סקירת חדשות מעולם המשפט | 14.12.2015

 חברות אמריקאיות פרטיות יוכלו מעתה לכרות מחצבים על אסטרואידים ועל גופים שונים בחלל, כך קובע חוק חדש ומעורר מחלוקת עליו חתם לאחרונה נשיא ארצות-הברית. מטרת החוק החדש (SPACE Act of 2015) היא להפחית את מגבלות הרגולציה על חברות מסחריות בתחום החלל בכלל ובתחום הכרייה המסחרית של מחצבים נדירים בפרט, פעילות שעשויה להתממש כבר בשנים הקרובות. בהתאם לחוק, כל משאב שנמצא בחלל הוא קניינה של החברה שכרתה אותו, כך שלשם הגנה עליו תוכל אף לתבוע, על אדמת ארצות-הברית, כל מי שיפריע לה בפעולתה. החוק החדש זכה לביקורת נרחבת בשל סתירתו לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי הנוגעים לפעילות מדינתית ופרטית בחלל. החוק עשוי לסתור, בין היתר, את האיסור על הכרזת בעלות או ריבונות על עצמים שמימיים המעוגן באמנת החלל החיצון וב"אמנת הירח".

 בית־המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR) קבע לאחרונה שצו בית־משפט תורכי שחסם את הגישה לאתר YouTube פגע בחופש הביטוי בשטח המדינה, ולכן הפר את סעיף 10 לאמנה האירופית לזכויות אדם. האתר נחסם כי הכיל קטעי וידאו שנטען כי הם פוגעים בזכרו של "אבי האומה הטורקית", בעוד שהתובעים, אקדמאים תורכים, טענו שהצו פוגע בזכותם לקבל או להקנות מידע ורעיונות. לפי כללי ההתנהגות המקובלים באירופה, מצופה מתורכיה לפעול על-פי פסק-הדין ולתקן את ההפרה, על אף שתוקפן של האמנה האירופית לזכויות האדם ושל פסיקת בית־המשפט האירופי הוא הצהרתי בלבד. ייתכן שפסיקה זו מהווה מסמר נוסף בארון הקבורה של סיכוייה של תורכיה להתקבל לאיחוד האירופי, שכן זו אינה הפעם הראשונה בה תורכיה סופגת ביקורת בגין פגיעה בזכויות אדם בכלל ובחופש הביטוי בפרט.

 בית-המשפט הגבוה בבלפסט, צפון אירלנד, פסק כי חוקים המתירים לבצע הפלות רק במקרים קיצוניים, בהם הַאֵם ניצבת בפני סכנת חיים או פגיעה חמורה בבריאותה, מפרים זכויות אדם. על-פי פסיקת בית-המשפט היעדר התייחסות למקרים חריגים, כמו התעברות כתוצאה ממעשה אונס או גילויו של פגם מסכן חיים בעובר (כמו אנאנצפלוס), מהווה הפרה של סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם. עם זאת, בית-המשפט ציין כי החלטתו לא מבססת "זכות כללית" לביצוע הפלות, שכן זכות זו לא קיימת אלא רק בהתקיימותן של נסיבות חריגות. בנוסף, למרות הקביעה שהחוקים הקיימים פוגעים בזכויות אדם, בית-המשפט נמנע מלהכריע בשאלה אם דרוש חוק חדש, או שמא ניתן להסתפק ביישום השינויים הנדרשים במסגרת מערכת החוקים הנוכחית.

 בית-המשפט החוקתי של ספרד פסק כי התוכנית להיפרדות קטלוניה מספרד, עליה הכריז הפרלמנט הקטלוני, נוגדת את חוק האוטונומיה של קטלוניה ואף את החוקה הספרדית. לפי תוכנית ההיפרדות, שהתקבלה בהתאם להחלטה דמוקרטית של תושבי האיזור ואושרה על-ידי המחוקק הקטלוני, קטלוניה הייתה אמורה להיפרד מספרד בהדרגה, ולהיות מוגדרת כמדינה עצמאית עד שנת 2017. מעניין לציין כי הזכות להגדרה עצמית היא אחד מהגורמים המצויים בבסיסו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שכן התנועה הציונית זכתה להכרה בזכותה להגדרה עצמית בהצהרת בלפור, על אותו השטח שהפלסטינים דרשו לממש בו את זכותם להגדרה עצמית.

 פיילוט של "פרויקט האמת", שתכליתו חקירת מקרים של התעללות מינית בילדים, החל לפעול לאחרונה בליברפול, אנגליה. הפרויקט הוא פרי-עמלה הראשון של ועדת חקירה עצמאית לחקר התעללות מינית בילדים (IICSA), שנוסדה במטרה לחקור את כישלונם של מוסדות מוכרים באנגליה ובוויילס בהגנה על ילדים מפני תקיפות מיניות. במסגרת הפיילוט נערכו עד כה כ-12 חקירות מקבילות בחשד להתעללות מינית בילדים במוסדות שונים (כמו כנסיות  ופנימיות), ועתידות להיערך במסגרת הפרויקט כ-13 חקירות נוספות. שאיפת הוועדה באמצעות הפרויקט היא לחשוף את שמות הגורמים המתעללים, לבחון טיוחים שבוצעו בנושא וכן לספק תמיכה לקורבנות שייצרו קשר עם הפרויקט. על אף שזוהי החקירה הציבורית הרחבה ביותר שנערכה אי-פעם באנגליה ובוויילס הנוגעת להתעללות מוסדית בילדים, הוועדה לא תוכל להוביל להרשעה או לענישה של המתעללים, שכן המטרה אינה חקירת מקרים פרטניים, אלא הצגת תמונת מצב של היקף ההתעללות בילדים במוסדות שאמורים להיות בטוחים עבורם.

 בית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של 1,000 ₪ בתביעה שהוגשה על-פי סעיף 30א ל"חוק הספאם", לאחר שהתובע קיבל הודעה פרטית שיווקית אחת מהנתבעת ברשת החברתית Facebook. זוהי פרשנות רחבה של החוק, המגנה על הזכות לפרטיות ובכלל זה על הזכות לא להיות מוטרד, שכן רשת חברתית אינה מנויה בסעיף כאחד מאמצעי התקשורת עליהם משתרעת ההגנה. פסיקה דומה, המסווגת שיחות טלפון שיווקיות כ"ספאם" לצורך מתן סעד לפי החוק, ניתנה לאחרונה בבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים, וממחישה גם היא את מגמת הפרשנות המרחיבה של החוק. פסיקותיהם של בתי המשפט לתביעות קטנות הן תוצר של השאיפה להרתיע את המפרסמים ולעודד הגשת תביעות יעילות, בהתאם לדברי ההסבר לתיקון לחוק ולפסק-הדין המנחה בעניין חזני נ' הנגבי.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, דפנה גסנר, יובל גרנית, דן טמיר ויהונתן רובנס.

ערכה: אושרה גואטה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s