סקירת חדשות מעולם המשפט | 22.12.2015

 שוטרים בסין נהגו באלימות רבה נגד עיתונאים שהגיעו לסקר את משפטו של "פו ג'הצ'יאנג", אחד מעורכי הדין הבולטים לענייני זכויות אדם בסין. עו"ד פו נעצר במאי 2014 ונשפט באשמה של "הסתה לשנאה אתנית", לאחר שהעלה פוסטים נגד מדיניות המפלגה הקומוניסטית במדיה החברתית. פו הודה בפוסטים ואף התנצל וביקש מבית המשפט וממנהיגי החברה לא להיות כפופים לדיכוי המתמשך ולכבד את הזכויות החוקתיות שלו. מחוץ לבית המשפט נצפו שוטרים האוסרים על עיתונאים ודיפלומטים מהעולם להיכנס אל האולם ולסקר את הנעשה בו. גישה זו היא החמרה נגד חופש הביטוי של עיתונאים בסין שנדמה שהגיעו לשפל חדש. ואילו בישראל התעוררה ביקורת רבה בספטמבר האחרון, אז הוסף לחוק השידור הציבורי סעיף 113(ב)(5), שהגביל את חופש הביטוי של העיתונאים ולא אפשר הבעת דעה בשידור. הסעיף גרר ביקורת מעיתונאים ואנשי משפט רבים שטענו בין היתר כי "הבעת ביקורת כנגד השלטון היא נשמת אפה של הדמוקרטיה". בעקבות המחאה הציבורית והסעיף בוטל לאחרונה.

 ממשלת הונגריה ערערה בפני בית-הדין האירופי לצדק (ה-ECJ) נגד תכנית הפעולה להתמודדות עם זרם הפליטים-מהגרים ליבשת ופיזורם בין המדינות החברות באיחוד האירופי, עליה החליט הארגון במאי השנה. הסבר לפיה חלק מהמחבלים שביצעו את הפיגועים בפריז בחודש שעבר גויסו בבודפשט, לצד קליטת גל הפליטים בקיץ האחרון, הביאה את הונגריה לפנייה לבית-הדין. להתנגדותה של הונגריה הצטרפו בחודש שעבר סלובקיה, צ'כיה ורומניה, אך אלה נשארו במיעוט בניסיונן לערער על התכנית מול שאר המדינות החברות באיחוד. תחת התכנית הנוכחית, עתידה הונגריה לקלוט 306 פליטים מיוון ו-988 פליטים מאיטליה.

עת מיליוני בני-אדם מחפשים מקלט מאזורי קונפליקט, הפך נושא זכויות המהגרים והפליטים לאחת הסוגיות ההומניטריות החשובות בעולם. בשבוע שעבר, פנה מזכ"ל האו"ם, באן-קי-מון לקהילה הבין-לאומית והזהיר מפני הפליה נגד מוסלמים, בייחוד פליטים ומהגרים שמנסים להיכנס לאירופה, כתוצאה מאירועי הטרור האחרונים בפריז. בניגוד למסר המפייס של מזכ"ל האום, קרא הרפובליקאי, דונלד טראמפ לאסור לחלוטין כניסת מוסלמים לארצות-הברית. מורכבות הסוגיה מתעצמת נוכח עליית הפחד מטרור מוסלמי במערב וכן נוכח ההבחנה  הקיימת בדין הבין-לאומי בין פליטים לבין מהגרים. כך למשל, בשונה מפליטים, מדינת היעד רשאית לגרש מהגרים שנכנסו לתחומיה ללא מסמכים או מבלי יכולת להוכיח שנמלטו מסכסוך חמוש או מרדיפה.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית העניק צו עיון מחדש בשאלות הוכחת נהיגה בשכרות. הדיון יעסוק בשאלות: האם בהיעדר צו חיפוש, יכול שוטר לבצע בדיקת אלכוהול לנהג שיכור; והאם יכולה המדינה לקבוע כי אדם שסירב לבצע בדיקת אחוזי אלכוהול בדם, ללא צו חיפוש, יואשם בפשע לאור סירובו, וחזקה עליו שביצע את העבירה. הכרעתו העתידית של בית המשפט בשאלות אלה, מהווה המשך להכרעתו בעניין מק'נילי משנת 2013, שם נקבע כי שוטר מחויב להמציא צו חיפוש על-מנת לבצע בדיקת אלכוהול, אך השאלה האם ישנם מקרים חריגים המאפשרים בדיקת אלכוהול ללא צו חיפוש, נשארה פתוחה.

בישראל, החל משנת 2005 נהגים מחויבים לשתף פעולה עם שוטר המבקש לבצע בדיקת אלכוהול, זאת מכוח החוק לתיקון פקודת התעבורה, התשס"ו–2005. לפי חוק זה, נהג שיסרב לבדיקהחזקה עליו שנהג בהשפעת אלכוהול והוא צפוי לעונש הקבוע בחוק. המחוקק הישראלי היה ער לפגיעה שגורם חוק זה לכבודו של האדם, ובפרט לזכותו לפרטיות ולחירותו מעצם חיובו בבדיקה מסוג זה, בעיקר לאור העובדה כי לא נדרש אף לא חשד סביר שהנהג יהיה שיכור. לכן פירט בדברי ההסבר להצעת החוק כי ההסדר נקבע לאור האיזונים המחויבים מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוך איזון הערכים הנ"ל.

 קבוצת זוגות חד-מיניים ממדינת צפון קרוליינה שבארצות-הברית הגישה בשבוע שעבר עתירה לבית-המשפט (US District Court for The Western District of North Carolina) בבקשה שיכריז על חוק הפוטר פקידים מלהשיא זוגות מסוימים, אם הדבר עומד בסתירה לאמונתם הדתית כלא חוקתי. לטענת העותרים, החוק סותר את התיקון הראשון והתיקון הארבעה-עשר לחוקת ארצות הברית ביוצרו עליונות של אמונה דתית מסוימת על פני התחייבותם של פקידי הציבור. צפון-קרוליינה אינה לבד: ב-19 מדינות נוספות בארצות-הברית ישנם חוקים דומים לחוק הנדון, הנשענים על חוק פדרלי שאושר ב-1993 – Religious Freedom Restoration Act – שנועד להגן על זכויות חוקתיות הנובעות מחופש הדת. אל מול חוקים אלו, עומדת פסיקת בית המשפט העליון של ארצות-הברית מחודש יוני בעניין אוברגפל ואח' נ' הודג'ס, בה דעת הרוב קבעה שלא ניתן להתנות על הזכות להינשא או לאסור אותה, לרבות במקרה של נישואים חד-מיניים.

כוחם של פקידי הרישום בענייני נישואין נדון גם במשפט הישראלי. הנישואין בישראל נערכים על-פי הדין הדתי האישי של בני הזוג שלא מאפשר נישואים חד-מיניים. עם זאת בני-זוג חד-מיניים שנישאו במדינה אחרת זכאים להירשם במנהל האוכלוסין כנשואים, זאת בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. שם קבעה דעת הרוב בהתבסס על הלכת פונק-שלזינגר, כי לפקיד הרישום במנהל האוכלוסין אין סמכות לסרב לרשום נישואים.

 בהנהגת ממשל אובמה, שינתה ארצות-הברית את המדיניות שלה בענייני אקלים. באחרונה פורסמה תמיכתו של נשיא ארצות-הברית בכינון הסכם פריז לשינויי האקלים, המהווה לשיטתו הסכם היסטורי ונקודת מפנה עבור אוכלוסיית העולם. זאת בהמשך להתחייבותו בחודש יולי, בהסכם משותף עם ברזיל, להתמודד עם השינויים באקלים על-ידי הפחתת פליטות הפחמן לצד שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. הסכם פריז נחתם במסגרת ועידת האקלים (COP21), שהתכנסה כחלק מאמנת האומות המאוחדות, בה התחחיבו נציגי 195 מדינות להפחתת פליטות גזי החממה ברחבי העולם ולהגבלת ההתחממות העולמית עד לשנת 2100. אף ששינוי האקלים הפך לאחת מן הסוגיות הסביבתיות המטרידות ביותר, בקרב נציגי הקהילה הבין-לאומית שוררת מחלוקת באשר לפתרונות הראויים. במרוצת השנים התאימה עצמה ישראל להבנות הבין-לאומיות בעניין אתגרי האקלים: אשררה את אמנת האו"ם לשינוי האקלים ואת פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים; וכן גיבשה, בשנת 2010, תכנית ממשלתית בעניין (התכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל). מעניין לבחון כיצד ישפיע הסכם פריז על הדין הפנימי בישראל, ובפרט כיצד יישומו ההבנות בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008  ובתקנות שתיקבענה בעתיד על-ידי השר להגנת הסביבה.

 מחקר אמפירי חדש שבוצע על-ידי ד"ר רנדי אולסון, חוקר באוניברסיטת פנסילבניה שבארצות-הברית, מנתח את המגמות השונות בנישואין וגירושין לאורך 144 שנים בארצות-הברית. אולסון במחקרו אישש והפריך אמונות רבות הנוגעות לאחוזים הנישאים ומתגרשים לאורך השנים. כך לדוגמה, בארצות-הברית אוששה האמונה במחקרו כי קיימת מגמה של ירידה באחוז הנישאים. לעומת-זאת, אולסון מדגים כי אחוזי הגירושין דווקא נמוכים יותר כיום מאי-פעם. מחקר שבוצע ביחס למדינות ה–OECD מדגים כי בדומה לארצות-הברית נמדדה ירידה מתמשכת באחוזי הנישאים, אך אחוז הגירושין אחוז הגירושין, בשונה מארצות-הברית דווקא גדל. בישראל, מחקר שבוצע על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע כי אחוזי הנישואין יורדים לאורך השנים ואילו אחוזי הגירושין דווקא גדלים, בדומה למגמות באירופה. כך למשל, שיעור הנישואין הגבוה ביותר בישראל נמדד בתחילת שנות ה–70 ואילו שיעור הגירושין הגבוה ביותר בישראל נמדד בשנת 2009.

מגמות אלה, והסיבות המובילות אליהן משפיעות ועוד ישפיעו על הגדרתו המשפטית של התא המשפחתי. כך למשל, השינוי במעמד האישה ויציאת הנשים לשוק העבודה מביאה לדחייה של הקמת התא המשפחתי, מה שגורם לירידה בכמות הנישואים. סיבה נוספת לעלייה במספר הנישואין נובעת מעלייה במספר ה-"משפחות חדשות": משפחות הכוללות זוגות חד-מיניים שלרוב לא נישאים, ידועים-בציבור, זוגות המביאים ילדים מחוץ למסגרת הנישואין וכן התקשרות לא רומנטית בין זוג רק לשם הולדת ילד. כנס שערך כתב-העת משפט ועסקים בשיתוף בית-הספר רדזינר למשפטים עסק בדיוק בסוגיה זו.

 הפרלמנט הצרפתי העביר פה אחד הצעת חוק שתחייב סופרמרקטים להעביר לצדקה מזון שלא נמכר ושהמועד האחרון לשיווקו חלף, אך הוא עדיין ניתן לאכילה. הצעת החוק יוצאת נגד התופעה הרווחת של בזבוז מזון ומטילה איסור על סופרמרקטים להשמיד מזון שפג תוקפו, כפי שעשו בעבר באמצעות טבילה באקונומיקה כדי למנוע את חלוקתו. החוק החדש עשוי לחולל שינוי חברתי וסביבתי משמעותי בעולם, שכן התומכים בחוק שואפים לשכנע את הנציבות האירופית לדרוש מהמדינות החברות בה לחוקק חוק דומה. בישראל, מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח בו התריע מפני התופעה של בזבוז מזון, שעד כה טרם זכה להתייחסות ממשלתית. על פי הדו"ח, גופים פרטיים נמנעים מתרומה של המזון העודף בשל שיקולים משפטיים וכלכליים. כך למשל, אימוץ חקיקה הפוטרת תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית, היה וגרם המזון נזק לאדם, תוכל להגדיל משמעותית את כמויות המזון שייתרמו לנזקקים.

השתתפו בהכנת הסקירה: נועם רובינשטיין, יעל בני, קורל קרטנשטיין, אביב להט, מתן סטמרי, אבינדב פרויס, ערן בן-גל.

ערך: תומר קנת

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת חדשות מעולם המשפט. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s