רשימה: דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות | רן יוסף

דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות

רן יוסף*

מבוא

קשה לדמיין את החיים המודרניים ללא חשמל, תקשורת אלחוטית או מרשתת. תופעות אלה מהוות את היסודות של החברה האנושית בת זמננו, המתאפיינת בשימוש גובר ברשתות חברתיות, באמצעי תקשורת חכמים, במסחר במרשתת, בצריכת מידע דרך הרשת ועוד. עם זאת, בעוד תופעות אלה נחשבות תמימות, ומנוצלות לרוב לצרכים אזרחיים, גם כוחות לוחמים עושים בהן שימוש רב. רוב הצבאות המודרניים עושים שימוש במחשבים ובאמצעים אלקטרוניים אחרים, ביניהם גם כאלה שמבוססים על תקשורת לוויינית ומקוונת, בין לצורך הניהול הצבאי היומיומי ובין לצורכי לחימה, ריגול וביטחון שוטף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוסף רן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.12.2016

 בית-המשפט העליון של מדינת ארקנסו הפך את החלטת בית-המשפט הקודם שהתירה רישומם של זוגות חד-מיניים כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם בהליך משפטי מקוצר. לפי החלטה זו, אין לראות בזוגות חד-מיניים כהורים לשם רישומם בתעודות לידה, נוכח היעדר קשר ביולוגי לילדיהם. בית-המשפט פסק כי לא מדובר בהפרת זכויותיהם של ההורים אלא בהיצמדות לקשר הביולוגי בין הילד להורה שאינו פוגע בעקרונות חוקתיים. כל זאת למרות העובדה שהחוק המסדיר את הליך הרישום בתעודת לידה של הורים הטרוסקסואלים אינו דורש מהם להוכיח קשר ביולוגי לילדיהם. אף מדינת ישראל אינה מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא; עם זאת, לאורך השנים קידם בית-המשפט העליון את מעמדם באמצעות פסיקה. כך, למשל, בפרשת בן-ארי הורחבה ההכרה בזוגות חד-מיניים ואלו זכו לסטטוס של "ידועים בציבור", אשר מקנה מעמד דומה בתחומים מסוימים לזוגות נשואים. בדומה לארקנסו, גם בישראל נדונה סוגית רישום שני הורים מאותו מין בעקבות הליך פונדקאות שנעשה מחוץ לישראל בפרשת מגד-ממט. באותה פרשה התאפשר רישום האב הלא-ביולוגי לפי הליך "צו הורות פסיקתי". השופטת נאור פסקה כי הלכה זו משרתת את טובת הילד ומאפשרת יצירת זיקה הורית לשני ההורים. השופט ג'ובראן הוסיף במישור החוקתי, במסגרתו בחן את ההסדרים המשפטיים, כי מניעת ההליך מזוגות חד-מיניים תוביל לתוצאה מפלה. בעקבות פרשה זו ובמסגרת הליך ספציפי שנדון בבית-המשפט לענייני משפחה בשנת 2015, פרסם היועץ-המשפטי לממשלה עמדה לפיה יש  להחיל דין דומה על זוגות חד-מיניים בעת רישום אם שאינה ביולוגית בהסתמך על אותו צו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: עִזבונות דיגיטליים | מאורי הירש

עִזבונות דיגיטליים

מאורי הירש*

מבוא

עולם המחשבים והמרשתת (אינטרנט) מציב אתגרים רבים לעולם המשפט, שכן בעוד קצבו של הראשון דוהר, האחרון זוחל. את הניסיון לפתור בעיות בעולם המחשבים והמרשתת באמצעות כלים משפטיים ישנים נושנים, שנוצרו בחלקם על ידי אנשים שלא חלמו אפילו על טלוויזיה, המשיל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל לדוגמה דמיונית מעולם הרפואה: "על דרך ההפלגה ניתן לומר כי הנה זה נָתַנּוּ בידיו של רופא מנתח כלֵי-ניתוח שהיו בשימוש לפני מאה שנים, ומבקשים אנו אותו לבצע ניתוח הנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ". מילותיו של השופט חשין מבהירות את הפערים שנותר עדיין לגשר עליהם, ומציירות את תמונת המצב של המפגש המורכב שבין העולם המוחשי לעולם הדיגיטלי הלא-מוחשי. ברשימה זו אבקש לנוע בין שני עולמות אלה באמצעות דיון בעזבונו הדיגיטלי של אדם ובאתגרים שבהסדרת הטיפול בו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הירש מאורי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , | 3 תגובות

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? | יאיר רונן וישראל צבי גילת (כרך יט)

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גילת ישראל צבי, כרך יט, מהדורת הדפוס, רונן יאיר | עם התגים , | תגובה אחת

סקירת חדשות מעולם המשפט | 12.12.2016

 שינויים בחוק הפדרלי הפלילי של ארצות-הברית, אשר נכנסו לתוקף לאחרונה, מרחיבים את סמכות בתי-המשפט בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת חומר דיגיטלי גם מעבר לאזור סמכות שיפוטם. הרחבת הסמכות חלה במקרים בהם חשוד מסתיר את מיקומו, מטשטש את פרטיו (anonymization), או כאשר מדובר בעבירות של הונאה ממוחשבת, בהן בוצעה עבירה במחשבים ממחוזות שונים בארצות-הברית. השינויים לחוק הוצעו על-ידי  הוועדה המייעצת על חוקים פליליים כחלק מכנס השיפוט של ארצות-הברית לשנת 2014. השינויים אושרו על-ידי  בית המשפט העליון והועברו לקונגרס כנדרש לצורך אישורם.לעומת ההסדר בחקיקה הפדרלית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014, הנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מרחיבה את סמכות בית-המשפט בישראל אף יותר מהסמכות החדשה שניתנה לבתי המשפט האמריקאים. הסמכות המוצעת מסמיכה את בית-המשפט הישראלי לצוות על מחזיק בחומר מחשב להעבירו לרשויות, אף אם מקורו מחוץ לישראל. כמו כן, הגדרת המונח "מחזיק" כוללת בחובה גם ספקי שירות דואר אלקטרוני וספקי שירותי אחסון. הגדרה רחבה זו עלולה להוביל לכך שחומר מחשב יימסר לרשויות ללא ידיעתו של בעל החומר עצמו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

על הפואטיקה של דיני המלחמה בספר דברים | אסנת ברתור (כרך כ)

המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה ברתור אסנת, כרך כ | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה