סקירת חדשות מעולם המשפט | 14.6.2016

נשיא ארצות-הברית, ברק אובאמה, חנן 42 אסירים שביצעו עבירות סמים לא אלימות, מחציתם ריצו מאסרי עולם בכלא; בכך ניצל הנשיא את ההזדמנות האחרונה שלו לחון אסירים לפני הבחירות הקרבות לנשיאות. זוהי אינה החנינה הראשונה של הנשיא והיא מגיעה על רקע דיונים בדבר רפורמה מקיפה במערכת המשפט הפלילי בארצות-הברית, שמטרתה לצמצם את מספר האסירים המרצים עונשי מאסר על עבירות סמים לא אלימות. הרפורמה, שהנשיא מקדם, זוכה לתמיכה רחבת היקף בקרב בכירים מכל קצוות הקשת הפוליטית בארצות-הברית. לאחרונה התקיים דיון דומה בוועדת דורנר לבחינת הענישה והטיפול בעבריינים. הוועדה קראה להקל באופן שיטתי בענישה ולהפחית במאסרים ממושכים, תוך בחינת חלופות בדמות עבודות שירות לקהילה. הוועדה הוקמה ב–2011 על-ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן, והתייחסה לסוגיית ההרתעה כשיקול מרכזי בחישוב הענישה. בדו"ח מבהירים כי בעוד הגברת האכיפה של עבירות שונות עשויה להרתיע עבריינים פוטנציאליים, דווקא החמרת הענישה אינה עושה זאת ומבטלת את ההרתעה ממאסר בעתיד.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית סרב לדון בעתירה שביקשה לבחון את חוקתיותו של עונש המוות בארצות-הברית. העתירה הוגשה על-ידי למונדרה טאקר, אשר רצח את חברתו בשנת 2008 בזמן שהייתה בהריון ונידון לעונש מוות. השופט ברייר והשופטת גינסברג התנגדו לדחיית הדיון בעתירה, והעבירו ביקורת חריפה על חוקתיותו של עונש המוות כפי שהוא מבוצע כיום בלואיזיאנה. כפי שפורט לאחרונה בסקירת החדשות שלנו, עונש המוות עודנו מעורר מחלוקת בעולם ובארצות-הברית בפרט. לאחרונה, עלה הנושא שוב לדיון ציבורי בישראל כאשר שר הביטחון הנכנס, חבר-הכנסת אביגדור ליברמן, העלה בשנית את הצעת החוק בנושא עונש מוות למחבלים. בהסכם הקואליציוני שנחתם לאחרונה בין סיעת הליכוד לסיעת ישראל ביתנו, הוסכם על הקלה בתהליך מתן גזר-דין מוות בבתי-דין צבאיים, כך שניתן יהיה לקבוע עונש זה גם בהיעדר הסכמת כל השופטים, בניגוד להסכמה פה-אחד הנדרשת כיום.

 בית-המשפט העליון במדינת ניו­-יורק צפוי לפסוק בשאלה האם ניתן להרחיב את הגדרת ה"הורות" במסגרת בחינת הזכאות להסדר ראייה. הסוגייה עלתה במסגרת עתירה שהגישה אשה שבמשך ארבע שנים גידלה ילד במשותף עם בת-הזוג שלה, אמו הביולוגית. משנפרדו בנות הזוג, לא זכתה האשה במשמורת, ובקשתה להסדר ראייה נדחתה. הפסיקה בניו-יורק הכירה בזכויות הורה להסדר ראייה, אך בית-המשפט פסק שהאישה לא מהווה "הורה" עבור הילד, במובן ביולוגי או משפטי, כיוון שלא אימצה אותו ואף לא הייתה נשואה לאמו. כעת מבקשת האשה לבסס את זכאותה להסדר ראייה מכוח היותה "הורה דה פקטו" של הילד. בית-המשפט בניו יורק הכריע בעבר בסוגיה זו לשלילה, ועמדתו אושרה על-ידי בית-המשפט העליון של ארצות-הברית, כאשר נפסק שזכות האוטונומיה ההורית לגידול הילדים גוברת על זכותו של מאן דהוא לזכות בהסדר ראייה, אף כשמדובר בטובת הילד.

גם במחוזותינו זכתה סוגיית ההורות החד-מינית להתייחסות, אם כי לא במקרים של פרידה: פסק הדין ירוס-חקק התווה את זכותם של זוגות חד-מיניים לאימוץ בשם טובת הילד, ולאחריו הורחבה זכות זו בעניין אבן-קמה, שם ניתן צו אימוץ חרף היעדרה של קרבה ביולוגית לאחד ההורים. בפסק הדין אבירם נסללה הדרך להכרה בהורות גם בהיעדר אימוץ, גם כאשר לאותו הורה אין קשר ביולוגי לצאצא, בדומה למקרה ניו-יורק; הלכה זו השנתה לאחרונה בעניין פלונים.

 בית-המשפט לערעורים בארצות-הברית (Second Circuit) קבע כי חיפוש ושמירה של קבצים אלקטרוניים אשר נתפסו בחקירת מיסוי, מהווים ראייה קבילה ושימוש בה אינו מפר את  הזכויות המוגנות בתיקון הרביעי לחוקה, האוסר לתפוס ראיות שאינן מופיעות בצו החיפוש. בית-המשפט פסק כי החוקרים פעלו כשורה, עת חיפשו ראיות בכוננים שנתפסו בצו החיפוש הקודם, טרם ניתנה פסיקה או חקיקה בנוגע ל"ראיות דיגיטליות". עוד נקבע כי זכותו של הנאשם לפרטיות אינה מקימה לו זכות למחוק נתונים דיגיטליים הקיימים על רכוש שנתפס כדין, אף שכיום מובן שהרשויות יכולות בנקל לחדור למידע זה. העניין מעלה שאלות מורכבות וחשובות, הנדונות בבתי-משפט ובמוסדות נוספים, הנוגעות למתח הגובר בין שינויים טכנולוגיים להגנת הפרטיות. בישראל נבחן האיזון הראוי בין זכויות החשוד לצרכי החקירה וגילוי האמת בפרשת רמדיה (היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל). בפרשה זו הותוו הכללים לקביעת חיסיון מסמכים במחשבים. בנוסף, חוקק תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי, אשר תכליתו לקדם את הסדרת החיפוש במחשבים.

ערך: תומר קנת.

השתתפו בהכנת הסקירה: מתן סטמרי, אבינדב פרויס, עמית קראוסהר, ערן בן-גל.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s