סקירת חדשות מעולם המשפט | 10.12.2015

 ועדת החוקה התאילנדית דנה בתיקון חדש לחוקת המדינה אשר יאפשר לאנשי צבא לפגוע בזכויות אדם מרכזיות מבלי שיצטרכו לחשוש מהשלכות משפטיות כלשהן. הדבר עורר הדים רבים ב"משמר זכויות האדם" הטוענים כי לנוכח ההפרות הרבות שבוצעו על-ידי הצבא התאילנדי לאחר המהפכה הצבאית, מדובר במעין רשיון להרוג. שלטונות המדינה, לעומת זאת, טוענים שמדובר בתיקון נדרש לטובת בטחון המדינה, שהשימוש בו ייעשה רק במידת הצורך. פעולות החונטה הצבאית בתאילנד זכו לביקורת רבה מצד פעילי זכויות אדם ברחבי העולם מאז החלה ההפיכה הצבאית במדינה, ובתחילת החודש אף דרש משרד האו"ם לענייני זכויות אדם בדרום מזרח אסיה סגירה מיידית של מתקן הכליאה הצבאית בבנגקוק, לאחר מותם של שני אסירים.

 בית-המשפט האזורי במדינת מרילנד, ארצות-הברית, דחה את עתירתה של האגודה ההומנית האמריקאית (AHA) בעניין הצבתו של צלב המתנשא לגובה של 12 מטר ומוצג לראווה במחוז "הנסיך ג'ורג"' שבמדינה. האגודה טענה כי הצגה זו מפרה את התיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית הקובע, בין היתר, כי המדינה לא תגביל את חופש הפולחן של אף דת, וכן לא תבליט או תכפה דת מסוימת בדרך כלשהי. בית-המשפט קבע כי הצגתו של הצלב, אשר כוללת במרכזה את הסמל של הלגיון האמריקאי, נועדה בעיקרה להנצחת ותיקי מלחמה מאזור המחוז, ולא לכפיית דת הנצרות או הפצתה לתושבי המקום.

 שלושה פליטים אשר שוחררו ממתקן מעצר באנקרה, טורקיה, עדיין עומדים בפני סכנת גירוש, זאת חרף פסיקתו של בית-המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR) אשר אישר בקשה למניעת גירושם חזרה לסוריה ללא הגבלת זמן. הפליטים הוחזקו בטורקיה בספטמבר, זאת לאחר שהשתתפו, כך נטען, בהפגנות וניסו לחצות את הגבול ליוון. לפי דיווחי אמנסטי, על הפליטים נאסרו באופן חוזר ונשנה ביקורים של עורכי-הדין ומשפחותיהם בזמן המעצר, ועם שחרורם הוצא צו לגירושם. גירוש פליטים לסוריה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי האוסר על גירוש של כל אדם חזרה למדינה בה הוא יעמוד בסכנה של הפרת זכויות אדם. זכויותיהן של אוכלוסיות מהגרות הן מהנושאים ההומינטריים המשמעותיים ביותר בעולם בימינו, שכן מיליוני מהגרים ופליטים מחפשים מקלט מסכסוכים שונים. בשבוע שעבר פנה באן קי מון, מזכ"ל האו"ם, לעצרת הכללית והזהיר את הקהילה הבינלאומית להימנע מהפליה כלפי מוסלמים, בייחוד פליטים ומהגרים הנכנסים בשערי אירופה, זאת כתוצאה ממתקפת הטרור האחרונה בפריז.

 בפסק-דין של בית-המשפט לערעורים של המחוז השני בארצות-הברית שפורסם לאחרונה נקבע כי ממשלת ארצות-הברית רשאית לא לחשוף מסמכים הכוללים פירוט של ההצדקות המשפטיות לשימוש במזל"טים, במקרים של סיכול ממוקד של יעדים במדינות הנחשדות בפעולות הקשורות לפעילות טרור. פסק-הדין פורסם בעקבות בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע האמריקאי, שהגישו הארגון האמריקאי לזכויות האזרח והניו-יורק טיימס בנוגע למסמכים משפטיים שהוכנו על-ידי היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי בהתייחס לתקיפות מזל"טים. השימוש במזל"טים שנוי במחלוקת רבה בזירה הבינלאומית. כך, למשל, במרץ האחרון קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה אשר דוחקת במדינות לציית לחוק הבינלאומי בתקיפות של מזל"טים חמושים. דו"ח של האו"ם למאבק בטרור מאוקטובר 2013, קרא לשקיפות ואחריות בשימוש במזל"טים בפעילות נגד הטרור.

 בקיץ האחרון פירסם בעל חנות למכירת כלי-נשק בפלורידה סרטון בו הוא מכריז שלא ימכור נשק למוסלמים. לאחר פרסום הסרטון, הגישה "המועצה ליחסי אמריקאיים-איסלאם" תביעה נגד בעל החנות בטענת הפליה. בעל החנות טען להגנתו כי מעולם לא מכר למוסלמים מכיוון שמעולם לא ניסה אף מוסלמי לרכוש אצלו בחנות, ללא קשר לסרטון אמור. בית-המשפט הפדרלי בפלורידה דחה את התביעה וקיבל את טענת בעל החנות. כיוון שלא הוכח נזק, הרי שלא קיימות הוכחות לפגיעה בזכויות החוקתיות של התובע קבע בית-המשפט. חסן שיבלי, מנכ"ל "המועצה ליחסי אמריקניים-איסלאם" בפלורידה, הביע שביעות-רצון מפתיעה מפסק-הדין, ואף הוסיף כי הפסיקה מוכיחה שכאשר מוסלמי ייכנס לחנות ויופלה, בית-המשפט יפסוק לטובתו.

 בימים אלו נערכת ועידת האקלים העולמית ה-21 בפריז. בוועידה משתתפים נציגים מכ-200 מדינות, ביניהן גם נציגים ממדינת ישראל, שהתכנסו במטרה לגבש תוכנית גלובלית לצמצום פליטת גזי החממה בעולם והגבלתם לאחר שנת 2020, זאת לאחר שבוועידה האחרונה שהתקיימה בשנת 2009 בקופנהגן המדינות לא הצליחו להגיע להסכמה. השאלה המרכזית שמרחפת סביב הוועידה היא אם הוועידה תוביל לניסוח הסכם – האם הוא יחייב משפטית? הדעות חלוקות באשר לכך כיוון שבעוד שהאיחוד האירופי מעוניין בהסכם מחייב, הודו וארצות-הברית מתנגדות. מדינת ישראל, אשר משתתפת גם היא בוועידה, חתומה על מגוון אמנות בינלאומיות סביבתיות ביניהן אמנת המסגרת בדבר שינויי אקלים, אמנת קיוטו; כמו גם חוק אוויר נקי משנת 2008.

 מושל קנטקי, ארצות-הברית, הוציא לאחרונה צו מנהלי המחזיר אוטומטית לעבריינים במדינה את זכות ההצבעה ואת הזכות להחזיק במשרה ציבורית (הזכות לבחור ולהיבחר) לאחר שסיימו לרצות את עונשם. הצו – שאינו חל על אלו שהורשעו בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין, שוחד ובגידה – זכה לאהדה ולתמיכה בקרב עורכי-דין ופעילים למען זכויות אדם מפני שמדובר ביישור קו עם התנהלותן של מרבית המדינות בארצות-הברית בכל הנוגע לזכויות הצבעה. נושא זכויות יסוד פוליטיות בישראל, כגון הזכות לבחור המוענקות לעבריינים מורשעים, הוא נושא שנוי במחלוקת. עוד בשנת 1996 הוגשה עתירה לבג"ץ בדבר שלילת אזרחותו וזכות ההצבעה של יגאל עמיר. העתירה נדחתה בטענה כי מדובר בזכות יסוד שבית-המשפט אינו רשאי לשלול. בשנת 2010 הוגשה הצעת חוק אשר ביקשה לשלול את זכותם לבחור של מי שהשתתף בפעולות טרור, אולם זו לא התקבלה.

 בית-המשפט לערעורים של מדינת ויסקונסין, ארצות-הברית, פסק כי חוק במדינה האוסר על החזקת אולר מפר את התיקון השני לחוקת ארצות-הברית. החוק אוסר על החזקת "כל סכין שנפתחת בלחיצת כפתור או קפיץ, ו/או באמצעות תזוזה…", ועל בסיסו הורשע אדם שפצע עצמו באמצעות אולר כשהיה בביתו בסיטואציה לא אלימה. בית-המשפט קבע כי התיקון השני חל גם על אולרים, בהסתמכו על פסיקת בית-המשפט העליון של ארצות-הברית בעניין District of Columbia v. Heller. בין הנימוקים להחלטה, נקבע כי סכינים אינם קטלניים יותר מאקדחים, ולאולרים יתרונות מסוימים מבחינה בטיחותית. הדיון סביב סוגיית החזקת נשק והתיקון השני לחוקה ממשיך להיות שנוי במחלוקת ברחבי ארצות-הברית. כך, למשל, בתחילת החודש בית-המשפט העליון של ארצות-הברית אישר דיון נוסף בנושא החזקת נשק חם.

השתתפו בהכנת הסקירה: יעל בני, נועה גריזים, אביה חן, יוסי מורל, הילה מנור, דפנה סבורובסקי, אלה קינן ועמית קראוסהר.

ערך: עידו מור-חיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s