האם (ומה) האומנות יכולה ללמד אותנו על המשפט? מסע בעקבות הספר Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy | אלון הראל (כרך כ)

בספר מושא רשימה זו טוען אוריאל פרוקצ'יה כי החברה הרוסית היא בעלת מאפיינים תרבותיים מסוימים אשר אינם מאפשרים לה להשתלב בכלכלה מודרנית המבוססת על שוק חופשי, זכויות קניין, הישענות על דיני חוזים כמכשיר מרכזי לחלוקת עושר ועוד. כדי לקיים כלכלת חוזים של ממש, צריכים להתקיים תנאים מסוימים (הומניזם, אינדיווידואליזם, גישה ספקנית ומסויגת ביחס לסמכות הפוליטית ועוד), ואלה, לדעת אוריאל, אינם מתקיימים בחברה הרוסית. אוריאל משתמש באומנות החזותית כדי לבסס את המסקנה כי תנאי-היסוד ההכרחיים להתפתחותה של כלכלת חוזים אינם מתקיימים בחברה הרוסית.

הנחת-היסוד של הספר היא כי לחברות אנושיות יש מאפיינים תרבותיים המתממשים בספֵרות שונות של העשייה האנושית. בניגוד להנחות-היסוד של הניתוח המוצע על-ידי אוריאל, אטען כי התרבות נגועה לעיתים קרובות בסתירות מהותיות. מכאן גם נובע כי התבוננות על ספֵרה תרבותית אחת אינה יכולה להנביע באופן אוטומטי מסקנות ביחס לספֵרה תרבותית אחרת. את ההשערה בדבר אי-התקיימותם של קווי אופי תרבותיים של אומה אבסס, בין היתר, על מחקרים פסיכולוגיים ופילוסופיים עכשוויים המעלים ספקות ביחס להתקיימותם של קווי אופי של פרטים. על-פי העמדה החלופית שתוצע להלן, ההתנהגות האנושית, כמו-גם התנהגותן של אומות, הן פונקציה של נסיבות, ולא של אופי.

לקריאת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה הראל אלון, כרך כ, מהדורת הדפוס, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s