דוקטרינת האחיזה כשורה ככלי להעצמת כוחו של הנושה המקצועי בהתנגשות בינו לבין מושך צ'ק שתמורתו נכשלה – היצמדות לכללים ארכאיים לשימור יתרון לא הוגן | מיכל עופר צפוני (כרך כב)

דיני השטרות התפתחו לפני מאות שנים באנגליה, ואינם מתעדכנים מספיק. כתוצאה מכך יש מקרים שבהם המצב המשפטי הנגזר מדינים אלה אינו עולה בקנה אחד עם חיי המציאות המודרניים ועם הערכים והתפיסות המשפטיות המקובלים כיום. המאמר עוסק באחד מהמקרים הללו – מקרה שבו קונה רוכש סחורה ממוכר ומשלם בעבורה בצ'ק דחוי למועד ההספקה של הסחורה. בינתיים המוכר מְסַחר את הצ'ק לגוף פיננסי על מנת לקבל ממנו אשראי בהסתמך על הצ'ק. אולם בהגיע מועד ההספקה המוכר אינו מספק את הסחורה לקונה, ולמרות זאת הקונה נדרש על ידי הגוף הפיננסי לפרוע את הצ'ק, כדי לשלם בדרך זו את חובותיו של המוכר בגין האשראי שנטל.

מצב זה שכיח בישראל, שכן תפקידם של הצ'קים כאמצעי מימון נהיה מרכזי, והם משמשים מכשיר לגיוס אשראי, וזאת להבדיל מתפקידם ה"קלסי" המסורתי של השטרות להחליף את שטרי הכסף ו"להתגלגל" בשוק מיד ליד פעמים רבות.

על פי הדין הקיים, בהתנגשות שתוארה לעיל יהיה הגוף הפיננסי זכאי במקרים רבים לפִרעון הצ'ק מהקונה, גם כאשר הקונה הינו צרכן פרטי וגם כאשר הוא גוף עסקי, וזאת אף אם הגוף הפיננסי נתן את האשראי למוכר ביודעו כי התמורה טרם סופקה, ואף היה מודע לקשיים כלשהם בהתנהלותו הכלכלית של המוכר כאשר העניק לו את האשראי. המאמר מראה כי הגוף הפיננסי זוכה בעדיפות על הקונה בחסותה של דוקטרינת האחיזה כשורה, שעוצבה על רקע תפקידם המסורתי של השטרות, וטוען כי דינים אלה זקוקים לעדכון למציאות המודרנית ולתפקידם העכשווי של הצ'קים.

המאמר מציג ומנתח את מאפייני הצדדים המעורבים בהתנגשות שיש בהם כדי להשפיע על הדין הרצוי ביחס לתוצאותיה. סקירת הדין הקיים לאור מאפיינים אלה מובילה לטענה המרכזית של המאמר, והיא שהדין הקיים, המעניק יתרון משמעותי לגופים הפיננסיים, אינו תואם את תחושת הצדק וההגינות, שכן הוא מיטיב עם הנושים המקצועיים ללא הצדקה, אף שבידם הידע והיכולת הנדרשים כדי למנוע את ההתנגשות מלכתחילה, וביכולתם אף להתמודד טוב יותר עם תוצאותיה באותם מקרים שבהם היא מתרחשת. הדין הקיים אינו הולם את חלוקת הסיכון הראויה בין הצדדים, וקיים חשש שכוחם של הגופים הפיננסיים הוא שמונע את השינוי.

המאמר מציג הצדקות רבות לשינוי הדין הקיים, וכן מציע את הנתיב שיש לצעוד בו על מנת לשנותו. ביטולה של הלכת גויסקי (בשנת 2015) על ידי בית המשפט העליון היה הצעד הראשון בצמצום כוחם של הנושים המקצועיים במצב המתואר, אך אין די בו. ביטול ההלכה צמצם אך במעט את המצבים שבהם ידו של הגוף הפיננסי תהא על העליונה. במאמר מוצע כלל מאוזן לפתרון ההתנגשות, שאימוצו אינו מחייב שינוי חקיקתי, אלא עולה בקנה אחד עם עקרונות שכבר הופעלו על ידי הפסיקה במסגרת פרשנותו של עקרון תום הלב במצבי תחרות שונים.

לקריאת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כרך כב, מהדורת הדפוס, עופר צפוני מיכל, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s