סקירת חדשות מעולם המשפט | 29.2.2016

 במסגרת הדיון בעניין Welch v. United States הסכים בית-המשפט העליון של ארצות-הברית לדון בשאלה אם ניתן להחיל עונש מוגבר באופן רטרואקטיבי מכוח חוק ה-Armed Career Criminal  Act (ACCA). החוק קובע עונש מינימום של 15 שנים לאדם אשר הורשע יותר מפעמיים בפשע אלים או בפשע סמים חמור,  במקום ענישה מקסימלית של 10 שנים הקבועה כיום בחוק ה-Gun Control Act, זאת לאחר שבמקרה דומה קודם נקבע שה-ACCA פוגע בזכות להליך הוגן כחלק מהתיקון החמישי לחוקה האמריקאית, מכיוון שהמונח "פשע אלים" אינו מוגדר באופן ברור, ולכן לא הוחל. בעקבות פסק-הדין הדעות בבית-המשפט חלוקות בנוגע לשאלה אם צריך ליישם את ההלכה על כל האסירים המרצים כיום עונש מוגבר בשל החוק. הדין הישראלי מתמודד עם הסוגיה במסגרת סעיף 5(ב) לחוק העונשין ונוקט במדיניות הפוכה ומקלה מזו האמריקאית, בקבעו כי מקום בו לאחר שניתן פסק-דין חלוט נעשה שינוי מקל בחקיקה, יוכל אדם לעתור להפחתה בעונשו בהתאם לאותו שינוי.

 בשנה שעברה בית-הדין לצדק של האיחוד האירופי ביטל לאלתר את מדיניות הנמל הבטוח של ממשלת ארצות-הברית והאיחוד האירופי משנת 2000, שבמסגרתה הועבר מידע אישי ממדינות האיחוד האירופי לחברות עסקיות בארצות-הברית, ביניהן פייסבוק, גוגל ואמזון. לאחרונה, הגיעו ממשלת ארצות-הברית והאיחוד האירופי להסדר חדש בדבר העברת מידע (E.U.-U.S. Privacy Shield), לפיו תוגבר האכיפה בדבר סוג המידע האישי שעובר, ובכך זכות העיון בנתונים האישיים תחדל מלהיות כללית, אלא תהיה מוגבלת בתנאים ותיעשה על-ידי פיקוח מצד גוף אובייקטיבי שיוקם לעניין זה. כמו-כן, ההסדר מציע הגנה אפקטיבית לאזרחים בדמות פיצוי עבור אזרחים שפרטיותם נפגעה. אם אכן ההסדר יאושר על-ידי בית-הדין, מדובר בהישג חסר תקדים בדבר הגנת הפרטיות על אזרחים שמוסרים את המידע האישי שלהם ברשתות החברתיות וברשתות האינטרנט.

  בית-המשפט לערעורים של המחוז השני בארצות-הברית דן לאחרונה בשאלה האם "היספני" נכלל בהגדרת המושג "גזע" לצורך טענת אפליה על בסיס גזע. הדיון בשאלה התקיים במסגרת תביעתו של כריסטופר ברלה, קצין משטרה לבן אשר טען כי הופלה לרעה על-בסיס גזע ולא קיבל מינוי לתפקיד משטרתי בכיר, כי העדיפו על פניו קצין משטרה ממוצא היספני, אשר הוא בעל כישורים נמוכים מאלו של ברלה, כך לטענתו. בתגובה לתביעתו, השיבה המשטרה כי הטענה חסרת כל בסיס שכן "היספני" אינו נחשב כגזע, ועל-כן טענת האפליה של ברלה חסרת יסוד. בית-המשפט קבע כי לצורך הפעלת סעיף 1981 לחוק שוויון הזכויות האמריקאי (Equal rights under the law) די בכך שהאפליה האסורה תתקיים על-בסיס מוצא או מאפיינים אתניים, או העדרם של מוצא או מאפיינים אלו, ועל כן נקבע כי ניתן להחיל את המוצא ההיספני במסגרת החוק.

  בית הנבחרים של ארצות-הברית אישר הצעת חוק שתדרוש ממי שמועסק במחלקת ההגנה האמריקאית לדווח ישירות לשירות המדינתי להגנת הילד על כל חשד באשר להתעללות בקטין במתקן צבאי. ההצעה כעת נבחנת בסנאט לאישור. חובת הדיווח הנוכחית של אנשי הצבא היא רק דרך השרשרת הפיקודית, דבר היוצר פער בתקשורת בין שרותי הגנת הילד לבין מחלקת ההגנה. הצעת החוק נקראת על שם טליה וויליאמס בת החמש, אשר נפטרה לאחר התעללות שביצע אביה ששירת בצבא ארצות-הברית בבסיס הוואי. אמה הביולוגית של טליה, אשר יזמה את הצעת החוק, תבעה בשנת 2008 את ממשלת ארצות-הברית בטענה שהצבא נכשל בדיווח על אודות החשד להתעללות בבתה. בית-המשפט בהוואי מצא שעל-אף שהאחריות העיקרית היא של שירותי הגנת הילד במדינת הוואי, למחלקת ההגנה האמריקאית אחריות בהתמודדות במקרי התעללות בקטין במתקנים צבאיים. בית-המשפט פסק שגורמים רבים בבסיס הצבאי נכשלו בדיווח על אודות התעללות בטליה, ביניהם המשטרה הצבאית והרופאים. בעלי התפקידים האלו נכללים בהצעת החוק.

 בית-המשפט המחוזי בלונדון קבע לאחרונה כי חלקו בדירה של גבר נשוי יועבר לאחר מותו לבת-זוגו המתגוררת עמו ב-18 השנים האחרונות, ולא לאשתו ממנה נפרד אך לא התגרש כדין. הדירה הייתה בבעלות משותפת של בני-הזוג, אולם לאחר פטירתו של הגבר, תבעה אשתו על-פי דין את הזכויות בדירה. בתום דיונים שנמשכו כארבע שנים בית-המשפט פסק לטובת בת-הזוג. בדומה למוסד המשפטי של ידועים בציבור בישראל, מדינות רבות מתמודדות עם פערי חקיקה ביחס לרכושם של זוגות המתגוררים יחדיו ללא נישואין, ונדרשת התאמה של החקיקה לשלל האתגרים הנוצרים ביחס לזכויות בני הזוג. פסק-הדין מדגיש את הצורך בעיגון הסכמי מגורים משותפים והכנת צוואה, על-מנת למנוע מחלוקות במקרי ירושה לאחר מוות.

השתתפו בהכנת הסקירה: נועה גריזים, עדי מילר, אבישג סלומון, לאה-לי גבעון, יוני עדיני.

ערכה: ליאור גולדווסר.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s