סקירת חדשות מעולם המשפט | 19.1.2017

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png בית המשפט האירופי לצדק פסק, כי איסוף ושימור מידע על אזרחים במדינות האיחוד,  באופן גורף וללא הבחנה, אינו חוקי. בית הדין נימק את החלטתו בכך שהיקף המידע הנאסף אינו מידתי, ולפיכך אינו עולה בקנה אחד עם חקיקת האיחוד, ובפרט עם האמנה האירופית לזכויות אדם ומגילת האיחוד האירופי לזכויות יסוד. בית המשפט הגדיר חריג לקביעה זו אשר חל במקרים בהם איסוף המידע נועד לשם לחימה בפשיעה חמורה ובטרור. בישראל הזכות לפרטיות היא בעלת מעמד חוקתי, לפי סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומוגנת גם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. עם זאת, לבית משפט הסמכות – מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 – להתיר בצו לרשויות האכיפה לקבל נתוני תקשורת, אם שוכנע שהדבר נדרש כדי להגשים מטרות מסוימות לרבות, הצלת חיי אדם או מניעת עבירות. חקיקת החוק עוררה התנגדות מצד ארגוני זכויות אדם, ואף הובילה לעתירה כנגד חוקתיותו (בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל). בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי באיזון שבין תכלית החוק לזכות לפרטיות החוק עומד בדרישת המידתיות. עוד נקבע כי הפעלת הסמכות הקבועה בחוק באמצעות צו הניתן לרשויות האכיפה לא תיעשה לשם השגת מטרות כלליות או לצרכי פעילות מודיעינית כללית, אלא לצורך גילוי עבירות שניתן לצפות אותן או עבירות המתרחשות בזמן הווה. 

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png בית המשפט במחוז  ססקצ'ואן שבקנדה (Court of Queen's Bench for Saskatchewan) דחה לאחרונה עתירה של בני-זוג לשעבר שביקשו לקבוע הסדר ראייה על כלבם בהתאם לעקרונות משמורת ילדים. בית-המשפט ביקר בחריפות את העתירה בטענה שהיא מבזבזת את משאביה היקרים של מערכת המשפט. נפסק כי בעלי-חיים מהווים קניין וכל נקודת דמיון ביניהם לבין ילדים נשללה נחרצות. סוגיה דומה הגיעה לפתחו של בית-המשפט לענייני משפחה בישראל כאשר נדרש בית-המשפט לשאלת הסדרי ראייה בנוגע לבעלי-חיים של בני-זוג שנפרדו. בדומה לפסק-הדין הקנדי, נפסק כי בעל חיים אינו כשיר לחובות ולזכויות במשפט, אך הוכרע כי נקיטת הגישה הרואה בבעל-חיים כקניין אינה מובילה לתוצאה רצויה. בית-המשפט לא החיל על בעלי-החיים את דיני המטלטלין, אלא התייחס אליהם כאל "יצורים חיים ובעלי נשמה" – בהשראה מניתוחו של השופט מ' חשין בפרשת חמת גדר. בית-המשפט סקר דברי חקיקה הנוגעים להגנה על בעלי חיים, דוגמת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ״ד-1994, והבהיר שעל אף ההיבטים הקנייניים הקיימים בבעלי חיים לפי הדין הישראלי, הדין בכללותו מסווגם כיצורים חיים הראויים להגנה. לצורך ההכרעה, מינה בית-המשפט מומחה לזואולוגיה שנתבקש לתת חוות-דעת בנוגע לשאלת החזקתם של בעלי-החיים שהתבססה על עקרון ״טובת החיה״.

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png בפקיסטן, עד לאחרונה, רוצחים רבים שרצחו על רקע כבוד המשפחה, חמקו מעונש מפני שהתנצלו בפני משפחות הקורבנות. ממשלת פקיסטן החליטה לפעול כנגד פרקטיקות שבטיות-תרבותיות כגון אלו אשר לעיתים קרובות נעשות במטרה להעניש על התנהגות שאיננה מקובלת בתרבותם, בניגוד לחוק וללא התערבות המדינה. כך למשל, מעל אלף נשים נרצחו על רקע כבוד המשפחה בשנה האחרונה בלבד. הסיבה העיקרית לרציחת נשים אלו היא סירובן לנישואין בכפייה. כאשר אשה מסרבת לשידוך  הסנקציה שתוטל עליה מצד משפחתה עשוי לנוע בין נידוי מהמשפחה ועד לכדי עונש מוות. החקיקה החדשה קובעת רף מינימום לחומרת העונש הנאמד ב-25 שנות מאסר. ליברלים רואים את החוק בעין יפה אך חוששים שהבעיה השורשית – מסורות אסלאמיות קיצוניות שהתקבעו כמנהג – לא תיפתר בעזרת חוק בודד בסוגיה. המדיניות הקודמת של ממשלת פקיסטן, שאפשרה התנצלות ופיצוי כספי בגין רצח על כבוד המשפחה, מהווה מעיין הגנה תרבותית בדין. הגנה זו איננה זרה בקרב מדינות המערב. כך למשל, בארצות הברית בפרשת קימורה, אישה יפנית הטביעה את שני ילדיה באוקיאנוס ולאחר מכן ניסתה לשים קץ לחייה לאחר שנודע לה שבעלה בוגד בה. היא הואשמה ברצח בכוונה תחילה, אך לבסוף הורשעה בנסיבות מקלות, לאחר שטענתה להגנה תרבותית אשר התקבלה בזכות מנהג יפני המכיר הן בהתאבדות כאופציה לגיטימית להתמודדות עם משברים מסוימים. והן בהסתכלות על הילדים כאל יצורים עצמאיים למחצה, ממוזגים באישיות של הוריהם. משכך, הכוונה כי אובדן החיים של המשפחה נחשב למוות אחד ולא לרצח. סוגיית ההגנה התרבותית עולה גם בישראל וככלל לא זוכה להתייחסות בדין הישראלי. על אף שחוק העונשין מופנה כלפי כלל האוכלוסיה, לעיתים ישנה התעלמות ממנו בקרב קבוצות מיעוט שונות, כך למשל, נהוגה פוליגמיה דה-פקטו בקרב מספר קבוצות תרבותיות בישראל. בשנת 2008 הוגשה הצעת חוק בנושא ההגנה התרבותית בדין הפלילי, אשר מעניקה מרחב שיקול דעת לשופטים בהקלה בעונש, עבור אדם השייך לקבוצה לאומית-אתנית מסוימת.

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png סעיף 26(C)(1) לחוק סדר הדין האזרחי הפדרלי קובע כי ניתן במקרים העומדים בדרישות הסעיף לפטור צד אחד מלהגיש מסמכים מסוימים בשלב גילוי המסמכים. בית המשפט לערעורים (United States Court of Appeals for the Sixth Circuit) במדינת אוהיו דחה ערעור בו ביקשו אסירים שנידונו למוות לחשוף את זהות החברה המייצרת את הזריקה הקטלנית שהם עתידים לקבל וכן את הפרוטוקולים שעל פיהם היא מתנהלת. טענת האסירים הייתה כי לא ניתן לבחון את טיב הזריקה בצורה ראויה ללא חשיפת זהות היצרנים וזהות המעבדה בה היא נבחנת וכי מידע זה קריטי לבחינת החוקתיות של ההוצאה להורג. בית המשפט בערכאה הקודמת קיבל את טענת ההגנה כי אם ייחשפו הפרטים קיים חשש כי בין היתר, היצרנים יסבלו מאלימות מצד המתנגדים לעונש מוות ולכן ראוי להחיל את סעיף 26(C)(1). פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 מונה את המקרים בהם ניתן להעניק חסינות למסמכים לפי החוק הישראלי. אומנם החוק לא מציין חיסיון הדומה לזה הניתן באוהיו, אך בפסק דין בר אילן הנשיאה ביניש קבעה כי "אין מניעה לכך שבית המשפט יכיר בפסיקתו בקיומו של חיסיון שאין לו ביטוי מפורש בחוק". כחמש שנים לאחר מכן, בפסק דין תיאופילוס, נידון מקרה בו לאחר שהוגשה תביעה כנגד כהן דת ומוסד דתי, השניים נדרשו לגלות מסמכים אשר לטענתם חל איסור דתי לחשוף. על בסיס ההלכה של הנשיאה ביניש בבר אילן, יצר השופט עמית בהכרעתו "חיסיון הלכתי יחסי" מטעמי חופש דת. עם זאת, השופט עמית מוסיף כי גם כאשר מכירים בחיסיון, יש להתחשב בתועלת שתגיע מחשיפת המסמכים, במידת החשיבות שלהם להליך, בנזק שיגרם מחשיפת המסמכים, וכן בקיומן של חלופות ראויות. בשל שיקולים אלה החליט לחייב הפקדה של העתקים מצולמים של המסמכים ובכך יצר איזון בין האיסור הדתי לצורך בגילוי המסמכים.

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png הוועדה המחוקקת בטאיוואן אישרה הצעת חוק שתתיר נישואים חד מיניים במדינה. אישור ההצעה הינו שלב ראשון מתוך שלושה העתידים להתרחש בפרלמנט המדינה במהלך שנת 2017. בשונה מניסיונות חקיקה דומים שהתרחשו בעבר, סיכויי ההצעה להתקבל מוערכים כגבוהים לאור העובדה שבמהלך חודש נובמבר 2016 קודמו שלוש הצעות חוק מטעם שלושת המפלגות הגדולות במטרה להתיר נישואים חד מיניים, ועל רקע כניסת הנשיאה החדשה לתפקידה בחודש מאי 2016, אשר תמכה בקידום השינוי החקיקתי. במידה שתתקבל ההצעה, המהווה תיקון לקודקס האזרחי, תהפוך טאיוואן למדינה הראשונה ביבשת אסיה אשר מתירה נישואים חד מיניים בשטחה, שכן כיום מוכרים נישואים בין גבר ואישה בלבד. התיקון מציע לקבוע כי נישואים נוצרים בין "שני צדדים", מבלי להתייחס מפורשות למגדר הזוג. יחד עם זאת, התיקון האמור מעורר מחלוקת רבה ודיון ער בקרב תושבי הרפובליקה. בישראל עולה תדיר סוגיית הנישואים בין זוגות חד מיניים בחקיקה ובפסיקה. כך למשל בחודש ינואר 2016 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, אשר בדברי ההסבר לה נכתב כי "מטרת החוק היא לאפשר לכל מי שחפץ בכך לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק". בדומה לתיקון המוצע בטאיוואן, הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית מבקשת לקבוע כי "בני זוג" הם שני בני אדם, מבלי להתייחס למגדר.

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png שתי נשים שרצחו את בעליהן – הראשונה בצרפת, ז'קלין סובאז', הורשעה ברצח בעלה האלים לכאורה ושוחררה לאחרונה מהכלא בעקבות מתן חנינה מנשיא צרפת. האישה השנייה בישראל, דלאל דאוד, טרם קיבלה את תגובת הנשיא ריבלין לבקשת החנינה שהוגשה בעניינה. ז'קלין הינה קורבן לאלימות והתעללות מינית מתמשכת מצד בעלה לאורך 47 שנים. בשנת 2014 הורשעה ברצח בעלה, שלא תוכנן מראש, ונידונה לעשר שנות מאסר. בסוף ינואר האחרון, נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, העניק חנינה חלקית, המאפשרת לה לבקש את שחרורה מבית המשפט, אך זה דחה את בקשתה תוך הדגשת הצורך בעצמאות הרשות השופטת מקריאות הציבור והתקשורת. מקרה זה עורר סערה בצרפת ביחס לנושא האלימות במשפחה, כאשר אלפים רבים קראו לשחרורה. לאחרונה, נשיא צרפת העניק חנינה לז'קלין ולפיכך שוחררה מהכלא באופן מידי. בישראל, דלאל דאוד, המרצה מאסר עולם בגין רצח בעלה החל משנת 2002, הגישה בשנת 2014 בקשה לקיום משפט חוזר בעניינה. בית המשפט העליון, ברשות המשנה לנשיאה רובינשטיין, דחה את בקשתה וקבע כי למרות העובדה שדלאל הינה קורבן להתעללות מינית ואלימות קשה בידי בעלה, אין לפטור אותה מעונש ממשי. מאחר שהיא גרמה למותו של אדם בכוונה תחילה, דינה מאסר עולם כאמור בסעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין. בדומה לסעיף 17 בחוקה הצרפתית, המאפשר לנשיא צרפת לחון אסירים ולקצר את מאסרם, כך גם סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, מקנה לנשיא המדינה סמכות לחון עבריינים ולהקל את עונשם. בסמוך לשחרורה של ז'קלין בצרפת, הסניגוריה הציבורית הגישה בקשת חנינה לנשיא המדינה ריבלין בשמה של דלאל דאוד. בימים אלו, מתנהל קמפיין רחב ברשתות החברתיות הקורא לנשיא המדינה להיעתר לבקשה ולשחרר את דלאל מהכלא.

השתתפו בהכנת הסקירה: יוסי מורל, שגיא לפיד, עידן פורטנוי, שמעון פרידמן, עליסה קפלן וטל רונן.

ערכו: דפנה גסנר, אבינדב פרויס, ענת ליאור ושחר פרידמן.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s