על-מנת לעודד חברות אשר נפגעו מתקיפת סייבר לשתף את הרשויות בכך, אישר בית הנבחרים האמריקאי הצעת חוק, שכעת ממתינה לאישור הסנט, על-פיה חברות אשר ישתפו את הרשויות בפגיעה שנגרמה להם כתוצאה ממתקפת סייבר, יזכו לחסינות מפני תביעות מצד לקוחותיהם, עקב הפגיעה בפרטיותם הנובעת מהעברת הנתונים לרשויות. על אף התמיכה של המגזר העסקי בחוק, ארגוני זכויות אדם חוששים שאם יתקבל, אזי המידע שיועבר לממשל יוכל לשמשו למטרות נוספות, לרבות חקירות ואיסוף פרטים על הלקוחות, מעבר לשימוש במידע לצורכי התגוננות עתידית מהתקפות סייבר. מעבר לכך, הבית הלבן טוען שהענקת החסינות לחברות אינה מותנית בנקיטת אמצעים למניעת התקפת הסייבר מלכתחילה, ומכאן החשש שהחסינות רחבה מדי.

  בית-הדין האירופי לצדק (ECJ) הגביל את האיסור הגורף בצרפת על תרומות דם מגברים הומוסקסואלים. החל משנת 1983 צרפת אינה מאפשרת לגברים הומוסקסואלים לתרום דם בשל החשש להדבקה ולהפצה של נגיף האיידס. בשנת 2009 הגיש אזרח צרפתי תביעה בדרישה לבטל הוראה זו. בית-הדין בחן את המקרה וקבע כי ההוראה האוסרת תרומת דם במקים כאלו היא הוראה חוקית בשל תכליתה להגן על בריאותם של אחרים. עם זאת, בית-הדין הגביל את האיסור תוך קביעת תנאים מחמירים להחלתו ובכפוף לבחינה פרטנית של כל מקרה. בנוסף, בית-הדין קרא לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק אם קיימות טכניקות המאפשרות לזהות ביעילות את נגיף האיידס בדם התורם, לטובת בריאותם של מקבלי התרומה. לשם ההשוואה, בישראל לא מקבלים תרומות דם מגברים שקיימו יחסי מין עם גברים אחרים, אלא אם הצהירו שלא קיימו יחסי מין מאז שנת 1977.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית פסק לאחרונה כי חוקים המונעים ממועמדים למשרות שיפוטיות ציבוריות לנהל קמפיין ולגייס תרומות אינם מגבילים את חופש הביטוי של המועמדים ולכן אינם מפרים את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. הלכה למעשה, בית-המשפט קבע כי למועמדים לתפקידים שיפוטיים קיים חופש ביטוי מוגבל מזה הקיים לכל מועמד פוליטי אחר. פסיקה זו, שהתקבלה ברוב דחוק (חמישה מול ארבעה), מהווה נקודת מפנה מהותית בדיון הלאומי שענייננו הליך בחירת השופטים.

 חוק הבוררות המזורזת (DRAA) של מדינת דלוואר, ארצות-הברית, אשר נכנס לתוקף בארבעה במאי, נועד לספק מתן הליך בוררות מהיר, יעיל, ובעל עלות נמוכה לסכסוכים עסקיים, בתקווה לייעל בצורה משמעותית את יכולתם של הצדדים לפתור את הסכסוך שלא באמצעות הליך התדיינות. הבוחרים בהליך יוותרו על שלבי בוררות המצויים בבוררות קלאסית וייהנו מחיסיון ההליך. ההליך צפוי להיות יעיל במיוחד עבור צדדים המתקשרים במיזמים עסקיים נוספים, ואשר לפיכך מעוניינים להימנע מהליך התדיינות ארוכים, מתישים ופומביים.

 חוק חדש במחוז קולומביה, ארצות-הברית, אוסר על מעסיקים להפלות עובדים על בסיס בחירותיהם בתחום הפריון. קבלת החוק לוותה במאבק נגדו אשר נערך ביוזמת המפלגה הרפובליקנית, על בסיס הטענה שהחוק יפגע בחופש הדת של מעסיקים דתיים, בכך שיכפה עליהם להעסיק עובדים בעלי אמונות סותרות לשלהם הנוגעות, למשל, לאמצעי מניעה או להפלות. נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, איים להטיל וטו על עתירה שתוגש לביטול החוק, שכן ביטולו בשלב הזה יחתור תחת רצונם של אזרחי מחוז קולומביה.

 בית-המשפט במדינת פנסילבניה, ארצות-הברית, זיכה כותב בלוג מאשמה בגין השמצה. התובעת טענה כי כותב הבלוג כתב ביקורת על תפקודה כסגנית מפקד המשטרה במחוזם, דבר שהוביל לכתיבת טוקבקים אשר השמיצו והכפישו את שמה, והוסיפה כי על כותב הבלוג לאשר תגובות טרם פרסומן, והעובדה שאישר פרסום של תגובות אנונימיות המכפישות את שמה, הופכת אותו לאחראי המרכזי להכפשתה בפומבי. בית-המשפט פסק כי לפי תקנה 230 לחוק הפדרלי, אין משתמש או ספק שירות אינטראקטיבי אחראיים לתוכן הנכתב על-ידי משתמשים אחרים, ועל-כן זיכה את כותב הבלוג.

 בית-המשפט לערעורים של המחוז ה-11 בארצות-הברית קבע כי המשטרה יכולה לבצע איכון שיחות באמצעות קבלת מידע שנאסף ממגדלי תקשורת על-ידי צדדים שלישיים, וזאת, אף ללא צורך בצו שיפוטי. בית-המשפט קבע כי משתמש סלולר סביר, מודע לכך שמכשירו הנייד שולח אותות המצביעים על מיקומו למגדל התקשורת, אותות המועברים לצדדים שלישיים. לכן בעת ביצוע שיחה אין למתקשר ציפייה סבירה לפרטיות.

השתתפו בהכנת הסקירה: בן בהרב, אושרה גואטה, עידו מור חיים, נעה נוידרפר ואלה קינן. ערכה: ירדן שניאור.