רשימה זו באה להציב את השיקולים הראוים בקביעת תחולת דיני ניירות ערך, ובפרט באשר לתחולת כללי הגילוי בניירות ערך. דיני ניירות ערך באים לתת מענה לחשש מהטעייה של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם במתווה של השקעה פאסיבית, מבלי שהם מעורבים בפעילות הכלכלית העומדת מאחורי ההשקעה. בכך מגנים חוקי ניירות הערך על המשקיעים מחד, ומאידך מקנים את הביטחון המעודד את הפעילות באפיקי השקעה החיוניים למשק. העדר הגנה הולמת על משקיעים פאסיביים עלול לגרור תוצאות קשות למשק, שכן אלו יפחדו להיפרד מכספם ויזמים יאלצו להישען על המקורות הכספיים העצמיים שלהם ואפיקי מימון מסורתיים כדוגמת מוסדות בנקאיים.

מאחר שגם במסגרת התחום של השקעות פסיביות קיימים מספר רב של מכשירי השקעה, שחלקם שונים בתכלית זה מזה, היה זה מן הראוי כי המחוקק יקדיש תשומת לב ראויה להגדרת נייר ערך. תחת זאת בתי המשפט נאלצו להתמודד עם הגדרות לקוניות ובלתי בהירות של המחוקק, וזאת במספר מועט של פסקי דין שהתמודדו עם פירוש ההגדרה הקיימת של נייר ערך בחוק. לאחרונה, התווספו מספר פרשיות המעוררות את השאלה מחדש.

מעבר לפרשיות אלו, הרי שהשנים האחרונות הביאו עמם שפע של מכשירי השקעה חדשים המוצעים לציבור חדשות לבקרים, בין שמדובר בייבוא של מכישרים שפותחו לראשונה בחו"ל ובין שמדובר ביצירות ישראליות מקומיות. פיתוחים אלו מעלים גם הם את שאלת תחולת דיני ניירות הערך לגביהם. באופן מצער ההגדרה של החוק כשלעצמה אינה נותנת פתרון טוב, בלשון המעטה, לשאלות אלו, וגם בתי המשפט טרם הבהירו את הדרוש הבהרה. ברשימה זו אנו מבקשים לחזור אל המטרות הבסיסיות של החקיקה בניירות ערך, ולהציע מתווה פרשני להגדרת נייר ערך שיהיה גם בסיס לרפורמה חקיקתית של התחום.

 להורדת המאמר המלא

Reconsidering the Definition of a "Security" Under Israeli Law

 Sharon Hannes, Itai Fiegenbaum

This article's purpose is to outline the proper considerations that need to be taken into account while determining the financial instruments that should be regulated by Securities Laws, with a view to the special duty of disclosure that stems from these laws. The Securities Law's are structured to alleviate the fears of investors who parts with their money in a passive investment scheme.  Securities Laws thus balance between the necessity to afford proper protection to passive investors while at the same time encouraging investments and ventures that are vital to the economy as a whole. In the absence of proper regulation the number of new investments will dwindle, causing entrepreneurs to finance their endeavors with personal capital and search for costly and conservative sources of finance.

Since the area of passive investment covers a wide array of financial instruments, it is imperative that the proper definition of a 'security' be the focus of intense legislative effort. Regrettably, this has not been the case, and the Israeli courts have been forced to adjudicate cases involving the definition of a Security through the lens of a statutory definition that is both laconic and unclear. Moreover, recent years brought with them a bloom of new financial instruments that are offered to the general public. Some of the instruments have been imported from abroad, while others are indigenous to Israel. Whatever the origin of these financial instruments, their proliferation raises new questions regarding the proper scope of Securities Laws. It is the aim of this article to shed some light on these timely issues, while offering an interpretative model that can serve as a basis for legislative reform.