תרופות בגין נזק רכוש הנתון באי-ודאות – מבט תיאורטי ודוקטרינרי | יובל פרוקצ'יה, רונית לוין-שנור ואסף יעקב (כרך כב)

תכליתו של הדין התרופתי בנזיקין היא להיטיב את הנזק, תוך הטלת עלות מינימלית על המזיק. אלא שקשיים ראייתיים, הנובעים מקיומם של רכיבי נזק בעלי אופי סובייקטיבי או ספקולטיבי, יוצרים אי-ודאות באשר להיקפו של נזק זה. כתוצאה מכך מדדים תרופתיים מקובלים עלולים להיטיב את הנזק באופן לא מדויק או להטיל על המזיק עלות העולה על זו הנדרשת לשם הטבת הנזק. בעיה דומה מתעוררת גם בתחומי הקניין והחוזים.

מאמר זה בוחן את האופן שבו ראוי להתאים את תוכנו של הדין התרופתי לאילוצי מידע אלה בהקשר של נזק רכושי. ראשית, על הבחירה בתרופה להתבסס על הסיכון היחסי הכרוך בה לטעויות משני הסוגים האמורים. שנית, עליה להתבסס על העלות החברתית הכרוכה בטעויות אלה, שעשויה להשתנות ממקרה למקרה. שלישית, במקרים מתאימים עליה לתמרץ כריתה של עסקה וולונטרית שתמנע את עקיפתו של השוק ותמנע את יצירתה של אי-הוודאות מלכתחילה.

הכותבים מציעים שורה של פרמטרים נסיבתיים שעשויים לסייע בזיהויה של התרופה על בסיס העקרונות האמורים: רמת התחליפיות של הנכס; העלות היחסית והעלות המוחלטת של התיקון; היסוד הנפשי שבגדרו נעשתה הפגיעה; העלויות הכרוכות בכריתתה של עסקה וולונטרית; ובדין החוזי – מידת צפיותו של הנזק. המאמר מיישם עקרונות אלה על שורה של פסקי דין בולטים בדיני הנזיקין, הקניין והחוזים, ובוחן את הדרכים שבהן ניתן להתאים את הדוקטרינה הקיימת כדי להביאם לידי ביטוי.

לקריאת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה יעקב אסף, כרך כב, לוין-שנור רונית, מהדורת הדפוס, פרוקצ'יה יובל, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s