סקירת חדשות מעולם המשפט | 4.4.2016

 מזה כשנתיים שבמדינת קליפורניה, ארצות-הברית, קיים חוק המחייב בתי-ספר במחוזות השונים במדינה לאפשר לתלמידים טרנסג׳נדרים לבחור באיזה תא שירותים או מלתחות הם רוצים להשתמש, וזאת כדי שיוכלו להשתתף בפעילויות בית-הספר ללא קשר למינם. בכל בית-ספר במחוז סן דייגו קיימים תאי שירותים ומלתחות הנגישים לכל סטודנט. לאחרונה, התעורר באחד מבתי-הספר דיון בנוגע לאיזון הנכון אשר יאפשר לאותם תלמידים טרנסקסואליים להזדהות בצורה פתוחה עם המין עימו הם מזדהים, ובמקביל יאפשר לסטודנטים שאינם טרנסקסואליים להרגיש נוחות וביטחון בבית-הספר. המתנגדים לחוק טוענים כי הוא מאפשר לתלמידים שאינם טרנסקסואלים להתחזות לכאלו כדי להשתמש בשירותים או המלתחות המיועדות לנשים. בחודש מרץ 2014 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק זכויות התלמיד, כך שיכלול איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית. זו הפעם הראשונה שאיסור בדבר הפליה מגדרית מופיע בחקיקה בישראלית. משנת 2013 הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו להחיל על חוקים שונים בדין הישראלי האוסרים אפליה, פרשנות האוסרת על אפליה גם בשל נטיה מינית או זהות מגדרית, כאשר האחרונה הוגשה כבר בתחילת השנה הנוכחית.

 בית-הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ICTY) גזר 40 שנות מאסר בפועל על רדובאן קרג'יץ', נשיאה לשעבר של רפובליקת הסרבים-בוסנים, לאחר שהורשע בביצוע פשעי מלחמה במהלך מלחמת בוסניה שהתרחשה בין השנים 1992–1995. חלק ממעשיו כנשיא כללו פעולות טרור נגד אוכלוסייה אזרחית במהלך מצור על העיר סרייבו, וכן טיהור אתני של בוסנים מוסלמיים בסרברניצה, אשר הסתכם בטבח של למעלה מ-8000 גברים ונערים מוסלמיים בעיר. קרג'יץ' ופרקליטו, פיטר רובינסון, הודיעו שהם מתכוונים לערער על גזר הדין. עורכי-דין לענייני זכויות אדם מחזקים את גזר-הדין בטענה כי זו ההחלטה המשמעותית ביותר שניתנה בבית-הדין מאז הקמתו לפני כ-23 שנים. ההרשעה מעניקה, ולו במעט, סוג של תחושת צדק מצדם של אלו אשר סבלו מהמלחמה הנוראית, ואשר גרמה למותם של כ-100,000 בני-אדם.

 נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, צפויה להגיש תביעת דיבה נגד סנטור שקשר את שמה לפרשת השחיתות שמסעירה את ברזיל. הנשיאה שימשה כיושבת-ראש חברת הנפט "פטרובראס" שבשליטת הממשלה, בעת שזו כרתה חוזים שכללו תשלומי-יתר רבים ששימשו לצורך שוחד ומימון קמפיינים של פוליטיקאים רבים בברזיל. הסנטור דיליסידיו אמארל, מי שהיה ראש מפלגת הפועלים בסנט הברזילאי וכן מי שאף חתם בעצמו על עסקת טיעון בשל מעורבותו בפרשה, האשים את הנשיאה בכך שידעה על הנעשה ומנעה חקירות בנושא. הנשיאה, שעד כה שמה לא נקשר ישירות לפרשה, נמצאת מזה מספר חודשים בתהליכים להדחתה עקב פרשות השחיתות והמצב הכלכלי הרעוע של ברזיל. גם בישראל ניסו פוליטיקאים להתמודד עם האשמות שונות שהופנו כלפיהם באמצעות תביעות דיבה, אך עקב ס' 15(4) לחוק איסור לשון הרע, שענייננו הענקת הגנת תום-לב לדעה שהופנתה כלפי התנהגותו של בעל תפקיד ציבורי, וכן פסיקות בית-משפט העליון בפרשות אבנרי, אפל ושרון – ניתן לראות כי בישראל, בדרך כלל, יגבר חופש הביטוי על-פני לשון הרע בהקשר של אנשי ציבור.

 ארגון זכויות האדם, אמנסטי אינטרנשיונל, פרסם לאחרונה הודעת גינוי בעקבות פסיקה של בית-המשפט בערב הסעודית, אשר לטענתו פוגעת אנושות בחופש הביטוי. על-פי פסק-הדין, אללה ברינג'י, עיתונאי מקומי המוחזק במעצר למעלה משנתיים מבלי שפגש עורך-דין, נמצא אשם בעבירה לפי סעיף 6 לחוק פשעים קיברנטיים. בית-המשפט הסתמך בפסיקתו על "ציוציו" של הכתב בחשבון הטוויטר האישי שלו, בהם העליב את רשויות השלטון והסית לכאורה נגד גופים במדינה. ברינג'י, אשר חלק מציוציו מביעים תמיכה בזכויות אדם, בקידום נשים ובתמיכה באסירים הכלואים על-ידי הממשל, נשפט לחמש שנות מאסר בפועל, שמונה שנים של איסור יציאה מגבולות המדינה וכן לסגירה מיידית של חשבונו בטוויטר.

 הסנאט במרילנד, ארצות-הברית, אישר פה-אחד הצעת חוק אשר תשנה משמעותית את האופן בו נידונים עברייני סמים קלים. לפי הצעת החוק, הענישה בעיקרה תעבור ממאסר לדגש על הטיפול בעבריינים. השינויים במבנה גזר-הדין יאפשרו למדינה לחסוך בעלויות הכרוכות במאסר בכלא ולנאשמים, המרצים עונש מינימלי, לערער על עונשם. תומכי הצעת החוק טוענים כי היא נחוצה למען הבטחת שלום הציבור. תיאורטית, המצב בישראל אמור להיות דומה למצב לו שואפת הצעת החוק לעיל. קריאה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מובילה למסקנה שעל המדינה להמעיט בהגשת כתבי אישום על עבירות סמים קלים, קל וחומר כאשר מדובר בעבירה ראשונה. אולם, נראה כי בפועל, חרף ההנחיות, המשטרה אינה מרפה ממעשני הסמים הקלים, ולדברי היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, אין הדבר משתלם, לא ברמה של הפרט ולא ברמה של בזבוז משאבי אכיפה.

 מנגנון האו"ם לטריבונלים בינלאומיים פלילים (UNMICT) עצר השבוע באופן חריג עיתונאית צרפתייה בגין עבירה על ביזיון בית-המשפט בהתאם לפסיקתו של ה-ICTY שניתנה בשנת 2011. העיתונאית, פלורנס הרטמן, כתבה בספרה Paix et Châtiment על הדרך בה טיפל ה-ICTY בפשעי המלחמה שאירעו בזמן המלחמה ביוגוסלביה לשעבר, וחשפה שהטריבונל מונע מהציבור מידע בנוגע למעורבות סרביה בטבח בסרברינקה ב-1995. תחילה, נקנסה הרטמן בסכום של 7,000 אירו, אולם בהמשך שונה עונשה לשבעה ימי מאסר בפועל. ערכאת הערעור של ה-ICTY היא זו שפסקה על צו מעצר זה בשנת 2011, ועל-אף תקופת המאסר הקצרה, החליט נשיא ה-UNMICT להורות על שחרורה המוקדם של העיתונאית.

השתתפו בהכנת הסקירה: אביה חן, יוסי מורל, הילה מנור, דפנה סבורובסקי, אלה קינן ועמית קראוסהר.

ערך: עידו מור-חיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s