סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

 בית הלורדים בבריטניה אישר את חקיקת חוק סמכויות חקירה (Investigatory Powers Bill, או בשמו העממי Snoopers Charter 2). עם אישורו הסופי (לאחר אישור פורמלי של בית המלוכה) יורחבו באופן משמעותי סמכויות הממשלה בכל הקשור ליכולתה לחדור אל המרחב הפרטי ובמיוחד אל המרחב הדיגיטלי. כך, לדוגמה, תוכל הממשלה הבריטית לחייב חברות לבצע מגוון פעולות כגון החלשת הצפנה, פריצה למכשירים של לקוחותיהן או אחסון היסטוריית הגלישה השנתית של משתמשיהן, כאשר עולה החשש לפגיעה בביטחון הלאומי או הכלכלי או לשם מניעת פשעים חמורים אחרים. הרחבת הסמכויות בחוק מעלה שאלות משפטיות שונות באשר לפגיעה אפשרית בזכות לפרטיות. אומנם בבריטניה אין חוקה פורמלית ותחת עקרון ריבונות הפרלמנט לא קיימת הגבלה חוקתית נגד הפגיעה בזכות; אך עם זאת, וכל עוד בריטניה טרם החלה בהליכי הפרידה מן האיחוד האירופי, היא כפופה ל-Human-Rights Act המאפשר לבתי-המשפט להצהיר על אי-התאמת החוק לאמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR). הצהרות כאלו, או אפילו האפשרות להצהרות כאלו, עשויות להוביל לתיקונים בחוק. בית-המשפט העליון הישראלי דן בסוגיה דומה בפרשת האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל משנת 2012. אז בית-המשפט נדרש לבחון את חוקתיותו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), אשר מאפשר לרשויות החקירה בישראל לדרוש מחברות תקשורת נתוני שימוש (ללא תוכן) על אודות משתמשיהן, על אף הפגיעה הנוצרת בזכות לפרטיות. בית-המשפט פסק כי החוק עומד במבחני פסקת ההגבלה אך זאת תוך פירושו באופן המצמצם את תחולתו כך שהסמכויות המוקנות בו יופעלו במצבי חירום לקידום מטרה מניעתית בלבד ולא למען איסוף מודיעין בעת שגרה.

 חברת גוגל נאבקת נגד טענות של נציבות האיחוד האירופי, בדבר ניצול שליטתה של גוגל בשוק הטלפונים החכמים נושאי מערכת הפעלה אנדרואיד לטובת העדפה בלתי הוגנת של יישומוני (אפליקציות) החברה. טענת הנציבות היא שהפרקטיקה בה גוגל נוהגת אינה תחרותית ולפיכך מנוגדת לחוקי האיחוד; לכן הנציבות דורשת לשנותה. אם גוגל לא תיענה לדרישת הנציבות, ניתן יהיה להטיל עליה קנסות בהתאם לחקיקת האיחוד. גוגל מצידה טוענת כי אף יצרן המתקין מערכת הפעלה מסוג אנדרואיד אינו מחויב להשתמש בשאר האפליקציות והשירותים שהיא מציעה, והדבר היחיד שהיא עושה הוא להציע ליצרן חבילת שירותים ואפליקציות שיגיעו עם המכשיר בנוסף למערכת ההפעלה לשם הנוחות.

בשנתיים האחרונות גוגל נתבעת על-ידי רשויות ההגבלים העסקיים במספר מדינות בעולם, הטוענות לניצול כוחה לרעה ופגיעה בתחרות בשוק. בישראל טרם נוהל הליך משפטי כלשהו נגד גוגל בטענה של הפרת חוק ההגבלים העסקיים, אך אפשר להניח כי אילו החברה הייתה פועלת בשוק המקומי כפי שפעלה באירופה, ניתן היה לטעון כי בכך היא הפרה את תנאי התחרות בשוק ויצרה הסכם כובל כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק.

 הפרלמנט הדרום קוריאני אישר לאחרונה הצעת חוק הקוראת למינויו של תובע מיוחד לחקירת הנשיאה המכהנת. הנשיאה חשודה בכך שאיפשרה לגורם חיצוני להשפיע על ענייני המדינה, ועל-פי החשד אף לקבל גישה למידע חסוי ולכספים ממשלתיים. הצעת החוק הוגשה על-ידי חברי המפלגה הפוליטית הנגדית, אך הנשיאה יכולה לדחות החלטה זו, על פי חוק; עם זאת, מומחים טוענים כי הסיכוי שהיא אכן תעשה זאת אינו סביר. החוקה הדרום קוריאנית מגינה על נשיא מכהן מהרשעה ברוב האישומים הפלילים, אך עדיין ניתן לחקור אותו באשר לאותן חשדות. בעקבות חשיפת הפרשה אלפים מאזרחי דרום קוריאה קוראים להתפטרות הנשיאה. בניגוד לשיטת המשטר בדרום קוריאה, בה הנשיא והרשות המחוקקת חולקים את השלטון והנשיא הוא ראש המדינה, בשיטת המשטר בישראל ראש הממשלה הוא בעל רוב סמכויות השלטון הביצועיות כשתפקיד הנשיא הוא סימלי בעיקרו. בישראל, ראשי ממשלה עשויים להיות נתונים לחקירה פלילית במהלך כהונתם ודינם אינו שונה באופן מהותי מדינו של כל אזרח אחר במדינה. עם זאת ראשי ממשלה נהנים מחסינות פרלמנטרית בפועל אך זו מגינה עליהם אך ורק מפני פעולות אשר בוצעו במסגרת הפעילות הפרלמנטרית בנוסף למספר חריגים. למרות כל זאת, רק לפני כארבע שנים הועמד לדין ואף הורשע, ראש ממשלה לשעבר, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל.

 דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר של ארצות-הברית, ניצב בפני מספר תביעות אשר חלקן יתחילו להידון החודש. בין התביעות, תובענה ייצוגית נגד ״אוניברסיטת טראמפ״ הכוללת טענות בדבר הונאה, אשר ייתכן שיתפתחו לאישום פלילי, ותביעות שפים ממסעדות שבבעלותו שהתפטרו כמחאה על אמירותיו הפוליטיות. לאחרונה נמחקה תביעה אזרחית לבקשת התובעת בנושא אונס ילדה. בניגוד לעמדת משרד המשפטים האמריקאי, בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע בעבר בעניין קלינטון נ׳ ג׳ונס כי נשיא מכהן אינו חסין מפני התדיינויות בעבירות פליליות שביצע לכאורה בתקופה שקדמה לכהונתו. הקביעה מעוררת שאלות חוקתיות בדבר הזכויות הגוברות, המציבות את עיקרון שלטון החוק מול עיקרון הפעילות התקינה של הרשות המבצעת, ומוסדרות באופן שונה בעולם.

לאחרונה הנושא עלה גם בישראל, עם פרסום הכוונה להגיש הצעת חוק שתאסור חקירה פלילית של ראש ממשלה בעבירות קלות. לפי ההוראות המשפטיות הקיימות ניתן לפתוח בחקירה של ראש ממשלה מכהן, בתנאי שהיועץ המשפטי לממשלה התיר זאת מראש כנדרש בסעיף 17 לחוק-יסוד: הממשלה.

השתתפו בהכנת הסקירה: רועי גזית, אביה חן, דור מרינובסקי, אורי שקד ורן מס

ערכו: דפנה גסנר ואבינדב פרויס

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s