קטגוריה: מחברים

בפסק הדין הידוע בעניין בנק המזרחי נקבעה, בדעת הרוב, הגישה המנחה את המשפט החוקתי בישראל. לפי גישה זו, חוקי היסוד שנקבעים על ידי הכנסת מהווים את "החוקה" של ישראל, ובהתאם לכך לבתי המשפט בישראל יש סמכות לפסול חקיקה רגילה של … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בספרו החדש של בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים (2020). לאחר תיאור חשיבותו של הספר ותרומתו, המאמר מתמקד בעקרון החוקיות, שהוא אחד העקרונות המפורסמים ביותר בדיני העונשין. סנג'רו מתייחס לדרישותיו השונות של העיקרון: הדרישה שאיסורים יהיו רק בחוק … להמשיך לקרוא ←

בִּיוּש (shaming) הוא תופעה עתיקת יומין, שנהייתה נפוצה ומטרידה במיוחד עם עליית הרשתות החברתיות בדורנו. באופן מפתיע למדי, לביוש אין הגדרה משפטית ברורה, לא בישראל ולא במדינות אחרות, והדיון האקדמי בנושא ובוודאי הדיון המשפטי בו מצויים בראשיתם. הכנס שנערך בשנת … להמשיך לקרוא ←

הטנגו של הקורונה – ריכוז וביזור סמכויות בין השלטון המרכזי ובין השלטון המקומי בישראל אהוד לזר* בחודשים האחרונים נשמעו קריאות רבות המבקשות להעביר את סמכויות הטיפול בהתפשטות נגיף הקורונה לרשויות המקומיות בישראל.[1] דמויות מרכזיות בשלטון המקומי אף קראו באופן גלוי … להמשיך לקרוא ←

ביוש הוא תופעה חברתית הולכת ומתעצמת אשר טרם זכתה בהגדרה משפטית. עם זאת, המשפט המודרני מכיר בהיקפה המתחזק, מתמודד עם מגרעותיה באמצעות הענקת הגנות משפטיות, דוגמת הגנת הפרטיות, ואף מאמץ את יתרונותיה ועושה בה שימוש כחלק מסל אפשרויות הענישה. סוגיית … להמשיך לקרוא ←

שניים אוחזין באמצאת שירות – זה אומר אני המצאתיה וזה אומר אני המצאתיה* מתן סטמרי** פתח דבר בעשורים האחרונים אנו מצויים בעידן "כלכלת המידע" המאפשר יצירת מגוון אינטראקציות חברתיות ותעסוקתיות – הן במרחבים פיזיים והן במרחבים דיגיטליים. לכך נלוות הזדמנויות … להמשיך לקרוא ←

המאמר שלפנינו מבקש לתקף את מסקנותיהם של שני פסקי הדין המרכזיים שניתנו בשלהי שנת 2016 ובתחילת שנת 2017 ,בבית המשפט העליון ובמחוזי בהתאמה, בדבר הצבת גבולות ברורים וצרים להיקף השימוש בזרעו של נפטר. זאת, בין היתר, כנגד המגמה המסתמנת בפסיקה … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מנתח באופן תיאורטי ומקיף את תופעת הביוש במרשתת וברשתות החברתיות, על שלל היבטיה. מדובר בתופעה בעלת פוטנציאל הרסני, אשר פושה בעולם המערבי וגם בישראל. כידוע, אין מדובר בתופעה חד-ערכית, אלא בתופעה מורכבת ומגוּונת: שלילית וחיובית, פרטית וציבורית, אזרחית … להמשיך לקרוא ←

תוכנית השלום של הליגה הערבית הציעה לפתור את בעיית הפליטים כדלקמן: "השגת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים שיוסכם בהתאם להחלטת האו"ם 194." במאמר זה נבחנות השאלות הבאות: מיהו פליט? מהו פתרון צודק שיוסכם עליו? מה פשר האזכור של החלטת העצרת … להמשיך לקרוא ←

לא גזירה משמיים: התביעה הנגזרת כזכות קוגנטית למחצה דרור פיזנטי* סעיף 194(א) לחוק החברות, התשנ"ט־1999 מורה כי "כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה… רשאים להגיש תביעה נגזרת". נשאלת השאלה מהו אופייה של הזכות להגיש תביעה נגזרת? האם מדובר בזכות קוגנטית … להמשיך לקרוא ←