סקירת חדשות מעולם המשפט | 7.6.2015

 בית-המשפט בקלן, גרמניה, דחה תביעה שהגישו משפחות של נפגעי תקיפות שנגרמו מכלי-טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) של ארצות-הברית בתימן, נגד ממשלת גרמניה. התובעים האשימו את הממשלה באחריות לנזק שנגרם להן כתוצאה מפעולות התקיפה, בשל העובדה שהיא לא מונעת את הפעלת בסיס רמשטיין האמריקאי בשטחה. על-פי התובעים, הבסיס משמש לממסור התקשורת בין כלי הטיס למפעיליהם היושבים בארצות-הברית. טענות התובעים נדחו על-ידי בית-המשפט שקבע כי אין לממשלת גרמניה בסיס משפטי לאסור את השימוש האמריקאי בבסיס. עם זאת, המקרה מהווה תקדים משום שבפעם הראשונה מדינה המספקת תמיכה צבאית לתוכנית הכטב"מ האמריקאית מאפשרת לתביעה מסוג זה להישמע.

 האם יש לאסור הצפנה "חזקה מדי" של מידע? על-פי פרופ' אמיתי עציוני מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ארצות-הברית, התשובה לכך חיובית. במאמר חדש דן עציוני בטכנולוגיות "הצפנה אולטימטיבית" המאפשרות למשתמשים פרטיים לתקשר ביניהם באמצעות הטלפון ורשת האינטרנט באופן מוצפן לחלוטין. משמעות הדבר היא כי רשויות אכיפת החוק לא יוכלו להאזין ולקרוא מידע שיועבר בדרכים אלו גם כאשר יקבלו צו חיפוש כדין, למשל במקרה של חשד לפעילות טרור. לטענתו, ניתן לבסס משפטית את האיסור על הפצת טכנולוגיות הצפנה בארבע דרכים: השענות על חוקי עבר המחייבים גופי תקשורת לאפשר לרשויות האכיפה גישה לנתונים; הגדרת הטכנולוגיה, בהשאלה מדיני הנזיקין, כ"דבר מסוכן מטיבו ומטבעו"; העדפת האינטרס הציבורי בביטחון על פני הזכות לפרטיות; והכרה בהפצה ושימוש בטכנולוגיה כשיבוש הליכי משפט.

 אישה מרוסיה, שהועסקה כ״טרול״ באינטרנט במטרה לקדם דעות פוליטיות ופוטרה לאחר שדיברה בתקשורת על עבודתה, תובעת את מעסיקה הקודם. הכינוי טרול מתאר גולש העוסק בפעולות שלהוב ובחרחור ריב על-ידי הכנסת תוכן שיעורר אנטגוניזם בקרב הגולשים. האישה תובעת בגין העובדה שהמעסיק נמנע מעריכת חוזה עבודה מסודר עמה, אולם כוונתה העיקרית היא לשפוך אור על פרקטיקה סודית המתנהלת ברשת, בה משלמים לאנשים שכר על פרסום תגובות שנויות במחלוקת. מאז פיטוריה, האישה ייסדה תנועה ציבורית נגד תופעת הטרולים ברשת, שהפכה לתופעה שכיחה למדי, ולטענתה, גם תומכי הממשל וגם פעילי האופוזיציה הנמצאים בתנועה, מחזיקים בדעה כי שיטות אלו של מלחמות מידע אינן מקובלות וכי יש למגר אותן.

 מנהיגיה הבריטיים של כת חסידית גדולה בלונדון הכריזו לאחרונה כי יש לאסור על נשים לנהוג. במכתב שנשלח על-ידי רבני חסידות בעלז, נכתב  שהתופעה של נשים נוהגות נוגדת את הכללים המסורתיים של צניעות, וכי ילדים שיגיעו לבית-הספר ברכבים הנהוגים על-ידי אימם, יתבקשו לחזור חזרה לבתיהם בשל הפרת אותם כללים. משרד החינוך והשרה לענייני נשים ושוויון גינו החלטה זו, והצהירו שהיא אינה מתקבלת על הדעת בבריטניה המודרנית. איסור דרקוני שכזה פוגע בשוויון ובחופש התנועה של אותן נשים, ומעצים את הכוח והשליטה של גברים על חשבונן. עם זאת, ההורים המתגוררים באזור הגנו על האיסור, ואף הנשים הצהירו כי הן מרגישות מוערכות בקהילה, וכבוד הוא להן להיות חלק מקהילה שבה הסטנדרטים הגבוהים ביותר של עידון, מוסר וצניעות מכובדים.

 שופט בית-המשפט המחוזי בארצות-הברית קבע כי טובת הציבור מחייבת מחיקת הרשעה פלילית של אדם בגין הונאה, על-מנת שזה יוכל לשקם את חייו. הבקשה למחיקת ההרשעה הוגשה על-ידי אלמוני לאחר שלא הצליח לשמור על מקום עבודתו במשך 13 שנים. שופט בית-המשפט הסביר כי הוא נמנה בין אלו הגורסים כי למעסיק הזכות לדעת על אודות הרקע של עובדיו ולהחליט לפיו האם להעסיקם או לא. למרות זאת, במקרה הנדון האינטרס הציבורי דורש כי יועסק באופן קבוע ויהפוך פעיל בחברה האמריקאית. לשיטתו, יש מקום לבחון מחדש את המדיניות הקיימת לפיה נדחקים אזרחים בעלי עבר פלילי מחוץ לחברה, לכלכלה ולמערכת החינוך ובכך נמנעים שיקומם והשתלבותם בחברה.

 בית-המשפט הפדרלי בניו-יורק, ארצות-הברית, גזר עונש מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם וקנס של 183 מיליון דולר על רוס אולבריכט, שיצר וניהל את "דרך המשי", שוק שחור מקוון ששימש בעיקר לעבירות סחר בסמים בהיקפים שלא נראו לפניו. האתר פעל בשנים 2011–2013, אז נעצר אולבריכט, ב-"רשת האפלה" ששומרת על תעבורה מוצפנת ואנונימית, לכאורה, והוצעו בו למכירה סמים קשים, אמצעי לחימה, זהויות אשראי בדויות ופורנוגרפיה אסורה. לפי כתב האישום, סמים בשווי למעלה מ-200 מיליון דולר נסחרו דרך האתר, כאשר אולבריכט עצמו הרוויח מהפעילות כ-18 מיליון דולר.

 ביל לוין, מייסד כנסיית הקנאביס הראשונה באינדיאנה, ארצות-הברית, הודיע בתחילת השבוע כי בשל העובדה שהכנסייה הוכרה על-ידי מס הכנסה ומזכיר המדינה כארגון דתי פטור ממס, התרומות אליה יוכרו לטובת ניכוי מס. לדבריו, עקב כך אנשים המשתייכים למדרגות מס גבוהות יהיו נדיבים יותר בתרומותיהם. הארגון הוקם על-ידי לוין בחודש מרץ האחרון בעקבות חוק חופש הדת החדש המונע מהמדינה להכביד על אדם המבצע פעולות מטעמי דת. נראה כי לחוק השלכות לא רצויות מאחר שבאינדיאנה עישון מריחואנה הוא מחוץ לחוק, אך הכנסייה מסווגת אותו כחלק מ"ריטואלים דתיים" ובכך משתמשת בחוק לצרכיה שלה. הכנסייה הצהירה כי היא מתכוונת לבחון את החוק החדש בעריכת טקס שייפתח בשיר "חסד מופלא", ימשיך בדרשה מהירה ולאחריה "קריאה לתפילה" המזמינה את חברי הכנסייה לעשן מריחואנה.

השתתפו בהכנת הסקירה: בני בורשטיין, הילה מנור, מיכל פינוס, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס ואלון שפריר.

ערכה: שלי לנדסמן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s