוניברסיטת קורנל) את התפיסות המרכזיות של הזכות להגנה עצמית הקבועה בסעיף 51 לאמנת האו"ם. המאמר מציע דוקטרינה חדשה להגנה לגיטימית, לפיה סעיף 51 לאמנת האו"ם משקף את הזכות הטבעית להגנה עצמית, אשר מהווה גם את הקרקע הרעיונית לתורה המודרנית של התערבות הומניטארית. וזאת, בניגוד להצדקות משפטיות אחרות הרואות בהתערבות הומניטארית כחריג לסעיף 51 לאמנת האו"ם.

השתתפו בהכנת הסקירה: תומר ניב, תומר קנת, נועם רובינשטיין ואלון רווח ערך: אורן חייקין.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s