סקירת חדשות מעולם המשפט | 10.1.2016

 בית-משפט פדראלי במדינת ניו-יורק החליט לאחרונה לאפשר המשך הליכים בשתי תביעות ייצוגיות של בעלי מניות נגד חברת Facebook, הטוענים כי החברה הסתירה את חששותיה בנוגע לצמיחתה העתידית. בשנת 2012, שנה לפני ההנפקה הראשונית (IPO) של .facebook inc, גילתה החברה כי הנדידה הגוברת של צרכנים משימוש במחשבים לשימוש בטלפונים ניידים, בהם שטח הפרסום קטן יותר, מקטינה בצורה ניכרת את סכום ההכנסות שניתן להפיק מפרסום. בתגובה לגילוי החברה קיצצה באופן משמעותי את תחזית הכנסותיה הצפויות מפרסום, קיצוץ שלא נחשף לחתמי ההנפקה וכתוצאה מכך גם לציבור המשקיעים. יש לציין כי במהלך השנה האחרונה הוגשו מספר תביעות נרחבות  נגד תאגידי-ענק. בחודש ספטמבר האחרון, למשל, תאגיד General Motors הודה בעבירה של הונאה ושילם קנס בסך 900 מיליון דולר כחלק מהסכם פשרה בתביעה שהוגשה נגדו על-ידי משרד המשפטים האמריקאי. בתביעה נטען כי החברה הסתירה מידע בנוגע לפגמים במתגי ההצתה של רכביה, במשך למעלה מעשור.

 בית-המשפט לערעורים בפנסילבניה, ארצות-הברית, קבע לאחרונה כי החלטת המחוקק לאסור העסקה במשרה מלאה של אסירים משוחררים בבתי-אבות ובמתקני דיור מוגן אינה חוקתית. בהחלטתו קבע בית-המשפט כי סעיף 503(a) לחוק ההגנה על שירותים לקשישים, המעגן איסור זה, פוגע בזכות להליך הוגן, בין היתר משום שהחקיקה רחבה וכוללנית מדי בהיותה חלה על כלל האסירים המשוחררים ללא בחינה פרטנית. בית-המשפט קבע כי הרשעה ישנה של אסיר משוחרר אינה בהכרח סיבה לגיטימית להיותו בלתי מתאים לעבודה בתחום הטיפול בקשישים. בנוסף לפגיעה בזכות להליך הוגן, איסור כזה לא משיג את המטרה שבבסיס החוק –  הגנה על קשישים. בישראל הפנים המחוקק כי תעסוקה היא נדבך משמעותי בשיקום האסיר המשוחרר, שגם כך מתקשה למצוא תעסוקה בשל תפיסות חברתיות שליליות. בשנת 1984 הוקמה הרשות לשיקום האסיר מכוח חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983. חלק מרכזי בעבודת הרשות הוא הכוונת האסירים המשוחררים בחייהם האזרחיים, בין היתר על-ידי איתור מעסיקים שיסכימו להעסיקם.

 בית-המשפט המיוחד לערעורים בארצות-הברית (CAFC) קיבל את עתירתה של להקת רוק בשם "המלוכסנים" (THE SLANTS), שבקשתה לרשום את שמה כסימן מסחרי, נדחתה על־ידי משרד סימני המסחר והפטנטים האמריקאי (USPTO). המשרד סירב בטענה שהשם מזלזל ופוגע באסייתיים. בית-המשפט קבע כי גם ביטוי הפוגע בחברי קהילות מסוימות מוגן תחת התיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית המעגן, בין היתר, את הזכות לחופש ביטוי, ולכן הסירוב אינו חוקתי. פסק-הדין מבטל למעשה את תקנות רישום סימני המסחר האמריקניות המונעות רישום פדרלי לסימנים מסחריים "מזלזלים". קיימת מחלוקת רבה סביב שאלת רישום סימני מסחר ושמות פוגעניים בשנים האחרונות. כך, למשל, בשנת 2014 ארגון ה-USPTO קבע ששמה של קבוצת הפוטבול "וושינגטון רדסקינס" (REDSKINS) מזלזל באינדיאנים. סעיף 11(5) לפקודת סימני מסחר החקוקה בישראל קובע כי סימן הפוגע בתקנת הציבור או במוסר הוא סימן שאינו כשר לרישום. באחת הפרשות נקבע כי גם סימן שעלול לגרום לפגיעה בציבור מסוים עשוי להיפסל לרישום מסיבות של תקנת הציבור.

 במיאמי עומדת על הפרק הצעת חוק המגבילה את השימוש בכטב"מים בשעות הפנאי. מטרת החוק המוצע היא להחמיר את כללי האכיפה ואת הפיקוח על הנושא ברמה המדינית. לטענת מנסח ההצעה רשות התעופה הפדראלית (FAA) לא מציעה אכיפה מספקת בפועל, דבר המקל עם מטיסי הכטב"מים, אך מסכן את בטחון הציבור. החוק טרם עבר, שכן כשההצעה הגיעה לאוזני הרשות, היא דרשה להוסיף בחוק התייחסות לכך שהיא בעלת הסמכות הבלעדית לפקח על המרחב האווירי, וכן שהיא האחראית הבלעדית לכל המתרחש באוויר – היא ולא המחוקקים המקומיים. במקביל, הציגה הרשות חוקים חדשים הנוגעים לכטב"מים, שדורשים מהמשתמשים בהם, בין היתר, להירשם במאגר מידע לאומי. יותר מעשרים מדינות העבירו לאחרונה חוקים הנוגעים לכטב"מים, והחוקים החדשים של רשות התעופה הפדראלית עשויים להתנגש עם החוקים המדינתיים, שכן האחרונים לרוב נוקשים יותר.

בישראל, במהלך שנים אסרו התעשיות הביטחוניות איסור גורף על הטסת כטב"מים אזרחיים, עד לחקיקת חוק הטיס. על-פי הקבוע בחוק קיימת הבחנה בין מטיס עם רישיון לבין מטיס חובב. מטיס עם רישיון יכול להטיס כטב"ם בתוך שטח הערים ועד לגובה של 100 מטרים; לעומתו מטיס חובב אינו רשאי להטיס בשטח הערים ומוגבל להטסה עד לגובה של 50 מטרים בלבד.

 החוקרים כהן, גורון וקומינרס פרסמו מאמר חדש בשם Empirical Evidence on the Behavior and Impact of Patent Trolls: A Survey. במאמרם הם בוחנים את תופעת "טרולי הפטנטים" – כינוי גנאי לחברות המשתמשות בדיני זכויות היוצרים באופן אופורטוניסטי. המאמר בוחן את השלכות התנהגותן של "ישויות לא פעילות" (Non-Practicing Entities) הרושמות ורוכשות פטנטים באופן נרחב, ללא כוונה לעשות בהם שימוש פעיל אלא רק כדי לתבוע על הפרתם. התופעה הרווחת הביאה לעלייה חדה במספר תביעות הפרת פטנטים בארצות-הברית בעשור האחרון. ההשלכות שמצאו החוקרים כוללות השפעה שלילית משמעותית על החברות הנתבעות, המתבטאת בפגיעה בחדשנות, במחקר ובפיתוח. הדבר נובע, בין השאר, מהתמקדותם של "טרולי פטנטים" בחברות שאינן מחזיקות מחלקות משפטיות גדולות ונאלצות להסיט משאבים רבים לליווי משפטי על חשבון השקעה בטכנולוגיות חדשות.

 הפרלמנט של מדינת גמביה שבאפריקה אישר הצעת חוק האוסרת על ביצוע ההליך האכזרי של מילת נשים וקבע עונשים כבדים של מאסר וקנסות לאלו אשר יפרו את החוק. הצעת החוק עברה כחודש לאחר שנשיא המדינה גינה את התופעה מפני שאין בקוראן ציווי לבצעה. מילת נשים מעוררת דאגה בינלאומית רבה, והיא נהוגה בלמעלה ממחצית מדינות אפריקה, ובשנת 2010 היא בוצעה על כ-80% מהנשים בגמביה בגילאי 15 עד 49. המדובר בפולחן שנערך מסיבות תרבותיות, גורם לנזק פיזי ונפשי אצל הנשים הנימולות ומעודד אפליה על בסיס מגדר, עינויים ופגיעה בזכויות של נשים ונערות. בעבר מילת נשים בוצעה גם בקרב יהודי אתיופיה, אך התופעה מוגרה לאחר שעלו ארצה, שכן על אף שמילת נשים אינה אסורה על פי חוק, היא לא נהוגה בישראל.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, דפנה גסנר, יובל גרנית, דן טמיר, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס.

ערכה: אושרה גואטה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s