סקירת חדשות מעולם המשפט | 10.4.2016

 בעוד מספר שבועות יחליטו שופטי בית-הדין האירופי לצדק (ECJ) האם יש להגביל את סמכויות המעקב המעוגנות בחוק הבריטי, ובפרט ייבחנו חוקיות אופן השגת המידע מצד המשטרה ושירותי המודיעין, הליך האישור השיפוטי של אופן השגת מידע זה, ויכולת הרשויות הבריטיות לעקוב אחר מידע שמקורו בדואר-אלקטרוני, שיחות טלפון והודעות טקסט. מחד גיסא, בריטניה עתידה לבצע בקרוב משאל-עם לגבי עזיבת את האיחוד האירופי, כך שהחלטת ה-ECJ בנושא עשויה להיות לא רלוונטית. מאידך גיסא, אם ההחלטה תתקבל בעוד בריטניה חברה באיחוד האירופי, היא עשויה להיות בעלת השפעה אדירה על כוחותיה ועל יכולותיה של סוכנות הביון הבריטית (GCHQ). החשש להגבלת סוכנות הביון מתגבר נוכח קביעה קודמת של ה-ECJ בנושא, לפיה חלקים מחוק המאפשר לכוחות הביטחון לעשות שימוש ברישומי טלפון ואינטרנט של אזרחים (חוק ה-“Dripa”) אינם חוקיים ואינם תואמים את החוקים של האיחוד האירופי.

בישראל, בניגוד לאיחוד האירופי, ההתערבות שיפוטית בתחום סמכויות המעקב והביון היא מינימלית. כך, למשל, הסמכות המרכזית בנוגע לאישור האזנות סתר ביטחוניות בישראל נתונה לראש הממשלה, ובית-המשפט העליון קבע כי אין לדרוש מראש הממשלה למסור מידע על מספר היתרי האזנות הסתר שסיפק לשב"כ.

 ממשלת סודן חתמה על תכנית להפסקת השימוש בילדים כלוחמים. במסגרת התכנית, התחייבה הממשלה שלא לגייס ילדים נוספים לכוחות הביטחון שלה וכן לשחרר את כל הילדים המשרתים בהם נכון להיום. לפני כשנתיים השיק האו"ם את תכנית "ילדים, לא חיילים", שמטרתה להביא לסיום השימוש המלחמתי בילדים. במסגרת התכנית הוגדרו שבע מדינות יעד שנדרשות לטפל בתופעה בתחומן ועם החתימה הפכה סודן למדינה השביעית והאחרונה מתוכן שמצטרפת לתוכנית ומתחייבת לפעול על פיה.

על אף התקדמות התכנית, תופעת השימוש בילדים כחיילים, האסורה על-פי החוק הבינלאומי, עדיין רחוקה מהעלמות. לפי דו"ח האו"ם בנושא שפורסם בתחילת השנה, במהלך שנת 2015 אמנם שוחררו מאות ילדים משירות צבאי במדינות השונות המחויבות לתכנית, אך ארגונים צבאיים לא-מדינתיים רבים ממשיכים לעשות שימוש נרחב בילדים כלוחמים

 ילדים מהעיר פלינט שבמישיגן, ארצות-הברית, אשר נפגעו כתוצאה מחשיפה לריכוז גבוה של עופרת שנמצא במי-השתייה בעיר, הגישו השבוע תובענה ייצוגית נגד הרשויות המקומיות. העותרים הם ילדים עד גיל 17, אשר כתוצאה מהזיהום החמור סובלים מנזק מוחי קשה ובלתי-הפיך. לטענתם, התנהלותם של נציגי הממשל במישיגן הייתה רשלנית, שכן לא רק גרמו למשבר המים החמור בניסיון לחסוך בכסף, אלא אף יצאו בהצהרות מטעות בכל הנוגע לסיכון הנובע משתיית המים וניסו להצניע את חומרת המצב בשעה שהתושבים מסכנים את חייהם.

סוגיית המים המזוהמים לא פסחה על ישראל, בה תביעה של שלושה תושבי הרצליה נגד תאגיד המים והביוב "מי הרצליה", בגין הזרמת מי שפכים לים, הוכרה לאחרונה כייצוגית. במסגרת התביעה נטען כי רשלנותה של העירייה בתיקון תקלה במערכת הביוב היא שהובילה להזרמת מי השפכים של העיר אל הים.

 חמש שחקניות מנבחרת הנשים של ארצות-הברית בכדורגל הגישו לאחרונה תלונה לוועדה להזדמנויות שוות בעבודה נגד הפדרציה האמריקאית לכדורגל בשל העובדה שהן מרוויחות שכר נמוך משמעותית מזה של הגברים בנבחרת המקבילה. לטענת השחקניות מדובר באפליה בשכר על בסיס מין, שכן על-אף שהישגיהן הבלתי-מבוטלים עולים על הישגיה של נבחרת הגברים, הן מרוויחות רק כ-38% משכרם של הגברים. יש הרואים את פערי השכר האסטרונומיים כלגיטימיים, לאור העובדה כי כדורגל נשים לרוב מושך פחות צופים ולכן מניב פחות הכנסות, כמו למשל הכנסות מ"ספונסרים" למיניהם.

גם בישראל קיימים פערי שכר משמעותיים בין ספורטאיות לספורטאים, אך תחום כדורסל הנשים נעשה מאמץ לצמצום הפערים לאחר בג"ץ עמותת ל.כ.ן., שם נדרש מרמת השרון להשוות את מימון קבוצת הנשים למימון לו זוכות קבוצות הגברים, ובג"ץ אנדה רמת השרון נ' רשות השידור שעסק בקביעת קריטריונים שוויוניים לשידור משחקי הכדורסל של נשים מול אלו של הגברים.

 ועדת הסחר הפדראלית בארצות-הברית (FTC) הגישה תביעה נגד סוכנות הרכב פולקסווגן בגין פרסום כוזב. פולקסווגן שיווקה את רכבי הדיזל שלה כ"ירוקים", בעוד שבחודש ספטמבר האחרון נחשף כי החברה רימתה במבחני מדידת פליטת הדיזל מרכביה. לטענת ה-FTC, ציבור הצרכנים האמריקאי ספג נזקים בשיעור של מיליארדי דולרים כתוצאה מפרסומים כוזבים שכאלה. פולקסווגן מנהלת כיום מאבקים משפטיים רבים ברחבי העולם הנוגעים לסוגיית פליטת הגזים המזהמים; לרבות תובענה ייצוגית לפיצויים בסך 3.7 מיליארד דולר שהגישו משקיעים מוסדיים של החברה בגרמניה, בטענה שפולקסווגן הפרה חובותיה כלפיהם, ותביעה מצד משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) בגין הפרת חוק האוויר הנקי (Clean Air Act), במסגרתה דורש משרד המשפטים פיצויים על-סך מיליארדי דולרים.

בישראל, עליה לא פסחו המאבקים המשפטיים, הוגשה תובענה ייצוגית נגד פולקסווגן והיבואנית שלה בישראל, חברת צ'מפיון מוטורס. התובעים טוענים לפגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי שלהם, נוכח העובדה שנסעו ברכבים הפולטים גזים מזהמים בניגוד לידיעתם ולהצהרות החברה.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, דפנה גסנר, דן טמיר, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס.

עורכת: אושרה גואטה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s