קטגוריה: מחברים

סיומו של המשפט הפלילי הטיפוסי הינו מרשיע, מעניש, כואב ומביש. הנאשם מוקע כאשם, כעבריין, ולא אחת גם כשקרן. העובר עבֵרה בסתר מקבל את עונשו בגלוי. ביוש זה הינו ממוסד, מכוּון, ובמידה רבה מוצהר, באשר המשפט הפלילי מבקש לגנות ולהרתיע, לשלוח … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בודק עד כמה ביוש בדיני המס – ובפרט בדיני מס הכנסה – מוסדר בחוק עצמו, ולא רק ברשתות החברתיות, ובוחן את ההצדקות המונחות בבסיסו של הסדר זה במישור האזרחי. הטענה המרכזית של המאמר היא שפרסום שמו של הנישום-המתדיין … להמשיך לקרוא ←

המשפט הישראלי מבחין בין זוגות שנישאו לפני ינואר 1974 לבין זוגות שנישאו לאחר מכן. על הראשונים חלה הלכת השיתוף, ואילו על האחרונים חל חוק יחסי ממון. הלכת השיתוף גורסת שיתוף קנייני ומיידי בין בני הזוג. היא הביאה ברכה בכנפיה, אך … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק במשמעותו של סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, שלפיו מתווך אינו זכאי לדמי תיווך אם לא נחתמה הזמנה בכתב. אף שהנושא הוסדר בתקנות, נותר כר נרחב לפרשנות, ונשאלת השאלה: מהו כתב? האם מסרון, למשל, עומד בדרישה זו? כמו … להמשיך לקרוא ←

הרהורים בזכות לפרטיות – בעקבות עדותו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקני טל רונן* פתח דבר; פרק א: אופי הזכות לפרטיות במדינת ישראל; פרק ב: הזכות לפרטיות בין חברה (Company) לחברה (Society). (1) הזכות לפרטיות כלפי החברה (Company) – פייסבוק כמקרה … להמשיך לקרוא ←

ארגונים מתאפיינים במאמץ מתמיד למיסוד (institutionalization) של יחסים אנושיים, טען פיליפ סלזניק באחד הטקסטים המכוננים בתחום הסוציולוגיה של הארגון. מעצם טבעם כמבנים שנועדו להשיג מטרות מוגדרות באמצעים רציונליים, המשיך סלזניק, ארגונים מקצים לבני אדם תפקידים ותחומי אחריות, שואפים למזער את תלותם … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן את האופן שבו המשפט מתמודד עם התעמרות או בריונות במקום העבודה. במאמר נטען כי תופעה זו מתרחשת על פי רוב במישור היחסים בין עובדים, ועל כן מוצע מודל שלפיו יש לראות בבריונות תופעה שהיא גרעינית למקום העבודה, … להמשיך לקרוא ←