התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית | אסתר חיות (כרך יט)

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות שהתגלו במחקר האמפירי שעמד במרכזו של הכנס שלקראתו נכתבה רשימה זו, שעיקרן ריבוי תביעות-הסרק, מחד גיסא, והעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן, מאידך גיסא. לאחר-מכן, בפרקים השני והשלישי, אתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד. בין מנגנונים אלה ניתן למצוא, למשל, את הרחבת דיני המעמד ואת הסטייה מעקרונות הפיצוי הנוהגים בדין הפרטי, בין היתר לעניין הוכחת הקשר הסיבתי ולעניין הוכחת הנזק.

להורדת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה חיות אסתר, כרך יט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s