סימפוזיון: בלוק המפלגות

"בלוק המפלגות" הפך לתופעה פוליטית-משפטית מרכזית במערכות הבחירות האחרונות בישראל. במהותו, בלוק מפלגות נוצר כששתי מפלגות או יותר פועלות בצורה אחודה, החל ממועד ההכרזה על בחירות לכנסת ועד להקמת ממשלה, על מנת להשיג יעד אלקטורלי נקודתי. פעילות הבלוק עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים: מפלגות עשויות ליצור בלוק טכני על מנת למקסם את מספר המושבים שכל אחת מהן תזכה לו בכנסת, בין אם על מנת לעבור את אחוז החסימה, ובין אם בכלל (ראו לדוגמה את הקמת 'איחוד מפלגות הימין' בבחירות אפריל 2019 ואת האיחוד בין מפלגת 'העבודה-גשר' למפלגת 'מרצ' בבחירות מרץ 2020); מפלגות עשויות להקים או להוסיף ולקיים בלוק מפלגות גם לאחר הבחירות, על מנת להבטיח הקמת קואליציה ספציפית או למנוע הקמה של קואליציה נגדית (ראו לדוגמה את הקמת 'גוש מפלגות הימין' לאחר בחירות ספטמבר 2019) וכדומה.

הכתיבה האקדמית טרם הציגה התייחסות מקיפה לתופעת הבלוק המפלגתי. מטרתו של סימפוזיון זה היא להציב זרקור על תופעת בלוק המפלגות בישראל. במסגרת זו נבקש להעשיר את השיח התיאורטי והמשפטי בכל הנוגע לבלוק מפלגות, על ידי דיון ביסודות החוקיים והחוקתיים של הבלוק, במשמעויותיו המשפטיות, הפוליטיות, והתיאורטיות, ובשימוש הגובר בפרקטיקה זו בישראל.

סימפוזיון זה מזמין מחברות ומחברים לדון בהסדרים החוקיים ובהיבטים התיאורטיים הנוגעים לשלבים השונים ב"חייו" של הבלוק המפלגתי – מכינונו לפני מערכת בחירות, דרך פעילות השחקנים בו ופעילותו המשותפת לפני הבחירות ולאחריהן, ועד לפירוקו או סיום תפקידו עם כינונה של ממשלה. בין היתר, נזמין חיבורים העוסקים במקורות החוקיים והחוקתיים לפעילות הבלוק המפלגתי, בהיסטוריה החקיקתית של התחום, בשינויי החקיקה העדכניים הנוגעים לדבר, ובתכלית בלוק המפלגות; בהשפעת בלוק המפלגות על סוגיות חוקתיות כגון ייצוג או אחוז החסימה, היחסים בין חברות הגוש ובינן לבין המצביעים של כל מפלגה, וחובות הגילוי של חברות הבלוק לציבור; וכן בהשפעת הבלוק על עבודת הכנסת, על שיתופי הפעולה בין סיעות הכנסת ועל אמון הציבור.

לעיון בקול קורא לסימפוזיון ולפרטים נוספים לחצו כאן.


I. מאמר פתיחה | נועה קברטץ-אברהם ותומר קנת

"בלוק המפלגות" הפך לתופעה פוליטית-משפטית מרכזית במערכות הבחירות האחרונות בישראל. לבלוק המפלגות תצורות ומטרות שונות. למשל, מפלגות עשויות ליצור בלוק טכני על מנת למקסם את מספר המושבים שכל אחת מהן תזכה לו בכנסת, בין אם על מנת לעבור את אחוז החסימה, ובין אם בכלל (ראו לדוגמה את הקמת 'איחוד מפלגות הימין' בבחירות אפריל 2019, את האיחוד בין מפלגת 'העבודה-גשר' למפלגת 'מרצ' בבחירות מרץ 2020). בלוק מפלגות עשוי להיווצר, או להוסיף ולהתקיים, גם לאחר הבחירות, על מנת להבטיח הקמת קואליציה ספציפית, או על מנת למנוע הקמה של קואליציה נגדית (ראו לדוגמה את הקמת 'גוש מפלגות הימין' והחרדים לאחר בחירות ספטמבר 2019).

חרף קיומו של מארג נורמטיבי עשיר העוסק בפעילות מפלגות פוליטיות בישראל ושכיחות השימוש בבלוק המפלגות על ידי פוליטיקאים בשנים האחרונות, הכתיבה האקדמית טרם הציגה התייחסות מקיפה לסוגיה. מטרתו של סימפוזיון זה היא להציב זרקור על תופעת בלוק המפלגות בישראל. במסגרת זו נבקש להעשיר את השיח הדסקריפטיבי והנורמטיבי בכל הנוגע לבלוק מפלגות, על ידי דיון ביסודות החוקיים והחוקתיים של הבלוק, במשמעויותיו המשפטיות, הפוליטיות, והתיאורטיות, ובשימוש הגובר בפרקטיקה זו בישראל. מאמר פתיחה זה יציע הגדרה ראשונית לבלוק המפלגות ויצביע על מספר סוגיות משפטיות שתופעה זו מעלה.

בסימפוזיון זה, נגדיר את בלוק המפלגות כפעילות אחודה של ששתי מפלגות או יותר, החל ממועד ההכרזה על בחירות לכנסת ועד להקמת ממשלה, על מנת להשיג יעד אלקטורלי נקודתי. ראשיתו של הבלוק המפלגתי בכינונו, בדרך-כלל לפני מערכת בחירות אך לעיתים גם לאחריה, וסופו עם כינונה של ממשלה או פירוקו על ידי הגורמים המרכיבים אותו.

על בסיס הגדרה זו נבקש למקד את השיח ולשרטט את גבולות הדיון לסימפוזיון זה. ראשית, סימפוזיון זה עניינו בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ועד להסכמים על הרכבת הממשלה במסגרת כנסת מסוימת. לפיכך, הסימפוזיון אינו עוסק במישרין בשיתוף הפעולה המרכזי בין סיעות בכנסת, היינו בקואליציה ובהסכמים קואליציוניים. ברי כי בלוק מפלגות יוביל פעמים רבות להסכמים קואליציוניים וכי ההבחנה בין השניים אינה תמיד חדה או ברורה. אולם, בניגוד לתופעת ההסכמים הקואליציוניים שנדונה בהרחבה במשפט הישראלי, הדיון בתופעת בלוק המפלגות אינו מפותח דיו ועליו נבקש להרחיב. בדומה, סימפוזיון זה אינו נדרש לסוגיה של פיצול או מיזוג סיעה, אשר נעשים במהלך חייה של הכנסת, אלא רק באותם פיצולים ואיחודים שנעשים בסמוך לאחר מועד הבחירות לכנסת, למשל בפירוקו של הבלוק הטכני מיד לאחר הבחירות.

להמשך קריאת מאמר הפתיחה לחצו כאן.


II. מדוע אנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות? | איתיאל בירן ועמוס עצמון

בתוך פחות משנה ולראשונה בתולדות מדינת ישראל, נערכו שלוש מערכות בחירות רצופות, שרק לאחרונה הסתיימו בהקמת ממשלה. הבחירות לכנסת ה-21 נערכו באפריל 2019, הבחירות לכנסת ה-22 נערכו בספטמבר 2019 והבחירות לכנסת ה-23 התקיימו במרץ 2020. רבות דובר על ההשלכות השונות של מערכות בחירות אלו על החברה בישראל. בתוך שלל ההיבטים העולים מתוך הפלונטר הפוליטי הזה, ברצוננו להפנות זרקור אל עבר תופעה ייחודית ומעניינת, ולנסות לענות על השאלה מדוע אנחנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות?

בבחירות לכנסת ה-23 הועמדו לבחירתו של האזרח הישראלי לא פחות מ-29 מפלגות שונות. מבין 6,453,255 אזרחים בעלי זכות בחירה, מימשו את זכותם האזרחית 4,615,135 בוחרים, המהווים 71% מכלל הזכאים. אלו הצליחו להכניס לכנסת שמונה רשימות בלבד – הליכוד, כחול-לבן, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, העבודה-גשר-מרצ, ישראל ביתנו וימינה. כשבוחנים את הרשימות מקרוב, מגלים שמתוך שמונה הרשימות, חמש מהוות איחוד של מפלגות שונות. ימינה היא חיבור בין האיחוד הלאומי, הבית היהודי והימין החדש; יהדות התורה היא שילוב בין דגל התורה לאגודת ישראל; העבודה-גשר-מרצ היא תוצאת איחוד בין העבודה, גשר ומרצ; הרשימה המשותפת היא שילוב בין חד"ש, רע"מ, בל"ד ותע"ל; כחול לבן מחברת בין יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם. כל זה אינו חדש. איחוד בין מפלגות שונות הוא לחם חוקה של הפוליטיקה הישראלית. כך, למשל, מקורה של מפלגת הליכוד הוא בברית בין הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי, התנועה לארץ ישראל השלמה וגח"ל (שבתורה מהווה איחוד בין תנועת החירות והמפלגה הליברלית). מפלגת העבודה מקורה באיחוד, בין מפא"י, אחדות העבודה-פועלי ציון ורפ"י. אף מפלגת האיחוד הלאומי, המהווה חלק ממפלגת ימינה, כשמה כן היא, איחוד שנוצר במרץ 1999 בין מולדת, תקומה וחירות.

אז מה ייחודי במערכות הבחירות האחרונות? התוצאות שונות וכללי המשחק שונים. בבחירות לכנסת ה-21, יממה לפני סגירת הרשימות המתמודדות הומצא מושג חדש בישראל. מפלגת הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי הודיעו שירוצו ברשימה אחת עם מפלגת עוצמה יהודית – במה שכונה על ידיהן "בלוק טכני". משמעות המושג, שלא היה ידוע בפוליטיקה הישראלית עד אז, היא איחוד לצורכי בחירות והיפרדות מיד לאחריהן. כלומר המפלגות מצהירות מראש שתתפלגנה לסיעות נפרדות מיד לאחר הבחירות. הן אפילו לא מנסות לאחד מנגנוני פעולה, מוסדות או תקנון. מתוך שמונה מפלגות שנבחרו לכנסת ה-23, שלוש התפצלו בסמוך לאחר הקמת הממשלה. כחול-לבן התפצלה לסיעותיה – יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם – ומתל"ם אף התפצלה סיעת "דרך ארץ". העבודה-גשר-מרצ התפלגה למרכיביה המקוריים, ואף סיעת העבודה עצמה התפלגה דה-פקטו, עת הצהירה חברת הכנסת מירב מיכאלי שתצביע נגד הממשלה, אף שהיא נחשבת כחלק מהקואליציה מבחינה טכנית. סיעת ימינה התפצלה גם כן, ימים בודדים טרם כינון הממשלה כשנציג סיעת הבית היהודי, הרב רפי פרץ, בחר להתפצל מהסיעה המאוחדת ולהיכנס לממשלה. במילים אחרות, אנו עדים לתופעה חדשה יחסית בפוליטיקה הישראלית והיא התאחדות ללא איחוד. ריצה משותפת במפלגות גדולות לעבר מטרה אחת – בחירות. אחריהן, חזרה לשגרת המפלגות הקטנות. בפועל, מדובר בתמרון טכני שנועד לעבור את משוכת הבחירות כפי שנבנתה על ידי המחוקק, אך ללא שינויים מהותיים בגודל המפלגות, על אף שזו הייתה כוונתו של המחוקק מלכתחילה. ועל כך נרחיב מיד.

התהליך שבו אנו מתמקדים קשור בטבורו למגבלות אחוז החסימה וחוקי התפלגות המפלגות. אלו מהווים זירת התנגשות בין רצון הבוחר, כוונתו של המחוקק והחופש הפרלמנטרי של נציגי המפלגות להתנהל תחת "חוקי המשחק" שנקבעו.

להמשך קריאת המאמר לחצו כאן.


2 תגובות על סימפוזיון: בלוק המפלגות

  1. פינגבאק: סימפוזיון בלוק המפלגות: מאמר פתיחה | נועה קברטץ-אברהם ותומר קנת | אתר משפט ועסקים

  2. פינגבאק: סימפוזיון: בלוק המפלגות – מדוע אנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות? | איתיאל בירן ועמוס עצמון | אתר משפט ועסקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s