הדיאלוג החוקתי בישראל: שתי נקודות מבט | בל יוסף (כרך כב)

המושג "דיאלוג חוקתי" הולך וצובר תנופה בישראל בשנים האחרונות. בכתיבה החוקתית ניתן לזהות יותר ויותר אזכורים שלו, הצדקות דרכו ודיונים בטיבו. למרות פריחה זו, עד כה לא עצרה הכתיבה החוקתית לבחון אם במשפט החוקתי הישראלי אכן מתקיים דיאלוג. על כך מחקר זה מבקש לענות.

על בסיס הספרות העיונית הקיימת, המאמר מפתח מתודולוגיה חדשה למדידת דיאלוג, המורכבת הן מנקודת המבט של בית המשפט והן מנקודת המבט של המחוקק. במסגרת זו נבחנים הרטוריקה השיפוטית להצדקת ביקורת שיפוטית חוקתית, דוקטרינות מבוססות תגובה, סעדים חוקתיים ותגובות חקיקתיות. מאמר זה מציע מחקר אמפירי איכותני רחב היקף שמתפרש על פני מאות פסקי דין, ומבקש לבחון את ארבעת המדדים הדיאלוגיים הללו דרכם. מסקנת המאמר היא כי מבחינה דסקריפטיבית המשפט הישראלי מתאפיין ככלל בסממנים דיאלוגיים חזקים מאוד, אם כי בשנים האחרונות ניתן לזהות תחילתו של שינוי מגמה. מסקנה זו מבקשת להעשיר ולפתח את השיח בשאלות שעולות ממושג הדיאלוג ומן האופן שבו הוא נטמע במשפט הישראלי. בד בבד המאמר מעלה גם תהיות אחדות לעתיד לבוא לאורם של הממצאים העולים ממנו.

לקריאת המאמר המלא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה יוסף בל, כרך כב, מהדורת הדפוס, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s