כאשר השוויון מונח על שתי כפות המאזניים – מקרה הבוחן של כיסוי הראש המוסלמי | תמר הוסטובסקי־ברנדס (כרך כה)

בשנים האחרונות נדרש בית הדין האירופי לזכויות אדם לשאלת חוקיותם של חוקים מדינתיים האוסרים עטיית כיסוי ראש. ככלל, בית הדין מסגר את השאלה המשפטית המתעוררת במקרים אלה כסוגיה של חופש הדת וההגבלות שמותר להטיל עליו. בהתאם, חלק משמעותי מהכתיבה האקדמית שניתחה את פסקי הדין הללו בחנה באופן ביקורתי את הפרשנות שנתן בית הדין לחופש הדת בכלל ולחופש הדת של נשים מוסלמיות בפרט. פגיעתו של האיסור בזכויות אחרות, כגון הזכות לחינוך והזכות לשוויון, נתפסה על ידי בית הדין, במידה רבה, כסוגיה משנית.

מאמר זה בוחן את הפגיעה בזכות לשוויון הגלומה באיסור העטייה של כיסוי ראש או כיסוי פנים. המאמר טוען כי בפרשות העוסקות בנושא זה עקרון השוויון מונח על שתי כפות המאזניים, קרי, הן העותרות והן המשיבות מסתמכות עליו לצורך תמיכה בטענותיהן. מצב זה, כך אטען, אינו נובע בהכרח משימוש לרעה בעקרון השוויון, אלא מכך שכל אחד מהצדדים מתמקד בהיבט אחר של השוויון. בעוד טענותיהן של העותרות מסתמכות על הזכות הפרטנית לשוויון, המשיבות מתמקדות בשוויון כערך חוקתי. איסור העטייה של כיסוי ראש מהווה לכן מקרה בוחן לנורמה משפטית אשר עשויה לקדם היבטים מסוימים של עקרון השוויון אך לפגוע בהיבטים אחרים שלו.

לקריאת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה הוסטובסקי-ברנדס תמר, כרך כה, מהדורת הדפוס, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s