קטגוריה: כרך כד

עלייתן ופריחתן של קהילות מקוונות (רשתות חברתיות ומַסָדוֹת (פלטפורמות) לשיתוף תכנים) שינו היבטים רבים בסביבת חיינו. בעוד שבעבר הייתה יכולתו של אדם להביא את יצירתו האישית לידי ביטוי המוני תלויה בבעלי עניין וכוח, עידן הקהילות המקוונות פרץ את חומות ההגמוניה, … להמשיך לקרוא ←

ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בספרות המקומית בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בספרו החדש של בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים (2020). לאחר תיאור חשיבותו של הספר ותרומתו, המאמר מתמקד בעקרון החוקיות, שהוא אחד העקרונות המפורסמים ביותר בדיני העונשין. סנג'רו מתייחס לדרישותיו השונות של העיקרון: הדרישה שאיסורים יהיו רק בחוק … להמשיך לקרוא ←

המאמר שלפנינו מבקש לתקף את מסקנותיהם של שני פסקי הדין המרכזיים שניתנו בשלהי שנת 2016 ובתחילת שנת 2017 ,בבית המשפט העליון ובמחוזי בהתאמה, בדבר הצבת גבולות ברורים וצרים להיקף השימוש בזרעו של נפטר. זאת, בין היתר, כנגד המגמה המסתמנת בפסיקה … להמשיך לקרוא ←

מטרתו של מאמר זה היא להציע הצעות שונות בתחום השיקום התעסוקתי של אסירים ככלי להפחתת רצידיביזם, ולנתחן בהתייחס להצדקות המוסריות, החברתיות והכלכליות של כל אחת מהן. בכך המאמר מבקש להוסיף על הכתיבה הקיימת בתחום הפלילי על אודות מטרת השיקום כמטרה … להמשיך לקרוא ←

שלושה הם עקרונות היסוד של דיני הנטילה השלטונית שבמסגרתם השלטון יכול ליטול בכפייה את זכויותיו של הפרט במקרקעין: קיומו של הליך הוגן, דרישת הצורך הציבורי ודרישת הפיצוי. עקרונות אלה הינם למעשה מנגנוני הגנה אשר הוטמעו בדיני הנטילה השלטונית כדי להגן … להמשיך לקרוא ←

דוקטרינת הקנטור קובעת כי אחריותו הפלילית של פלוני תוּפחת מרצח לעברת המתה קלה יותר אם הוא המית אדם כתוצאה מקנטור שהתרחש סמוך למעשה ההמתה. כך, ברוב המדינות בארצות הברית תוּפחת בנסיבות אלה אחריותו הפלילית של הממית מרצח להריגה. בישראל, לעומת … להמשיך לקרוא ←