לצאת ידי שימוע — עקרון השימוע במבט אנליטי | מיכל הורוביץ (כרך ט)

מאמר זה אבקש לבחון באופן אנליטי את מעמדו הראוי של עקרון השימוע בשיח המשפטי הנוהג, ולערוך בשוליו דיון מֵטָ–ביקורתי המבליט את הצורך במימד מציאותי בתחום הביקורת החברתית–המשפטית. כפי שאצביע, למרות מרכזיותו של עקרון השימוע ככלי להגנת העובד מפני פיטורים לא–מוצדקים, נכון להיום לא נערך דיון מובנה ביסודותיו ובהצדקות לקיומו. חוסר זה בולט במיוחד לנוכח המגמות המבקשות להכיל את עקרון השימוע גם במגזר הפרטי. לטענתי, מהלך כזה, ללא בניית מתווה תיאורטי אשר ידגיש את "יעילותו הכלכלית" של העיקרון, עלול להביא לידי יישום ריק מתוכן, שאותו אני מכנה "לצאת ידי שימוע".

מתוך נאמנות להוראותיו של חוק יסודות המשפט, וכפתיח לדיון האנליטי, אבקש להציג סקירה משווה, תוך בחינת מקרה השימוע מזווית מקראית והצגת הדין המנהלי במשפט האמריקאי. כפי שנראה, שתי הגישות מתאפיינות בעמדה מציאותית המדגישה את הצורך ביצירת הצדקה תועלתנית ליישומו של העיקרון. בהמשך המאמר אציג דיון ביקורתי סינתטי בנוגע למקומו של עקרון השימוע במשפט הישראלי הנוהג. דיון זה יבקש לאתר את ההצדקות התיאורטיות להגנה על עיקרון השימוע כפי שהן עולות מהפסיקה. במהלכו של הפרק תיבחן שאלת ההגדרה של העיקרון כזכות המוענקת לעובד או כחובה המוטלת על המעביד, וזאת לנוכח דרישת המידתיות המופיעה בפסקת ההגבלה. לאחר–מכן אבקש לבחון את שורשיה של הזכות, הקשורים לעקרון ההגנה העצמית ולחובת ההגינות. הדיון המוצע ייערך תוך שילוב נקודת–הראות המשווה ולאור המגמות המופיעות בפסיקה הישראלית.

העמדה המובאת במאמר זה ברורה. בחינה אנליטית השוואתית של הזכות לשימוע מצביעה על כך שגם למעביד יש אינטרסים בקיומה. הדגשה זו אין בה כדי להחליש את ההגנה הניתנת לעובד, אלא מהווה התאמה הכרחית למשק הפועל משיקולי עלות–תועלת.

 להורדת המאמר המלא

A Hearing Conducted in a Superficial Manner –The Principle of a Hearing from an Analytical Perspective

Michal Horovitz

In this article we shall seek to critically analyze the appropriate status of the principle of a hearing in the traditional judicial discourse and to conduct a secondary more in depth debate emphasizing the need for a measure of realism in the domain of socio-judicial criticism. As we shall point out, notwithstanding the centrality of the principle of a hearing as a tool for protecting employees from unjustified dismissal, no debate has been held to date that focuses on its fundamentals or the justifications for its existence. This shortcoming is especially conspicuous given the inclination of the applicants to include the principle of a hearing in the private sector as well. It is our assertion that adopting such a course, without establishing a theoretical outline emphasizing the "economic efficiency" of the principle, is liable to lead to an application that is devoid of meaning and one that we refer to as a hearing conducted in a superficial manner.

We shall seek to present an unbiased review by examining the case of a hearing from a biblical perspective and presenting the administrative debate in the American legal system. As will become evident, the two approaches are characterized by the realistic stance that emphasizes the need to establish utilitarian justice by applying the principle. In the continuation of the article, we shall present a critical synthetic debate relating to the applicability of the principle of a hearing in traditional Israeli Law. This debate will seek to distinguish the theoretical justifications for protecting the principle of a hearing as it appears in court rulings. In this section, the question of whether we should define the principle as a right bestowed on the employee or as a duty imposed on the employer will be addressed; given the requirement of proportionality that appears in the paragraph of restriction of basic rights. Thereafter, we shall seek to examine the origins of the right that are related to the principle of self-defense and the duty of fairness. The proposed debate will be conducted in a way that combines this duty with the contrasting point of view, given the trends that have appeared in the judgments handed down by Israeli Courts. The stance adopted in this article is clear. An analytical comparative assessment of the right to a hearing indicates that the employer also has an interest in the existence of this process. This type of emphasis does not in any way weaken the protection afforded to the employee but constitutes a necessary adjustment to the market out of considerations of cost efficiency.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה הורוביץ מיכל, מהדורת הדפוס, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s