קטגוריה: מהדורת הדפוס

לדעת רוב הפרשנים, הקמת יישובים ישראליים בשטחים הפלסטיניים היא בלתי חוקית. לכאורה, התוצאה המתחייבת מאי-חוקיות זו היא פינוי של היישובים. אולם ניתן לטעון כי העובדה שמוסדות שלטון ישראליים אישרו את הקמת היישובים (במפורש או במשתמע) מקימה לתושבים זכות להישאר במקומם. … להמשיך לקרוא ←

סכסוכים עכשוויים לובשים צורות שונות בהקשרים מגוּונים מלבד המודל המסורתי של מלחמות בין-מדינתיות, שעליו נשענים במקור דיני התפיסה הלוחמתית. משכך, אין מדובר עוד במצב בינרי פשוט של תפיסה לוחמתית, אלא במצבים בעלי גוונים אפורים אשר לא תמיד ברור לגביהם מתי … להמשיך לקרוא ←

המושג "דיאלוג חוקתי" הולך וצובר תנופה בישראל בשנים האחרונות. בכתיבה החוקתית ניתן לזהות יותר ויותר אזכורים שלו, הצדקות דרכו ודיונים בטיבו. למרות פריחה זו, עד כה לא עצרה הכתיבה החוקתית לבחון אם במשפט החוקתי הישראלי אכן מתקיים דיאלוג. על כך … להמשיך לקרוא ←

תכליתו של הדין התרופתי בנזיקין היא להיטיב את הנזק, תוך הטלת עלות מינימלית על המזיק. אלא שקשיים ראייתיים, הנובעים מקיומם של רכיבי נזק בעלי אופי סובייקטיבי או ספקולטיבי, יוצרים אי-ודאות באשר להיקפו של נזק זה. כתוצאה מכך מדדים תרופתיים מקובלים … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן אם הכלי הישן-החדש של ביוש משתלב בזירה הסביבתית, על מאפייניה הייחודיים, ואם כן – כיצד. לצורך בחינה זו נדון המושג "ביוש", לאחר מכן נערכת היכרות עם הזירה הסביבתית, ולבסוף נעשה חיבור בין השניים. במסגרת הדיון במושג "ביוש" … להמשיך לקרוא ←

דיני השטרות התפתחו לפני מאות שנים באנגליה, ואינם מתעדכנים מספיק. כתוצאה מכך יש מקרים שבהם המצב המשפטי הנגזר מדינים אלה אינו עולה בקנה אחד עם חיי המציאות המודרניים ועם הערכים והתפיסות המשפטיות המקובלים כיום. המאמר עוסק באחד מהמקרים הללו – … להמשיך לקרוא ←

בישראל נרשם לאומו של כל תושב במרשם האוכלוסין. אולם מה הן ההשלכות של רישום הלאום על התושב הישראלי? האם הרישום עומד בקנה אחד עם הזכויות החוקתיות של הפרט בישראל? האם אדם יכול להיות "חסר לאום" או לכל הפחות להצהיר על … להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן את הקשר שבין זהות לאומית ליחסי דת ומדינה בישראל בפרספקטיבה השוואתית וברמה המקומית. נטען כי לדת יש שני תפקידים בכל הנוגע בזהות לאומית: תפקיד האחדוּת ותפקיד שמירת הסף. המאמר דן בקצרה בשלוש מדינות שבהן הדת היא מרכיב מרכזי … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה הוא ראשון מבין ארבעה חלקים של פרויקט אחד הבוחן ארבעה מנגנונים של הֲנִיעה אנושית: שבועה, מתנות, פרסים וביוש. תפקידם הוא לקדם התנהגות הנתפסת כחיובית וראויה בעיני הגורם המפעיל אותם, כגון אמירת אמת, עמידה בהתחייבויות, סיוע כלכלי לנזקק, הבעת … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מסביר את התנהגותו של בית המשפט העליון הישראלי (להלן: בית המשפט) כשחקן אסטרטגי בעל ראייה ארוכת טווח. בתיקים ציבוריים שבהם הוא פוסק נגד הרשות המבצעת (להלן: הרשות), תציית הרשות רק אם עלות הציות נמוכה מהנזק שייגרם למוניטין שלה … להמשיך לקרוא ←