תגית: דיני קניין

העידן הנוכחי מספק למערכת המשפט אתגרים רבים הקשורים לפירוקו של התא המשפחתי, בפרט בכל הנוגע בחלוקת נכסיהם של בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון. המשטר הרכושי בישראל קובע כי נכסים שנצברו בתקופת הנישואים יהיו ככלל משותפים לשני בני הזוג בעת … להמשיך לקרוא ←

עלייתן ופריחתן של קהילות מקוונות (רשתות חברתיות ומַסָדוֹת (פלטפורמות) לשיתוף תכנים) שינו היבטים רבים בסביבת חיינו. בעוד שבעבר הייתה יכולתו של אדם להביא את יצירתו האישית לידי ביטוי המוני תלויה בבעלי עניין וכוח, עידן הקהילות המקוונות פרץ את חומות ההגמוניה, … להמשיך לקרוא ←

שניים אוחזין באמצאת שירות – זה אומר אני המצאתיה וזה אומר אני המצאתיה* מתן סטמרי** פתח דבר בעשורים האחרונים אנו מצויים בעידן "כלכלת המידע" המאפשר יצירת מגוון אינטראקציות חברתיות ותעסוקתיות – הן במרחבים פיזיים והן במרחבים דיגיטליים. לכך נלוות הזדמנויות … להמשיך לקרוא ←

שלושה הם עקרונות היסוד של דיני הנטילה השלטונית שבמסגרתם השלטון יכול ליטול בכפייה את זכויותיו של הפרט במקרקעין: קיומו של הליך הוגן, דרישת הצורך הציבורי ודרישת הפיצוי. עקרונות אלה הינם למעשה מנגנוני הגנה אשר הוטמעו בדיני הנטילה השלטונית כדי להגן … להמשיך לקרוא ←

תכליתו של הדין התרופתי בנזיקין היא להיטיב את הנזק, תוך הטלת עלות מינימלית על המזיק. אלא שקשיים ראייתיים, הנובעים מקיומם של רכיבי נזק בעלי אופי סובייקטיבי או ספקולטיבי, יוצרים אי-ודאות באשר להיקפו של נזק זה. כתוצאה מכך מדדים תרופתיים מקובלים … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק במתח הבסיסי הטמון בדיני הירושה בין הגנה על חופש הציווי לבין הגנה על יורשים מסוימים, לרוב (אך לא בהכרח) בני משפחה. טענתו המרכזית היא כי בניגוד לתפיסה המקובלת במשפט הישראלי, הרואה את חופש הציווי כאינטרס המרכזי בדיני הירושה, … להמשיך לקרוא ←

המשפט הישראלי מבחין בין זוגות שנישאו לפני ינואר 1974 לבין זוגות שנישאו לאחר מכן. על הראשונים חלה הלכת השיתוף, ואילו על האחרונים חל חוק יחסי ממון. הלכת השיתוף גורסת שיתוף קנייני ומיידי בין בני הזוג. היא הביאה ברכה בכנפיה, אך … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק במשמעותו של סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, שלפיו מתווך אינו זכאי לדמי תיווך אם לא נחתמה הזמנה בכתב. אף שהנושא הוסדר בתקנות, נותר כר נרחב לפרשנות, ונשאלת השאלה: מהו כתב? האם מסרון, למשל, עומד בדרישה זו? כמו … להמשיך לקרוא ←

שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת[1] דון סוסונוב*  מבוא: סקירה ביקורתית של התכליות המוצהרות בתיקון לחוק ניירות ערך; (1) תכלית ראשונה – הגדלת מחזורי … להמשיך לקרוא ←

המאמר מציע מסגרת תיאורטית חדשה לבחינת היחס המורכב בין רפורמות במשפט הפרטי, ארגונים לפעולה משותפת ותפקידה של התרבות כגורם אשר מניע הטמעת רפורמות משפטיות או מסכלן. מסגרת הדיון המוצעת במאמר נעוצה בתובנה היסודית שלפיה כל אימת ששיטת משפט מעצבת מערך … להמשיך לקרוא ←