סקירת חדשות מעולם המשפט | 28.3.2016

 מושל וירג'יניה חתם על חוק תחרויות הפנטזיה (Fantasy Contests Act) ובכך הפך את וירג'יניה למדינה הראשונה בארצות-הברית שמסדירה בחקיקה ספורט פנטזיה מקוון, המכונה "ליגת החלומות". המשתתפים במשחק המקוון יכולים להרכיב נבחרות וירטואליות של שחקנים אמיתיים מענפי ספורט מקצועי, המתחרות על-סמך ביצועים סטטיסטיים של השחקנים. החוק, שייכנס לתוקף ב-1 ביולי מחייב מפעילי תחרויות ספורט מקוון להירשם אצל רשויות המדינה ולערוך ביקורת עצמאית שנתית. המפעילים יידרשו להגיש דו"חות כדי להוכיח עמידה בהוראות החוק, ביניהן הדרישה שהמשתתפים יהיו בני 18 לפחות, וכן הפעלת רגולציה המונעת מעובדי הקבוצות וקרובי משפחותיהם מלהשתתף במשחקים. החוק קובע סנקציות בדמות קנס של 1,000$ עבור הפרה ואף מאפשר לתבוע אזרחית בגין הפרת סעיפי החוק. ההסדרה בחקיקה נובעת מהתראות של מומחים רבים, שהזהירו כי ספורט הפנטזיה עלול להוות צורה בלתי חוקית של הימורים. היועץ המשפטי בהוואי קבע בחוות-דעת שאתרי ספורט מקוון הגובים תשלום עבור השתתפות נחשבים להימורים, ולפיכך אינם חוקיים. במקביל, הכריז היועץ המשפטי בטקסס שאתרי ספורט פנטזיה בלתי חוקיים.

 מושל מדינת ג'ורג'יה ומשרד התחבורה במדינה ערערו לאחרונה לבית-המשפט העליון של ג'ורג'יה, לאחר שבית-המשפט המחוזי בפולטון פסק כי ארגון ה"קו קלקס קלאן", המוכר בזכות קידום רעיונות של עליונות הגזע הלבן ותמיכה באנטישמיות, כמו גם היסטוריה של פעולות אלימות, רשאי להמשיך בהליך התביעה נגד המדינה, בטענה שזו מונעת מהארגון להשתתף בתכנית הקהילתית של "אימוץ כבישים" (Adopt-a-Highway). התכנית נוצרה בשנת 1989 על-ידי משרד התחבורה במדינה, במסגרתה עמותות וגופים אזרחיים מתנדבים לפעילות ניקוי של צידי הדרך בכבישי המדינה, בתמורה לכך שמוצבים שלטים בצדי הכבישים המפרסמים את שמותיהם של הגופים המתנדבים. כאשר נציגי ה"קו קלקס קלאן" ניסו להתקבל לתכנית, הדבר נמנע מהם בשל "מסורתם הארוכה להפרעת הסדר הציבורי" ובשל "פוטנציאל לאי-סדר חברתי". הארגון פנה לבית-המשפט המחוזי של פולטון בבקשה לקבלת צו מניעה וסעד הצהרתי, ותביעתו התקבלה. בית-המשפט פסק כי המדינה לא נהנית מחסינות שלטונית, שעה שמדובר בטענות חוקתיות כגון חופש הביטוי. עד אשר יוכרע הדיון בבית-המשפט העליון המדינתי, משרד התחבורה הודיע על הקפאת כל בקשות ההצטרפות לתכנית.

 בית-המשפט המחוזי בדיסלדורף, גרמניה, פסק לאחרונה נגד מדיניות השימוש בלחצן ה"לייק" של פייסבוק באתר הקניות המקוון Peek & Cloppenburg. התביעה התעוררה בעקבות תלונה של ארגון צרכנים, שטען כי האתר העביר את נתוני המשתמשים לפני שמבקרי האתר השתמשו בלחצן ה"לייק" המוכר. בהחלטתו קבע כי נדרשת הסכמה נאותה מלקוחות האתר להעברת פרטיהם, לפני ההתחברות וההזדהות שלהם לפייסבוק. בפסיקתו קבע כי קישור המפנה להצהרה על הגנת נתונים בתחתית העמוד אינה מהווה אינדיקציה לכך שנתונים אישיים של המשתמש עומדים לעבור לרשת החברתית. עוד קבע שהאתר לא הקפיד על הסטנדרטים הראויים להעברת נתונים, ובכך הפר את חוקי הגנת נתונים של גרמניה. העונש צפוי להיות קנס של עד 250,000€ או מעצר מנהל הרשת עד שישה חודשים. המקרה מגיע לאחר שפייסבוק כבר התמודדה לאחרונה עם אתגרים משפטיים רבים בעולם, ביניהם בבית-המשפט הפדרלי לצדק של גרמניה, שקבע כי מנגנון חיפוש החברים של פייסבוק אינו כדין, שכן מאפשר חשיפת תוכן שיווקי גם למשתמשים שאינם נמנים ברשימת החברים של המפרסם. במקרה אחר בבלגיה, בית-המשפט הורה לפייסבוק לחדול מכל המעקב של משתמשים בתוך המדינה אשר לא נרשמו לרשת החברתית, לאור הפגיעה בפרטיותם.

 בית-המשפט הפדרלי בברזיל נתן צו ביניים המונע את מינויו של נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, שהואשם בתחילת החודש בהלבנת הון ומצג שווא של נכסים, לתפקיד ראש לשכת הנשיאה הנוכחית, דילמה רוסף. הצו ניתן לאחר שנחשפה הקלטת שיחת טלפון ממנה עולה כי לולה מונה לתפקיד במטרה להיות מוגן מפני העמדה לדין, וזו הובילה למחאות ברחבי ברזיל. בהתאם לדין הברזילאי, מינויו של לולה היה מונע את חקירתו בבית-המשפט הפדרלי ומחייב חקירה רק בבית-המשפט העליון, הגורם היחיד המוסמך לעסוק בחקירת פקידי ממשל. פרשה זו היא חלק ממגוון אירועים שפקדו לאחרונה את הממסד הפוליטי של ברזיל, במסגרתם פוליטיקאים רבים נחקרים בחשד למעשי שחיתות, לרבות הרשעתו של חבר קונגרס בתחילת החודש.

 בית-המשפט העליון בדרום אפריקה דן לאחרונה בשאלה האם המשפט הבין-לאומי המנהגי מבטל הלכה למעשה את חסינותם של ראשי-מדינות מכהנים בגין פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות. הדיון התעורר לאחר שהרשויות במדינה סירבו לעצור את נשיא סודאן חסן אחמד אל-בשיר בעת שהשתתף בוועידה של ראשי מדינות אפריקה ביוהנסבורג בשנה שעברה, בעקבות תביעה שהוגשה נגדו ב-ICC בשנת 2008 על ביצוע רצח עם. בעקבות הסירוב, טענו נציגי המרכז לחקיקה וזכויות אדם של דרום אפריקה כי הרשויות פעלו בניגוד לדין הבין-לאומי, ופנו לבית-המשפט, אשר קבע פה אחד כי שלילת החסינות לא התפתחה לנוהל, ועל-כן לא ניתן לעצור את הנשיא.

השתתפו בהכנת הסקירה: מגל דרור, עדי מילר, נועה גריזים, יוני עדיני ולאה-לי גבעון.

ערכה: ליאור גולדווסר.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s