סקירת חדשות מעולם המשפט | 4.1.2016

 הנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד, הגיש לאחרונה לפרלמנט הצרפתי הצעת תיקון לחוקת צרפת העוסקת במניעת טרור, זאת בתגובה לאירועי הטרור שהתרחשו בפריז בנובמבר האחרון. כפי שעולה מהצעת התיקון, ממשלת צרפת תוכל לשלול את אזרחותם של אזרחים שנולדו במדינה אשר הורשעו במעשי טרור, וכן להאריך את מדיניות שיטור החירום שהונהגה מאז מתקפת הטרור האחרונה, המאפשרת לקציני משטרה לבצע חיפושים ומעצרי בית ללא צו של בית-המשפט. הפרלמנט הצרפתי צפוי לדון בהצעה בתחילת השנה האזרחית. המקבילה הישראלית להצעת החוק הצרפתית כבר קיימת בסעיפים 11(ב)(2)(א)–(ג) לחוק האזרחות, אשר קובעים כי לבקשת שר הפנים מוסמך בית-המשפט לעניינים מנהליים לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם שביצע מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, שבגד במדינה, או שביצע ריגול חמור.

 בשבוע האחרון העביר הקונגרס בסין חוק חדש נגד טרור אשר מחייב, בין היתר, חברות טכנולוגיות לספק מידע לממשלה על אודות מוצרים טכנולוגיים, ולוודא כי מערכות המידע ברשותן בטוחות וניתנות לשליטה על-ידן. ארגונים מערביים שונים ומחלקת המדינה האמריקאית ביקרו את החוק החדש, ונימקו את עמדתן בעיקר בהיותו לא אפקטיבי במלחמה בטרור, אך כן אפקטיבי בהתייחס להגבלות שהוא מטיל על חופש הביטוי של האזרחים. בכירים בממשלה הסינית טוענים מנגד כי החוק הכרחי על-מנת להתמודד עם איומים כבדים של טרור, וכי סין רשאית להעביר חוקים אשר מגינים עליה ממתקפות סייבר. סין אינה לבדה בכל הקשור לחקיקה נגד מעשי טרור; מדינות רבות, לרבות מצרים, תוניסיה, פקיסטן ואתיופיה קיבלו בשנים האחרונות חוקים נגד טרור, אשר ספגו ביקורת הן מהאו"ם הן מארגונים בינלאומיים ומקבוצות נוספות על כך שהחקיקה מגבילה את זכויות האזרח במדינה.

 בית-המשפט של מחוז קולומביה, ארצות-הברית, דחה עתירה של עציר מנהלי המוחזק במתקן המעצר גואנטנמו בבקשה לעמוד לפני מועצת הביקורת התקופתית, וזאת למרות הוראתו המנהלית של הנשיא אובמה שיש להביא את כלל העצורים לפני מועצה זו אחת לשלוש שנים. העותר, המוחזק בגואנטנמו מאז שנת 2002 מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, לא הופיע לפני ועדת הביקורת אפילו פעם אחת. הנימוק לדחיית העתירה הוא כי במסגרת ההוראה המנהלית לא ניתנה הסמכה לבית-המשפט לאכוף את הוראת הנשיא. פסיקה זו יוצרת מצב אבסורדי בו ההוראה ניתנה אך ללא סמכות אכיפה כלשהי, ובכך מתקיימת פגיעה קשה בחופש התנועה ובזכות הגישה לערכאות של העותר. בישראל לעומת זאת, בג"ץ מוסמך מכוח סעיף 15(ד)(1) לחוק-יסוד: השפיטה למתן צו הביאס קורפוס, ובכך הלכה למעשה מוענקת זכות הגישה לערכאות ומצומצמת הפגיעה בזכויות אדם.

 הפרלמנט הצרפתי אישר הצעת חוק אשר מאפשרת להעמיד לדין בכירים בתעשיית האופנה המעסיקים דוגמנים ודוגמניות המצויים בתת-משקל. החוק מחייב את חברות האופנה להציג אסמכתאות רפואיות לפיהן קיים יחס תקין בין מסת ומשקל הגוף לבין הגובה של כל דוגמן ודוגמנית (יחס BMI). הצעדים שנקטה הממשלה הצרפתית נועדו להגן על עובדי התעשייה מפני הדרישות הקיצוניות של עולם האופנה ביחס למשקל, וכן על האוכלוסייה הרואה בדוגמנים ובדוגמניות מודל לחיקוי. החוק מוסיף ומחייב את חברות האופנה לציין לצד כל תצלום שעובר ריטוש ועריכה של תוכנות גרפיות שונות את עובדת העריכה. ישראל היא בין המדינות הראשונות שראו לנכון להסדיר בחוק את סוגיית המשקל בעולם האופנה באמצעות חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב-2012, הידוע בכינויו "חוק הפוטושופ". בניגוד לחוק הצרפתי, החוק בישראל קובע בנוסף ציון משקל מינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות.

 בית-המשפט לערעורים של קוויבק, קנדה, הפך בשבוע שעבר את החלטתו של בית-המשפט בערכאה נמוכה יותר וקבע כי חוק המוות בסיוע רופא אינו עומד בסתירה לקוד הפלילי של המדינה. הזכות למות היא נושא שנוי במחלוקת בעולם, כאשר רק בחודש האחרון העביר המחוקק הגרמני חוק המאפשר סיוע להתאבדות ממניעים אלטרואיסטים, כל עוד ההליך אינו מתנהל כעסק. בחודש מאי האחרון זוכה אדם הולנדי מאשמה לאחר שסייע לאימו בת ה-99 להתאבד. הנושא שנוי במחלוקת גם בישראל ומעורר לא מעט התנגדויות, בחלקן מסיבות הלכתיות. ביוני האחרון החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בחוק "מוות במרשם רופא", הקובע כי חולה סופני המוגדר כ"נוטה למות", יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית מבלי שהרופא החתום על המרשם יישא באחריות פלילית בגין המעשה. אולם עם אישור החוק הודיעה סיעת הבית היהודי כי תגיש נגדו ערר לראש הממשלה, ואם האחרון יחליט בכל זאת לקדם את החוק, איימו שרי הבית היהודי להטיל עליו וטו.

 מפלגת השלטון בפולין העבירה בשבוע האחרון תיקון המחליש את כוחו של בית-המשפט הגבוה לחוקה. בעוד בעבר נדרש רוב של תשעה שופטים על-מנת לדון בשאלות חוקתיות, החוק החדש דורש קוורום של שלושה-עשר מתוך חמישה-עשר השופטים היושבים בבית-המשפט. בנוסף, החוק החדש מחייב רוב של שני שליש לשם קבלת החלטה, לעומת המצב שקדם לתיקון אשר חייב רוב רגיל בלבד. החוק זוכה לביקורת רבה מצד מנהיגי האופוזציה, בית-המשפט העליון וארגוני זכויות אדם ברחבי העולם בשל החשש לניטרול כוחו של בית-המשפט. לאחרונה, בישראל, עלה לדיון נושא הגבלת כוחו של בית-המשפט העליון לכותרות בעקבות הצעת חוק, שקידם חבר-הכנסת ניסן סלומינסקי, בשם "חוק עוקף בג"ץ". משפטנים ופוליטיקאים ביקרו את ההצעה משום שהיא מאפשרת למחוקק להעביר דבר חקיקה, תחת מספר מגבלות פרוצדוראליות, על-אף שהוא נפסל תחילה על-ידי בית-המשפט העליון.

השתתפו בהכנת הסקירה: אביה חן, יוסי מורל, הילה מנור, דפנה סבורובסקי, אלה קינן ועמית קראוסהר.

ערך: עידו מור-חיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s