סקירת חדשות מעולם המשפט | 15.11.2015

   בית-המשפט העליון בקרוליינה הצפונית הותיר על כנו חוק האוסר על עברייני מין רשומים להשתמש בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות שידוע שמתירות לקטינים להצטרף אליהן וליצור לעצמם דף אישי. החלטה זו הופכת את החלטתה של ערכאת הערעור שקבעה כי החוק אינו חוקתי, מכיוון שמניעה מעבריין מין טווח רחב של תקשורת לרבות פגיעה אפשרית בגלישה באינטרנט, דוגמת שימוש בגוגל או באתרי קמעונאות, פוגעת בזכות לחופש ביטוי. ההחלטה הנוכחית קובעת שהחוק חוקתי ואינו פוגע בזכות מכיוון שהמחוקק הגדיר קריטריונים ברורים לאותם אתרים שיישארו מחוץ לתחום עבור עברייני מין רשומים. בישראל, חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 נוקט בגישה פחות גורפת לגבי פיקוח על עברייני מין. תנאי הפיקוח נקבעים באופן אינדיבידואלי, על-פי סוג העבירה שבה הורשע עבריין המין, כך שאם העבירה בוצעה דרך האינטרנט, תוטל על העבריין מגבלה לעניין שימושו בשירותי אינטרנט.

  משרד החינוך האמריקאי קבע לאחרונה שרשת בתי-ספר תיכוניים במדינת אילינוי הפרה חוק פדרלי האוסר הפליית תלמידים, בכך שהרשת סירבה לספק לתלמידים טרנסג'נדרים חדרי הלבשה מתאימים עבורם. קביעת משרד החינוך באה בעקבות תלונה פדרלית שהגיש ארגון ה-ACLU נגד רשת בתי-הספר, לאחר שדרשו מנער טרנסג'נדר להחליף בגדים באיזור נפרד ופרטי, ובכך ביישו אותו וגרמו לסטיגמות לגביו. לטענת הארגון, רשת-בתי הספר מפלה על בסיס מגדר וזהות מגדרית כשהיא משתמשת בסטריאוטיפים מגדריים. הרשת טוענת שבמעשיה דווקא הגנה על הזכות לפרטיות של כלל תלמידי בית-הספר, ולכן קביעת משרד החינוך לא מתחשבת בטובת כלל התלמידים. לפי קביעת משרד החינוך, אם רשת בתי-הספר לא תספק חדרי הלבשה מתאימים לתלמידים טרנסג'נדרים תוך 30 יום, היא עשויה לאבד את המימון הפדרלי שלה. הדיון בזכויות טרנסג'נדרים זוכה לתהודה במדינות רבות, לרבות בישראל. כך, למשל, בחודש יוני האחרון, במסגרת הסכם פשרה, קבע בית-הדין הארצי לעבודה שאפליה על-בסיס מין ונטייה מינית (על-פי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה) כוללת גם הפליה מחמת זהות מגדרית.

  ממשלת אוסטריה מקדמת חוק חדש שמטרתו לצמצם הגעת מבקשי מקלט, בעיקר מאפגניסטן, אל תוך תחומי המדינה. על-פי החקיקה האוסטרית הקיימת זכאים מהגרים, גם אם אינם פליטים, להביא את קרובי משפחתם שנותרו באפגניסטן אל תוך שטחה של אוסטריה, וזאת לאחר שהייה של שנה במדינה. החוק החדש צפוי לשנות זאת, בהארכת משך הזמן הדרוש לשלוש שנים, וכן דרישה להוכחת מקור הכנסה עצמאי, ביטוח בריאות ומקום מגורים. הממשלה נימקה את החוק החדש בצורך להוריד את מידת המשיכה של מהגרים למדינה, והודיעה כי בכוונתה לקדם את הליכי חקיקתו על אף הביקורת שהשמיעה עליו נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). מדינות נוספות באירופה בוחנות שינויי חקיקה כאמצעי להתמודד עם תופעת הפליטים והמהגרים ההולכת וגוברת ביבשת, חלקם שנויים במחלוקת. גרמניה והונגריה, למשל, מנסות להקשות על דרכי הכניסה והקליטה, תוך חיזוק הרשויות העוסקות בבירור מעמד המהגרים ואכיפת חוקי הכניסה והתושבות בצורה נוקשה יותר.

  הפרלמנט הגרמני העביר חוק המתיר לבצע המתת חסד הנעשית ממניעים אלטרואיסטים, אך אוסר על ביצוע המתת חסד במקרים שהתהליך מבוצע על בסיס עסקי ורווחי עבור הרופאים המבצעים. על-פי החוק החדש, אדם שמציע סיוע בהתאבדות לאדם אחר מתוך מניעים עסקיים עשוי לקבל עונש מאסר של עד 3 שנים. החוק עבר על-אף החשש מריבוי אישומים נגד רופאים ומהרתעתם. נושא המתות החסד זוכה להתייחסות פרלמנטרית במדינות נוספות. כך, למשל, הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התשע"ה-2015 מבקשת להתיר מוות בסיוע רופא בתנאים מוגדרים היטב מחמירים מאוד; זאת בניגוד למצב החקיקתי כיום בישראל, שכן חוק החולה הנוטה למות, התשס"ה-2005 אומנם לא אוסר על אדם הרוצה בכך להתאבד, אך סיוע למעשה כזה הוא עבירה פלילית.

  חוק במינסוטה המתיר אשפוז כפוי של עברייני מין עומד כעת בפני בחינה חוקתית מחודשת. החוק קובע כי רשויות האכיפה במדינה רשאיות לכלוא במוסד טיפולי עברייני מין שהוגדרו על-ידי בית-משפט כ"מסוכנים מינית" או כבעלי "אישיות מינית פסיכופתית". זאת, אף לאחר שסיימו לרצות את עונשם. מוקדם יותר השנה, פסק שופט פדראלי שהחוק אינו חוקתי, ולאחרונה הורה למדינת מינסוטה להעריך מחדש את רמת הסיכון ואת תוכנית הטיפול של כל אחד מעברייני המין המאושפזים כעת, לשם שחרור או הקלות במקרים המתאימים. בנוסף, הורה השופט על ביצוע הערכות כאלה על בסיס שנתי. יש שיקבילו את ההסדר הנוכחי במינסוטה להסדר הקבוע בחוק העונשין הישראלי, אשר בעקבות תיקון 113 לחוק שהתקבל בשנת 2012, התווסף אליו סעיף 40ה, המאפשר לחרוג ממתחם הענישה הקבוע בחוק לגבי עבריין שנתפס כמסוכן לציבור.

  תביעה שהוגשה נגד חברת אמאזון בקליפורניה מעמידה למבחן את צורת ההעסקה במסגרת חברות "כלכלה שיתופית". חברת אמאזון השיקה לפני כשנה שירות משלוחים מהירים בשם "Amazon Prime Now", המבוסס על נהגים פרטיים שמוכנים לבצע משלוחים ברכבם הפרטי תמורת תשלום. מספר נהגים כאלה הגישו החודש תביעה נגד החברה בטענה שהיא מעסיקה אותם בתנאי עבודה מקפחים, לרבות שכר הנמוך משכר המינימום במדינה, התעלמות מעבודה בשעות נוספות ואי-תשלום הוצאות נסיעה. לטענתם, הגדרתם כפרילנסרים מאפשרת לחברה להתחמק מחוקי העבודה החלים על מעסיקים. במקרה דומה שאירע בחודש יוני האחרון, מדינת קליפורניה הכירה בנהגת של חברת Uber כעובדת שלה, בשל עומק המעורבות של החברה בפרטי הפעלתה.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, דפנה גסנר, יובל גרנית, דן טמיר, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס.

ערכה: אושרה גואטה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s