סקירת חדשות מעולם המשפט | 30.5.2013

משפט חוקתי

 נציגים רפובליקנים ודמוקרטים בארצות-הברית הביעו תמיכה בחוק אשר יספק לעיתונאים הגנה נרחבת יותר מרשויות המדינה בכל האמור לשמירה על חיסיון מקורותיהם. זאת, בעקבות אירוע חריג בו משרד המשפטים האמריקני השיג פרטי שיחות טלפון של עיתונאים מסוכנות הידיעות AP ללא התרעה מראש.

 נשיא מדינת זימבבואה, רוברט מוגאבה, חתם על חוקה חדשה למדינה המגבילה את כהונת הנשיא לשתי קדנציות בנות חמש שנים כל אחת. כניסתה לתוקף של החוקה מפנה את הדרך לבחירות במדינה בהמשך השנה.

 ארגון זכויות האדם Amnesty International פרסם את הדו"ח השנתי שלו, הסוקר את מצב זכויות האדם ברחבי העולם. הדו"ח שם דגש על כ-42 מיליון אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשנה האחרונה, מתוחם 1.5 מיליון אנשים שברחו מסוריה בעקבות הלחימה הנמשכת במדינה.

 בית הנציגים של פורטו ריקו העביר חוק אשר אוסר על הפליה על בסיס מגדר או נטייה מינית במקומות עבודה.

 בהשראה חלקית מפסק-הדין בעניין Bland v. Roberts, לפיו השימוש בפונקציית ה"לייק" בפייסבוק אינה חוסה תחת חופש הביטוי, מאמרו של חורחה רויג (Charleston School of Law) בשם "Emerging Technologies and Dwindling Speech" בוחן את הגישה של בתי-המשפט האמריקניים בשנים האחרונות לשאלות של חופש ביטוי וטכנולוגיות חדישות.

 בריאן גורוד (Constitutional Accountability Center) עומדת על הבעייתיות הקיימת בהפעלת ביקורת שיפוטית לאחר שחוק כבר נחקק, ומציעה פתרונות לבעייתיות הזו, בראש ובראשונה באמצעות שיטה של ביקורת שיפוטית ex ante, וזאת במאמרה "The Collateral Consequences of Ex Post Judicial Review".

משפט וטכנולוגיה

 בעניין משלוחה אינטראקטיב נ' Google Inc., הורה בית-המשפט המחוזי (ת"א) לחברת גוגל לתקן את מנגנון ההשלמה האוטומטי כך שלא יזהה את המילה "משלוחה" כשגיאת איות.

 משפט בינלאומי והדין ההומניטארי

 בעקבות בקשה מהאיחוד של איי קומורו, הודיע בית-המשפט הפלילי הבינלאומי כי הוא יפתח בחקירה מקדמית בנוגע לפרשת ה"מאווי מרמרה".

 ועדת האמת והפיוס של מדינת קניה פרסמה דו"ח אשר מצביע על כך שנשיא המדינה וסגנו הפרו זכויות אדם בעקבות הבחירות במדינה בשנת 2007. לפי הדו"ח, השניים תכננו, תקצבו, והיוו גורמים מרכזיים באלימות הקשה שננקטה נגד חברי מפלגת השלטון. בבית-המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) כבר עומדים ותלויים כתבי-אישום נגד השניים, אך ארגון שרי החוץ האפריקנים ביקש כי הם יעמדו לדין באפריקה.

 מאמרה של אילנה זינגר (אוניברסיטת מלבורן) "Reductio Ad Absurdum: The Kapo Trial Judgements’ Contribution to International Criminal Law Jurisprudence and Customary International Law" עוסק בתרומה של הדיון המשפטי בעניינם של יהודים ניצולי שואה שהואשמו בעבירות הקבועות בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, ובפרט באלו ששימשו כ"קאפוס" במחנות ההשמדה, לשם פיתוח הדין הבינלאומי.

 ריצ'רד פילדס ושמואל יששכרוף (New York University) פרסמו את "Drones and the Dilemma of Modern Warfare", מאמר אשר בוחן את השימוש הנרחב במזל"טים בלחימה המודרנית, ומפתח תיאוריה לגבי הפרטניות (individualization) של מלחמה.

 דיני עונשין

 בהחלטה שכונתה "כתב אישום חמור" נגד הסנגוריה הציבורית, קבע בית-המשפט העליון של מדינת פלורידה כי עורכי-דין בסניגוריה הציבורית יכולים להפסיק לטפל בתיקים בגלל עומס יתר בעבודה. זאת, מאחר שתנאי העבודה של הסניגוריה יוצרים מצב שבו נאשמים לא זוכים להגנה ראויה בבתי-משפט.

 מאמרו של פטר ווסטן (אוניברסיטת מישיגן), "The Significance of Transferred Intent", העוסק בדוקטרינת ה"כוונה המועתקת" (transsfered intent/malice), מתאר את האינטואיציות שיש לנו בנוגע למקרים כאלו, דוגמת מקרה בו צלף החטיא את מטרתו ופגע בשוגג באחר, לפיהן אחריותו של העבריין שכוונתו הועתקה מושפעת מסבירות היותו של קורבן העבירה בפועל (אליו הועתקה הכוונה) קורבן צפוי, ומזהות האיום על הקורבן בפועל לבין האיום על הקורבן המיועד (ממנו הועתקה הכוונה).

 תמונת ראי של החינוך אותו אזרחים לעתיד מקבלים במערכת החינוך ניתן למצוא במערכת הצדק הפלילי, כך טוענים בנג'מין ג'סטיס (אוניברסיטת רטגרס) וטרייסי מיירס (אוניבריסטת ייל) במאמרם המשותף "How the Criminal Justice System Educates Citizens". המאמר מנתח שלושה תהליכים מרכזיים במערכת הפלילית – השיפוט, המאסר והשיטור – כדי להדגים את פעולתן של שתי מערכות חינוך מקבילות אלו.

 סמנתה גוסן (אוניבריסטת קוואזולו-נטל) דנה במאמרה "Battered Women and the Requirement of Imminence in Self-Defence" בזכות ההגנה העצמית של נשים מוכות בדין הדרום-אפריקני, ובחלופות האפשריות לדרישת מיידיות האיום (imminence).

 האיגוד הלאומי של הסנגורים האמריקניים (NACDL) פרסם מאגר מידע מקוון אשר מרכז נתונים על המדיניות לגבי גזרי-דין קיצוניים (למעט גזר-דין מוות) במדינות השונות בארצות-הברית. המאגר כולל סעיפי חוק וחוקה, תקצירי פסקי-דין מובילים, ודוקטרינות מרכזיות לגבי החוקתיות של עונשים חמורים במיוחד.

 בשנת 2000 ממשלת ארצות-הברית העבירה את החוק להגנת קורבנות סחר בבני-אדם, אשר קובע כי סרסור בקטינים מצוי בגדרי עבירת הסחר בבני-אדם. במאמרה "The Protected Innocence Initiative: Building Protective State Law Regimes for America’s Sex-Trafficked Children" מבקרת טסה דיסארט (Regent University School of Law) את אופן אכיפת החוק, ומציעה דרכים לשפר הן את החוק והן את אופן אכיפתו.

 האתר לעיתונאות חוקרת, "ProRepublica", מפרסם סדרת מאמרים בנושא התנהגות בלתי-הולמת של פרקליטים בשם "Out of Order: When Prosecutors Cross the Line".

 חוק השוחד הבריטי מגדיר מעשי שוחד במדינות זרות כעבירה פלילית. במאמרו "The U.K. Bribery Act: A Benchmark for Anticorruption Reform in the U.S."  טוען דומיניק סאליבני (Brooklyn Law School) כי מדובר בהסדר ראוי וכי טוב תעשה ארצות-הברית אם היא תאמץ אותו לחקיקה המקומית.

 דיני תאגידים

 דיוויד כץ ולורה מקינטוש ניתחו בקצרה בפוסט "Can You Resign from the Board of a Troubled Company?" שני פסקי-דין שניתנו לאחרונה בדלאוור – Rich v. Chong (לסקירה קצרה של פסק-הדין ראו "Court Declines To Dismiss Caremark Claims Against Directors Of Delaware Corporation Based In China") ו-In re Puda Coal Stockholders’ Litigation – בהם נדונה השאלה האם רשאי דירקטור חיצוני להתפטר ממשרתו כאשר החברה מצויה בקשיים.

 דיני קניין

 ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) יתכנס בחודש הקרוב על-מנת להסכים על תנאי האמנה החדשה להגדרת חריגים עבור לקויי ראייה. ישנה התנגדות משמעותית לאמנה זו מצד גופים כמו איגוד הסרטים האמריקני (MPAA) ומדינות חברות באיחוד האירופי.

 בית-המשפט העליון קבע כי רעיון אינו זוכה להגנה של קניין רוחני. זאת לאחר שרעיון של אדם להקים מאגר DNA של כלבים על-מנת לזהות ולקשר בין צואה שהושארה ברחוב לבין הכלב המסוים שאחראי לה, וזאת כדי לקנוס את בעליו, הוצא לפועל על ידי עיריית פתח-תקווה לאחר משא-ומתן מתקדם.

 בית-משפט פדרלי בארצות-הברית דחה תביעה ייצוגית נגד חברת הענק גוגל בגין הפרה של זכויות יוצרים במסגרת הפעילות של האתר "יוטיוב". תביעה זו הוגשה בשם ארגונים רבים אשר סרטוניהם פורסמו ללא אישור החברות וללא תשלום תמלוגים. לשיטתה של השופטת, מדובר בתביעה בהיקף רחב מכדי שתנוהל באופן יעיל.

 

דיני מיסים

 ועדה שחקרה את התנהלותה של חברת "אפל" בסנאט האמריקני, העלתה כי המבנה התאגידי המורכב ותכנון המס האגרסיבי של "אפל" הביאו לכך שסכומי עתק, הנאמדים במיליארדי דולרים, לא נגבו. חלק מהחקירה מעלה כי גם במסגרת שיעורי המס המדווחים, שילמה חברת "אפל" מיסים בשיעור נמוך ביחס לרווחיה. מאמר דעה שפורסם ב"אקונומיסט" בשם "Cook lightly grilled" סבור שמקרה זה מצביע ביתר שאת על הצורך ברפורמה בדיני המיסים המעודדים תכנון מס (ראו גם "Apple tax critics avoiding the truth: Our view" וכן "The Corporate Tax Dodge"). "אפל" אינה החברה היחידה שספגה ביקורת על תכנוני המס שלה. כך, למשל, באוקטובר 2011 רשות המסים האמריקנית חקרה את האופן בו גוגל העבירה רווחים מעבר לים כדי לחמוק ממס, וכך גם בצרפת, המנהלת חקירה דומה מזה כשנה בעניינה של גוגל. הפרלמנט הבריטי התייחס לתכנוני המס של גוגל כ"מפוקפקים". גם בישראל, כפי שדווח לאחרונה, רשות המסים בודקת את תשלומי המס של גוגל. כמו כן, לפי דיווח ראשוני של הניו-יורק טיימס, בכך לא תמו צרותיה של גוגל: נציבות הסחר הפדראלית (FTC) החלה לחקור את גוגל בנוגע לפרקטיקת ה-bundling של שירותי פרסום מקוונים.

 משרד המשפטים האמריקני פתח בחקירה בעקבות טענות כי רשות המיסים במדינה (ה-IRS) חקרה באופן לא שוויוני תרומות לעמותת שמרניות. בעקבות החקירות האלו, יושב-ראש הרשות נאלץ להתפטר.

 תקציר באנגלית של ספרו של ד"ר דוד אלקינס, "מיסוי עסקאות חליפין – תאוריה, עסקאות קומבינציה והלוואות ללא ריבית" פורסם באתר SSRN (לתוכן הענייניםTaxation of Barter Transactions: Theory:  Combination Transactions, and Interest-Free Loans). הספר והתקציר שפורסם דנים ביחס שבין מיסוי עסקאות חליפין לבין עקרון המימוש, וכן בזיהוי, סיווג וכימות הכנסות והוצאות בעסקאות מסוג זה. שני חלקיו האחרים דנים בשני סוגים ספציפיים של עסקאות חליפין: עסקאות קומבינציה והלוואות ללא ריבית.

 מהנעשה בעולם

 אפריין ריוס מונט, שליט גוואטמלה שנידון לפני מספר שבועות ל-80 מאסרי עולם בגין אחריותו לטבח, עינויים ואונס של שבטים ילדיים, יכול לנשום לרווחה: עשרה ימים לאחר מתן פסק-הדין בעניינו ביטל בית-המשפט החוקתי של גואטאמלה את פסק-הדין ואת ההליכים שהחלו ב-19 באפריל 2013, שלב בו הושעו הדיונים במשפט בשל מחלוקת בנוגע להרכב המותב. תוצאת המשפט הביאה לגל של מחאה ברחבי דרום-אמריקה.

 הפרלמנט האפגניסטני חסם חוק אשר נועד להקנות זכויות מקיפות לנשים, בטענה שחקיקה מסוג זה נוגדת את עקרונות האיסלם ומעודדת התנגדות לחוק.

 משרד הפנים של מדינת מלזיה החרים עיתונים שהתפרסמו על-ידי מפלגת האופוזיציה, ועצר מספר מנהגים מהאופוזיציה בטענה שהם "מסיתים שנאה נגד הממשלה".

 לקראת הבחירות בחודש יולי, ראש ממשלת קמבודיה הציע חוק אשר מפליל הכחשת הזוועות שנערכו על-ידי ממשלת הקמר רוז'  במדינה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

 

דיני משפחה

 בית-המשפט העליון החליט כי לבית-הדין הרבני הגדול יש סמכות לדון בהליך גירושין המתנהל בבית-משפט מחוץ לארץ, ולפסוק סכומי מזונות והסדרי חלוקת רכוש בעניין.

 כחלק ממאמץ לאפשר סעדים לאבות זרים אשר ילדיהם נחטפו על-ידי אימהות מקומיות, הפרלמנט היפני העביר חוק המאמץ את האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. לפי חוקי יפן כיום, משמורת על ילדים ניתנת בדרך כלל רק להורה אחד, והורים זרים בדרך-כלל לא זוכים למשמורת.

 סילביה וואירימו קנגרה (University of Washington) סוקרת את המאמץ הבריטי למחוק מסגרות משפחתיות באפריקה הקולוניאלית, ולהנחיל במקומן דיני משפחה בריטיים, וזאת במאמרה "Beyond the Bed and Bread: Making the African State Through Marriage Law Reform".

 משפט עברי

 ג'וזף דיוויד (אוניברסיטת אוקספורד) בוחן במאמרו "Dwelling within the Law: Nahmanides’ Legal Theology" את תורת המשפט שפיתח הרמב"ן, אשר הציג את רעיון החוק האלוהי כחוק טריטוריאלי. המאמר עורך קריאה מחודשת של דבריו של הרמב"ן על מטריצת אלוהים:מקרקעין על רקע העולם הנוצרי, ומציע פרספקטיבה חדשה על ערנותו של הרמב"ן למציאות המשפטית האירופית של זמנו.

 במאמרו "The Notion of Tolerable Error from the Mishnah to Maimonides" בוחן ג'וסף דוד (Oxford) באילו תנאים ניתן לסבול טעות שיפוטית לפי המשפט העברי.

אקדמיה

 אניס מק'ברייד (Institute for the Interdisciplinary Study of the Law) פרסמה את חיבורה "The Practical Application of Probability in Court: Advancing Science or Timeless Art?", הטוען כי על אף ההתפתחות המדעית העצומה שמאפשרת את השימוש בראיות סטטיסטיות, כמעט ודבר לא נשתנה בבתי-המשפט האנגלים בכל האמור להתנהלות המשפט עצמו.

 על סמך בחינת מגמות של השקעה כספית במאמצי לובינג, טוען ג'וסלינו קולארז (Case Western Reserve University School of Law) טוען במאמרו Paths to Carbon Stabilization כי התעשיה האמריקנית תפסיק להתנגד למדיניות סביבתית ירוקה בזמן הקרוב, וכי תעשיינים וארגונים סביבתיים יתחילו לשתף פעולה בהיקף יותר רחב.

 במאמרו של ג'וש באוורס (אוניברסיטת וירג'יניה) "Two Rights to Counsel" נטען כי זכות ההיוועצות טומנת בחובה את זכות ההיוועצות הלבר-משפטית, וזאת נוסף לזכות להיוועץ עם עורך-דין.

 במאמרו החדש "The Strangely Insignificant Role of the US Supreme Court in the Civil War", בוחן ג'ון ווייט (Christopher Newport University) את הסיבות לכך שבית-המשפט העליון האמריקני לא היה יותר פעיל בזמן מלחמת האזרחים שם. בין היתר, ווייט מעלה כי לינקולן עשה מאמץ רב לעקוף את המערכת השיפוטית באופן כללי, הממשלה התעלמה מהחלטות של ערכאות נמוכות נגדה במקום לערער לערכאות גבוהות יותר, וה-Judiciary Act הקשה על במכוון על מערערים נגד מעשי מלחמה.

 מאמרה של ברברה קריל (אוניברסיטת ניו מקסיקו) "The Right to Counsel for Indians Accused of Crime: A Tribal and Congressional Imperative", עוסק בזכות לייצוג של אינדיאנים בטריבונלים שבטיים. הזכות להוועץ עם עורך-דין אינה חוסה תחת ההסדרים המכוננים את ריבונות הטריבונלים השבטיים, ואולם זכות זו הינה יסוד בלתי ניתן לוויתור של שיטת המשפט האדוורסרית. המשקעים הקולוניאליים מחייבים טיפול עדין בסוגייה זו, שעליה לבוא על פתרונה, באופן שייאפשר ייצוג הולם בערכאות אלה..

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s