"משנים מפני השלום": חופש הציווי או חופש החוזים? חופש החוזים עדיף – היבטים עיוניים ומעשיים בהסדרתה של הצוואה ההדדית | עירית רייך־זיו (כרך כד)

המאמר מבקש להתמודד עם המתח הבסיסי הטבוע בצוואה ההדדית – המתח שבין מאפייניה הצוואתיים של הצוואה ההדדית (בהיותה כלי משפטי להעברת רכוש לאחר פטירה) לבין מאפייניה החוזיים (בהיותה תוכנית שנערכת בין שני פרטים בשיתוף פעולה ותוך הסתמכות הדדית). ייחודיותה של הצוואה ההדדית, ככלי משפטי בעל שני פנים, וההתנגשות בין הערכים הסותרים הגלומים בה – ערכים צוואתיים של הדירוּת וחירות אל מול ערכים חוזיים של הסתמכות וכבילה – מייצרות קשיים שונים בסיווגה העיוני ובהסדרתה הנורמטיבית.

המאמר כולל סקירה של הצרכים השונים שהצוואה ההדדית יכולה לענות עליהם, מחד גיסא, אל מול הקשיים שהיא עשויה לעורר והביקורות עליה, מאידך גיסא. המסקנה הראשונית, שממנה המאמר מתפתח, היא כי הקשיים שמתעוררים בקשר לצוואה ההדדית והביקורות עליה אינם מבטלים את נחיצותה, וכי במקום לפסול את ההכרה בה ואת השימוש בכלי חשוב זה, מוטב להתמודד עם האתגרים שבהסדרתה. מלאכה זו מחייבת, בשלב הראשון, עריכת דיון ערכי עקרוני בשאלה מהם הערכים העומדים ביסוד הצוואה ההדדית ואילו תכליות היא נועדה לשרת.

הטענה המרכזית במאמר היא כי ההצדקה להעדפת הערכים החוזיים ולהגנה על תוכנית ההורשה המשותפת העומדת ביסוד הצוואה ההדדית – תוך פגיעה בחופש הציווי – מבוססת על הערך של שלום בית. הצדקה זו מבוססת על היוכלה (הפוטנציאל) הטמונה בצוואה ההדדית להפגת מתחים וחששות בין בני המשפחה, ליצירת ודאות, אמון ושיתוף פעולה ביניהם, ולמניעת התדיינויות וסכסוכים פנים-משפחתיים.

במאמר נטען כי ההגנה על הצוואה ההדדית, על מטרותיה והערכים הגלומים בה, מחייבת לחזור אל שורשיו החוזיים של ההסדר, כפי שנקבעו לפני כמאתיים וחמישים שנה במשפט האנגלי. כלומר, יש להסדיר את הצוואה ההדדית באופן מובדל מצוואת היחיד, ככלי משפטי צוואתי-חוזי שכולל יסודות של כבילה תוך ויתור מסוים על חופש הציווי. סיווג זה מתחייב אף לנוכח מאפיינים חוזיים בולטים שטבועים בצוואה ההדדית. מסיווג זה נובעות מסקנות נורמטיביות שמשפיעות על עיצובה הראוי של הנורמה.

המאמר כולל הצעה מעשית להסדרת הצוואה ההדדית ככלי משפטי צוואתי-חוזי – הסדר שמבקש לענות על תכליותיה של הצוואה ההדדית ועל הערכים העומדים ביסודה, מחד גיסא, ואשר יש בו אף התמודדות עם הקשיים העולים בהקשרה, מאידך גיסא. ההצעה המעשית מבוססת על רעיונות מהדין הזר, תוך ניסיון להסיק מסקנות ולהציע פתרונות לבעיות שהתעוררו בקשר לצוואה ההדדית בהסדרים הקיימים בדין הזר ובהסדר הקיים בדין הישראלי.

ביחס לדין הישראלי נטען במאמר כי ההסדר הנוכחי שבחוק הוא הסדר מעין-חוזי שמבוסס על עקרונות חוזיים של הסתמכות והדדיות ואשר כולל אף יסודות של כבילה. אלא שמדובר בהסדר לקוני וחסר שמייצר אי-ודאות ואשר בררת המחדל הקבועה בו אינה עונה על הצרכים שהצוואה ההדדית נועדה לענות עליהם. במאמר נטען כי על אף חסרונותיו של ההסדר שבדין הישראלי, יסודותיו החוזיים – לרבות האפשרות שהוא מקנה לסטייה מהוראותיה של בררת המחדל הקבועה בו – מאפשרים את יישומם של חלק מן הרעיונות המוצעים במסגרת חיבור זה גם ביחס לצוואה ההדדית כפי שהיא מוסדרת בדין הישראלי הנוכחי.

לקריאת המאמר המלא [PDF]

עו"ד עירית רייך־זיו היא שותפה במשרד עורכי הדין יוסף מנדלסון ושות', מרצה לדיני ירושה ולדיני משפחה במרכז האקדמי פרס.

אזכור המאמר: עירית רייך־זיו "'משנים מפני השלום': חופש הציווי או חופש החוזים? חופש החוזים עדיף – היבטים עיוניים ומעשיים בהסדרתה של הצוואה ההדדית" משפט ועסקים כד 401 (צפוי להתפרסם ב-2021).


"Changing for the Sake of Harmony": Freedom of Testation or Freedom of Contract? Freedom of Contract Takes Precedence – Theoretical and Practical Aspects in the Regulation of Mutual Wills | Irit Reich-Ziv

The article seeks to address the basic tension inherent to a mutual will, between its testamentary features (as a legal tool for the bequeathment of property after death), and its contractual features (as a plan made by two individuals, based on cooperation and mutual reliance). The uniqueness of mutual wills as a double-faceted legal instrument, and the conflict between the contradicting values embodied therein—testamentary values of revocability and freedom versus contractual values of reliance and restriction—create various difficulties in respect of its theoretical classification and normative regulation.

The article reviews the various needs that can be met by a mutual will on the one hand, and the difficulties it may raise and the criticism against it on the other hand. The preliminary conclusion from which the article evolves is that the difficulties arising in respect of mutual wills and the criticism thereof do not render them redundant, and that it is better to deal with the challenges of its theoretical and normative regulation than to preclude the recognition and use of this important tool. This task requires, as a first step, an in-principle discussion of the values underlying mutual wills, and the purposes which they aim to serve.

The primary argument of the article is that the justification for giving preference to the contractual values and the protection of the joint testamentary plan underlying mutual wills – while compromising the freedom of bequest – is based on the value of domestic harmony. The said justification is based on the potential of mutual wills to mitigate tensions and concerns between family members, create certainty, trust and cooperation between them and prevent domestic disputes and litigation.

The article claims that the protection of the mutual will, its goals and the values embodied therein, calls for reverting to the contractual roots of the arrangement, as determined some 250 years ago in the English law. In other words, mutual wills should be regulated separately from individual wills, as a testamentary-contractual instrument, which includes restrictive elements, with a certain degree of relinquishment of the freedom of bequest. This classification is also called for in view of prominent contractual features inherent to mutual wills. Normative conclusions derive from such classification, which impact the desirable formation of the norm.

The article includes a practical proposal for the regulation of mutual wills as a testamentary-contractual instrument – an arrangement which seeks, on the one hand, to meet the goals of the mutual will and the values underlying it, while also addressing the difficulties related thereto. The practical proposal is based on concepts originating from foreign law, while attempting to draw conclusions and propose solutions for problems which have arisen in connection with mutual wills in the existing arrangements – in both foreign and Israeli law.

With respect to the Israeli law, the article argues that the law currently creates a quasi-contractual arrangement based on contractual principles of reliance and reciprocity, as well as restrictive elements. However, the gaps and lacunae in the arrangement lead to uncertainty, and the default prescribed thereby does not meet the needs which mutual wills are intended to address. The article argues that notwithstanding the shortcomings of the arrangement under Israeli law, its contractual elements—including the option it offers to deviate from the default prescribed thereby—allow for the implementation of some of the ideas proposed herein also with respect to mutual wills as they are currently regulated by Israeli law.

(Vol. 24, 2021)

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כרך כד, מהדורת הדפוס, רייך־זיו עירית, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s