תגית: דיני תאגידים

שאלת האחריות של נושאי משרה בגין הפרות חוק עלתה בהחלטות בעניין חורב ובעניין בזק. בדומה לגישה בדלוור, החלטות אלו מבוססות על הבחנה מובלעת בין סיכון משפטי לסיכון עסקי. בעוד נושאי משרה נהנים מהגנה רחבה מפני אחריות אישית בגין נזק שנגרם … להמשיך לקרוא ←

אחת ההחלטות החשובות ביותר שמתקבלות בחברה, על ידי דירקטוריון החברה, היא ההחלטה על חלוקה, בדרך כלל של דיווידנד. במהלך השנים האחרונות ניתנו בישראל כמה פסקי דין שמעוררים שאלה כבדת משקל, והיא מהו סטנדרט הביקורת השיפוטית הראוי ביחס להחלטה של דירקטורים … להמשיך לקרוא ←

כאשר חברה עסקית נקלעת לסמיכות קרובה לחדלות פירעון או כאשר רגליה כבר טובלות בה אך טרם נפתח הליך חדלות פירעון, מצטרף לאתגרים הניהוליים שנושאי המשרה ניצבים בפניהם בשעת משבר זו גם אתגר משפטי. בנסיבות אלו, שקווי המתאר שלהן לעולם יהיו … להמשיך לקרוא ←

הקניית סמכות לדירקטוריון לקבוע כיצד ייבחרו הדירקטורים באסיפה הכללית – בחינה של הוראה בתקנוניהן של חברות ישראליות הנסחרות בבורסות אמריקניות ערן רוזמן*  מבוא בחודש מאי 2018, כינסה חברת מלאנוקס אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה שינוי בתקנון החברה,[1] כך שיורה שבחירת … להמשיך לקרוא ←

חברה עסקית נתפסת מפֵרה את החוק, ומוטל עליה עיצום כספי משמעותי. האם ניתן להטיל אחריות על נושאי המשרה בטענה שהם לא השגיחו כיאות על ההתנהלות בחברה? שאלה זו, כחלק מסוגיית חובות ההשגחה (oversight duties) של נושאי משרה וגבולות האחריות בגין … להמשיך לקרוא ←

האם מסחר במניות או באגרות חוב ב־TASE UP אין משמעו שהחברה היא חברה ציבורית או חברת איגרות חוב? ערן רוזמן* מבוא רשימה זו דנה בשאלה האם חברה ישראלית שמניותיה או איגרות החוב שלה רשומות למסחר ב־TASE UP – מערכת מסחר … להמשיך לקרוא ←

התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות אור מורג* "In a networked world, trust is the most important currency"[1] ההתפתחויות הטכנולוגיות של עולם הבינה המלאכותית ושל עולם ה"ביג דאטה" בעשורים האחרונים הביאו עימן מגוון פיתוחים חדשניים, … להמשיך לקרוא ←

ביוש הוא תופעה חברתית הולכת ומתעצמת אשר טרם זכתה בהגדרה משפטית. עם זאת, המשפט המודרני מכיר בהיקפה המתחזק, מתמודד עם מגרעותיה באמצעות הענקת הגנות משפטיות, דוגמת הגנת הפרטיות, ואף מאמץ את יתרונותיה ועושה בה שימוש כחלק מסל אפשרויות הענישה. סוגיית … להמשיך לקרוא ←

לא גזירה משמיים: התביעה הנגזרת כזכות קוגנטית למחצה דרור פיזנטי* סעיף 194(א) לחוק החברות, התשנ"ט־1999 מורה כי "כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה… רשאים להגיש תביעה נגזרת". נשאלת השאלה מהו אופייה של הזכות להגיש תביעה נגזרת? האם מדובר בזכות קוגנטית … להמשיך לקרוא ←

המאמר מתבונן על הליך התובענה הייצוגית ועל הקרן הציבורית למימון תובענות ייצוגיות, שהיא מנגנון ייחודי שקיים בדין הישראלי, כעל "חוליה חסרה" משמעותית ועתירת פוטנציאל במפגש שבין המשפט לשיח התאגידי בעידן הנוכחי. מעבר לשכיחותן הרבה של התובענות הייצוגיות במשפט הישראלי ולמגוון … להמשיך לקרוא ←