סקירת חדשות מעולם המשפט | 1.5.2016

 בהחלטה תקדימית, אישר בית-המשפט של המחוז המזרחי של וושינגטון, ארצות-הברית, את תביעתם של שלושה אסירים ביטחוניים כנגד שני פסיכולוגים אשר פיתחו תוכנית חקירות הכוללת עינויים לבקשת סוכנות הביון האמריקאית (CIA). לטענתם התובעים, הפסיכולוגים עודדו את החוקרים לנקוט בעינויים ככלי חקירה מרכזי, תוך שהם קוצרים רווחים הנאמדים במיליוני דולרים לכיסם האישי ומשמשים כ"אסמכתא מקצועית" לנעשה. בשימוע המקדים, דחה בית המשפט את טענת ההגנה, לפיה יש לבטל את התביעה משום שמדובר בסוגיה פוליטית הנמצאת מחוץ לגדר סמכות השיפוט של בית המשפט. בנוסף, בחר בית-המשפט שלא לקבל את הטענה לפיה פעולותיהם של השניים נהנות מחסינות בשל תפקודם כעובדי קבלן של הממשלה, וזאת כיוון שהפעולות נעשו תוך הפרה בוטה של זכויות אדם. בישראל, עלו שיטות החקירה של אסירים ביטחוניים לכותרות בעקבות תביעה נזיקית אותה הגיש האסיר לשעבר מוסטפא דיראני כנגד מדינת ישראל. בתביעתו, טען דיראני כי עבר עינויים, השפלות ואיומי אונס על ידי חוקריו בזמן שהותו במעצר. הרכב השופטים המורחב, בראשות הנשיא גרוניס, דחה את תביעתו של דיראני בעודו קובע כי לא ייתכן שיעשה שימוש במוסדות המדינה לצרכיו בעת שהוא פועל נגדה ומייחל להשמדתה.

 חברת Uber הגיעה להסדר בשתי תביעות ייצוגיות בקליפורניה ומסצ'וסטס עם נהגיה, אשר טענו כי הם עובדי החברה ולא קבלנים עצמאיים. במסגרת ההסדר Uber תמשיך לסווג את נהגיה בשתי המדינות כקבלנים עצמאיים, אולם תשלם ל-385 אלף הנהגים שמיוצגים בתביעה 100 מליון דולר ותשנה את מדיניות הפסקת העבודה. לפי המדיניות החדשה, הפסקת עבודתם של הנהגים תתאפשר רק כאשר מתקיימת סיבה סבירה ולאחר שנתנה החברה אזהרה לגבי הפסקת העבודה. בישראל בעיה זו אינה קיימת, שכן שירותי Uber טרם הוכרו במלואם. ובכל זאת, בהקבלה לעניין זה, ההלכה קובעת שרק עובד שכיר זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה. עם זאת, בשנים האחרונות הוכרה מגמה אחרת בפסיקת בית הדין לעבודה לפיה, עובד עצמאי (לרבות פרילנסר) זכאי לפיצויי פיטורים למרות שלא נתקיימו יחסי עובד מעביד. פסיקה זו יישמה את עמדתו של הנשיא לשעבר סטיב אדלר בפסק-דין צדקא, לפיה תכלית חוק פיצויי פיטורים וחוק הודעה מוקדמת היא לאפשר קיום בכבוד של מי שנפלט ממעגל העבודה, ולכן יש להחילם גם על מי שאינו שכיר.

 האם חובת רישום עבריין מין לכל חייו במאגר מידע זמין לציבור סותרת את התיקון השמיני לחוקת ארצות-הברית, ואת סעיף 13 לחוקת קנזס? לאחרונה נדרש בית-המשפט העליון בקנזס, ארצות-הברית, לסוגיה בהתייחס למקרה של הנרי פטרסון-בירד שהורשע באונס ילדה בת 13 בעודו בן 19. לבסוף, פסק בית-המשפט בדעות חלוקות כי חובת רישום עברייני מין לכל אורך כל חייהם אינה מהווה ענישה אכזרית או יוצאת דופן. בארצות-הברית קיים מאגר מידע לאומי הכולל פרטים נרחבים על עברייני המין לצורכי מעקב של רשויות אכיפת החוק. הרישום נגיש לציבור, בין אם באופן אקטיבי ובין אם באופן פסיבי באמצעות דרכי יידוע שונות (עיתונות, הודעה טלפונית וכו'). סוגיית פרסום פרטים מזהים על עבריין מין היא סוגיה מורכבת שטרם הוכרעה בישראל, כאשר החוק המרכזי בנושא הוא חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין. חוק זה כולל גם הוא מרשם עברייני מין, אך מאגר זה אינו נגיש לציבור. בפסק-דין כרמי שניתן בבית-המשפט המחוזי נדונה סוגיית פרטיותו של העבריין, כאשר מצד אחד נטען שפרסום עובדת היות אדם עבריין מין בעברו היא בעלת השלכות משמעותיות עבורו, אך מנגד נדמה כי פרסום כתבה בדבר זהותו מוגנת על-ידי חופש הביטוי ותואמת את אינטרס שלום הציבור.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית דחה את בקשתם של איגוד הסופרים לעיון בערעור שהוגש על-ידם נגד חברת גוגל. איגוד הסופרים טען כי גוגל הפרה את חוק זכויות היוצרים בכך שסרקה מיליוני ספרים והעלתה אותם לרשת, כך שכל אחד יוכל למצוא אותם על ידי שימוש במנוע החיפוש. לטענת איגוד הסופרים, לגוגל לא היה רישיון לעשות כן והיא לא רכשה את הספרים. ערכאת הערעור פסקה כי פעולותיה של גוגל הן בגדר "שימוש הוגן". בעידן הדיגיטלי ובמיוחד בשנים האחרונות, דוקטרינת השימוש ההוגן הפכה לשנויה במחלוקת. לפי עקרון השימוש ההוגן, יש לאזן בין הצורך להגן על זכות היוצרים לבין זכות השימוש של המשתמשים. בישראל, השימוש ההוגן מעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, ובו רשימה פתוחה של מטרות שימוש שונות (כגון לימוד עצמי, מחקר, דיווח עיתונאי ועוד) שמהן אין דרישה לקבלת אישור מבעל הזכויות. בעניין האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ, התייחס בית-המשפט העליון לסוגיית העתקת ספר שלם וקבע כי "ספק אם העתקת ספר שלם צריכה לחסות בצל הגנת השימוש ההוגן, וזאת בין אם בהקשר החינוכי בין אם בעניין אחר".

 עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות ארצות-הברית, החליט מושל וירג'יניה, טרי מקליף, להשתמש בסמכות הנתונה לו בחוקת המדינה לצורך מתן זכויות הצבעה מלאות לאסירים לשעבר. בהתאם להוראתו, עבריינים שהורשעו בעבר וריצו את דינם, יקבלו בחזרה באופן מיידי את הזכות לבחור. ארגוני זכויות הצבעה בארצות-הברית שיבחו את החלטתו של המושל, בטענה כי זהו צעד נחוץ לקידום פוליטיקה ראויה במדינה. סוגיית זכויות ההצבעה בארצות-הברית נותרה שנויה במחלוקת, כאשר מדיניות זו ואחרות מונעות מכ-5.85 מיליון אמריקאים להצביע בבחירות. וירג'יניה היא אחת מ-12 מדינות השוללות באופן גורף זכויות הצבעה מאסירים. בישראל, אסירים המרצים את עונשם זכאים לזכויות הצבעה מלאות ויכולים להצביע בקלפי בבתי-הסוהר, וזאת מכח ס' 116ב(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969.

 מנהיגי הכנסייה הקתולית בפולין תומכים בהצעת חוק שנועדה להקשיח את הקריטריונים הנדרשים לצורך קבלת אישור לביצוע הפלה. בפולין, מדינה המונה כ-38 מליון איש, מספר ההפלות מוגבל לבין 700–1,800 הפלות בשנה. עם זאת, רדיו הוותיקן מדווח כי בין 100,000 ל-150,000 נשים עוברות הפלות בלתי-חוקיות בפולין או נוסעות מחוץ למדינה על-מנת לבצע אותן. כיום, החוק בפולין מאפשר הפסקת הריון במספר מקרים: כאשר האם נמצאת בסיכון, כאשר לעובר יש פגם חמור ובמקרים של אונס וגילוי עריות. במידה והחוק יאושר, הפלה תתאפשר רק במקרים חמורים ביותר, כאשר חיי האם נמצאים במצב חירום רפואי. הכנסייה הפיצה מכתב שהוקרא בכנסיות ברחבי המדינה, הקורא לתמיכה בחוק החדש אשר יגן על חיי אדם. בתגובה, אלפי מתנגדים לחוק פתחו במחאה מול הפרלמנט הפולני. בישראל, אישה יכולה לבצע הפסקת הריון על-פי חוק בכפוף לאישור של ועדה להפסקת הריון, הועדה מוסמכת לאשר הפסקת הריון במידה והתקיימו אחת מהסיבות המנויות בסעיף 316 לחוק העונשין: כאשר האישה מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40, כאשר ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי (יחסי עריות או הריון מחוץ לנישואין), כאשר הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי וכן במידה והמשך ההריון מסכן את חיי האישה או עלול לגרום לה נזק גופני או נפשי. גם בישראל קיים פער ניכר בין מספר הפסקות ההריון שאושרו בוועדה ובוצעו כחוק לבין הפסקות ההריון המבוצעות באופן פרטי.

השתתפו בהכנת הסקירה: יעל בני, אביה חן, יוסי מורל, הילה מנור, דפנה סבורובסקי וקורל קרטנשטיין.

ערך: עידו מור-חיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s