סקירת חדשות מעולם המשפט | 8.5.2016

 בית-משפט באוקלהומה, ארצות-הברית, קבע לאחרונה כי ביצוע מין אוראלי בקורבן בזמן שהוא חסר הכרה בעקבות צריכת אלכוהול מופרזת אינו נחשב לאונס. הסיבה לקביעה – לפי החוק המדינתי, העבירה של מעשה סדום מצריכה שימוש בכוח. החוק מונה מספר נסיבות הנחשבות שימוש בכוח, אך מצב של חוסר הכרה עקב שיכרות אינו מנוי כנסיבה כזו. כמו כן, החוק המדינתי הנוגע לאונס אמנם מגן על קורבנות אונס שהיו מחוסרי הכרה עקב צריכת אלכוהול, אך מתייחס למקרים של חדירה וגינלית או אנאלית בלבד. פסיקה זו עוררה התנגדות ציבורית נרחבת. בעקבות פסק-הדין, ביטא המחוקק באוקלהומה את כוונתו לתקן את הפרצה המדוברת בחוק, כך שיהיה ברור שביצוע מעשה מיני בשעה של חוסר הכרה בעקבות אלכוהול נחשב גם הוא מעשה סדום כפוי.

בית-המשפט בישראל נקט פרשנות מרחיבה יותר מבית-המשפט באוקלהומה, וקבע בפסק-דין קחקוזאשווילי כי אישה צעירה שהייתה במצב של הכרה חלקית ומעורפלת עקב צריכת אלכוהול עולה לכדי תנאי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין הנוגע לחוסר הכרה. הנאשם במקרה זה הורשע בביצוע מעשה מגונה.

 תושבת שיקגו, ארצות-הברית, הגישה לאחרונה תובענה ייצוגית נגד רשת הקפה סטארבקס בטענה כי הרשת מטעה את קהל לקוחותיה בפרסום לגבי כמות הקפה שמוגשת בכל כוס משקה. התובעת טוענת כי בהזמנת קפה קר נמזגים רק כ-14 אונקיות נוזלים (כ-400 גרם), זאת בניגוד לפרסומת של המשקה המציינת כי כל כוס מכילה כ-24 אונקיות נוזלים (כ-680 גרם), כ150% יותר מהכמות הנמזגת בפועל. התובעת מציינת כי הרשת מטעה את הלקוחות על-ידי מילוי הכוס בקרח רב הגורם לתחושה כי הכוס מולאה עד הסוף.

גם בישראל עלתה לאחרונה לכותרות טענת הטעיה לגבי הכמות שמכילים מוצרי מזון שונים, עם  פרסומו של סרטון בו הראה צרכן כי כמות הגבינה בגביע קוטג' נמוכה מהכמות אשר מצוינת על האריזה. הדבר נחשב להטעיה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, האוסר הטעיה לגבי הכמות, המידה, המשקל והצורה של המוצר.

 בית-המשפט בויסקונסין פסל לאחרונה את חוק "הזכות לעבוד", אשר קבע כי איגודים מקצועיים אינם רשאים לדרוש מעובדים במגזר הפרטי שאינם חברי האיגוד, לשלם דמי חבר לאיגוד. החוק נפסל בטענה שמפר את חוקת המדינה, אשר קובעת בסעיף  13שרכושו של אדם לא יילקח לשימוש הציבור ללא פיצוי הולם. הנימוק העומד בבסיס קביעת בית-המשפט הוא שהשירות שאותו מספק האיגוד המקצועי גם לטובת עובדים שאינם חברי איגוד, דוגמת מיקוח קולקטיבי בתנאי שכר, הוא מצרך ככל מצרך אחר בעל אינטרס רכושי מוגן משפטית. בית-המשפט קבע שמכיוון שהחוק עדיין דורש מאיגודי מקצועיים לייצג גם את מי שאינו חבר איגוד, נוצר מצב שבו נלקח רכוש האיגודים לשימוש הציבור ללא פיצוי הולם.

בישראל סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, מעגן את חובת העובדים שאינם חברים בארגון עובדים לשלם דמי טיפול לארגון. הנימוק למצב בישראל כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת חוק הגנת השכר ומפסיקת בית-המשפט העליון, הוא נימוק מן הצדק, המבוסס על העיקרון שהנאה שווה מזכויות מטילה עול שווה בחובות.

 בית הנבחרים של ארצות-הברית העביר פה אחד את חוק פרטיות הדואר האלקטרוני, לפיו רשויות אכיפת החוק יזדקקו לצו חיפוש על-מנת לבקש מחברות טכנולוגיות למסור לידיהן תכתובות אלקטרוניות ישנות של לקוחות. מטרת החוק היא להגן על התכתבות אלקטרונית של אזרחים אמריקאים, שכן על-פי החוק הנוכחי, הרשויות המקומיות והפדרליות זקוקות רק לזימון, ולא לצו, כדי לקבל תכתובות אלקטרוניות הקיימות מעל 180 יום.

הצעת החוק היא חלק מניסיונה של ארצות-הברית להתאים את החקיקה הנוגעת לזכות לפרטיות למאה ה-21, כך שהחוקים ישקפו את הטכנולוגיה הקיימת והשימוש בה. חוסר ההתאמה בין החקיקה הקיימת לבין הקדמה הטכנולוגית בא לידי ביטוי בשנה האחרונה בניסיונו המתוקשר של משרד המשפטים לקבל צו מבית משפט, כדי לאלץ את חברת Apple לסייע בפריצה לאייפון מוצפן השייך לאחד הטרוריסטים מפיגוע הירי שארע בסן-ברנרדינו שבקליפורניה, ארצות-הברית.

 דו"ח של צבא ארצות-הברית קבע שתקיפה שביצע הצבא באוקטובר האחרון, במסגרתה נפגע בית-חולים של ארגון "רופאים ללא גבולות" באפגניסטן, לא הייתה פשע מלחמה. צוות החקירה הגיע למסקנה שאנשי הצוות המעורבים בתקיפה, שכתוצאה ממנה נהרגו יותר מ-30 ונפצעו עשרות, לא היו מודעים לכך שהם יורים על מוסד רפואי. עם זאת, החקירה העלתה כי אנשי הצוות לא קיימו את מלוא אמצעי הזהירות הנדרשים כדי לוודא שהיעד שנתקף הינו "מטרה צבאית לגיטימית". לאור העובדה שלא הייתה להם כוונה לירות על מוסד רפואי, לא מדובר בפשע מלחמה, אך לפי הדיווחים שישה עשר מעורבים צפויים לטיפול משמעתי. ארגון "רופאים ללא גבולות" הודיע כי יבחן את הדו"ח וקרא לחקירה עצמאית של הוועדה ההומניטרית הבינלאומית של האו"ם.

הטענה לפיה אירוע שכתוצאה ממנו נהרגים בלתי-מעורבים בוצע בהיעדר כוונה פלילית ועקב טעות אנוש היא טענה מוכרת במשפט הבינלאומי. כך, למשל, לאחר מבצע "צוק איתן" מדינת ישראל ותומכיה טענו כי טעויות מבצעיות אכן התרחשו, אך לא כאלה שצבועות בגוון פלילי וזאת בשל היעדר כוונה פלילית.

 בית המשפט בפרנקפורט (גרמניה) הגיש לבית הדין האירופי לצדק (ECJ) בקשה (בגרמנית) להכרעה מקדמית בשאלה האם מותר ליצרן להטיל מגבלות על מכירת מוצריו באינטרנט כדי להגן על יוקרתם. הבקשה הוגשה בעקבות מספר מקרים בהם אסרו יצרנים על משווקים למכור את מוצריהם באתרי מכירות כמו אמאזון ו-ebay והגבילו אותם למכירה בחנויות בלבד. באחד המקרים האחרונים פסלה רשות ההגבלים הגרמנית מגבלות דומות שהטילו חברות ציוד הספורט אדידס ואסיקס על משווקים בטענה שהמגבלות פגעו בכללי התחרות ההוגנת. בעוד הראשונה הסירה מאז את ההגבלה, אסיקס הגישה ערעור על ההחלטה. היצרנים השואפים לשמר את המצב הקיים טוענים כי קביעת המקום והאופן שבו ימכרו מוצריהם הם חלק מזכותם להגן על שמם הטוב ועל תדמיתם של המוצרים.

ערכה: אושרה גואטה

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, לאה-לי גבעון, דפנה גסנר, יובל גרנית, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סקירת חדשות מעולם המשפט | 8.5.2016

  1. פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | 15.5.2016 | אתר משפט ועסקים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s