סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 17.4.2014

 בית המשפט האירופי לצדק (ECJ) קבע כי הדירקטיבה לשמירת נתונים (Data Retention Directive) פוגעת במספר זכויות יסוד, בעיקרן הזכות לפרטיות, פגיעה שאינה מידתית ועל כן פסולה. הדירקטיבה, אשר נחקקה בשנת 2006, דרשה מספקיות האינטרנט ב-28 מדינות האיחוד האירופי לשמור את נתוני תעבורת המידע העוברים ברשתותיהן לתקופה של עד שנתיים. מטרת הדירקטיבה הייתה לאפשר לגופי משטרה וביטחון גישה למידע זה (למשל, מידע על זמני קבלה והוצאה של מיילים, הודעות ושיחות, זהות ומיקום המשתמש), לצורכי מניעה, חקירה ותביעה של פשעים חמורים וטרור. בית-המשפט קבע כי הדירקטיבה פוגעת באופן בלתי-מידתי בפרטיות מכיוון שנתונים אלו, כאשר נלקחים כמכלול, יכולים לספק מידע מדויק על חייו הפרטיים של אדם, לרבות הרגליי היומיום שלו, היכן הוא מתגורר, הפעילויות שהוא מבצע, קשריו החברתיים ועוד. בישראל קיים חוק דומה, הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007, אשר זכה לביקורת רבה עם חקיקתו. האגודה לזכויות האזרח עתרה בשנת 2008 לבג"ץ בנושא. בעניין בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח  נ' משטרת ישראל, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דחה בג"ץ את העתירה לגבי חוקתיותו של החוק, אך קבע כי יש להפעיל פרשנות מצמצמת בכל הנוגע להפעלתו. 

 בעניין Bronx Household of Faith v. Board of Education of the City of New York , קבע בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארצות הברית (2nd Cir.), כי ככלל מדיניות עיריית ניו-יורק שלא להתיר לקבוצות דתיות לעשות שימוש בבתי הספר ציבוריים מעבר לשעות הלימודים לצורכי דת או כמתקן תפילה, אינה מפירה את הזכות לחופש הביטוי. העותרים טענו כי מדיניות העירייה מפלה לרעה דתות אשר מקיימות פולחן בניגוד לדתות שאינן מקיימות פולחן ויכולות לעשות שימוש בבתי ספר. בית המשפט קיבל את עמדת העירייה, ואת חששה כי מתן אפשרות לקבוצות דתיות לעשות שימוש בבתי הספר של העירייה לצרכי דת ופולחן תייצר מצג שהיא תומכת ומקדמת דת, ובכך תפר את ה-Establishment Clause אשר קובע את ההפרדה בין דת ומדינה. בנוסף, בית-המשפט קבע כי העירייה פעלה בתום לב וללא משוא פנים, ולכן אינה מפירה את ה-Free Exercise Clause אשר מעגן את הזכות לחופש דת, שכן היא מתירה לכל החפץ לעסוק בדת ובפולחן לעשות זאת היכן שירצה, פרט לבתי הספר העירוניים.

 בית-המשפט העליון האמריקאי דחה ללא נימוק את הבקשה לבחון את פסק-הדין שניתן על-ידי בית-המשפט העליון של מדינת ניו מקסיקו בעניין Elane Photography v. Willock. אותו פסק-דין הכשיר קנס שניתן לעסק של צילום אשר סירב לצלם בטקס חתונה של זוג לסבי, כיוון שהדבר מפלה ומנוגד לחוק זכויות האדם של ניו מקסיקו. משמעות החלטת בית-המשפט העליון האמריקאי כי העונש הכספי עומד בעינו. עם זאת, בית-המשפט התחמק מדיון לגופה של אחת מהמחלוקות היותר ערות בארצות הברית, לגבי הזכות של עסקים פרטיים, הפתוחים לציבור הרחב, להמנע ממתן שירות ללקוחות הומוסקסואלים, כיוון שהדבר עומד בניגוד לאמונות הדתיות של בעל העסק. הדבר רלוונטי במיוחד, לאור העובדה כי מדינות רבות החלו לבחון חקיקת חוקים המגנים על עסקים מפני סירוב לשרת לקוחות על סמך דת ואורח חיים. לדיון יותר רחב על הזכות לחופש הדת של תאגידים, ראו רשימתם של דון סוסונוב ועמיחי דנינו "האם ניתן לייחס את זכות היסוד לחופש הדת לתאגידים? בחינה ביקורתית בראי הדין הישראלי".

 הפרלמנט האירופי אישר הצעת חוק המקדמת את עיקרון "ניטרליות הרשת" (net neutrality), לפיה ספקי אינטרנט (ISP) יהיו מנועים מלהגביל או לחסום שירותים או אפליקציות מסוימות, ויאלצו למעשה לתת יחס שווה מבחינת מהירות הגלישה לכל מידע הנמצא ברשת, כך ששיקולים כלכליים, מוסריים ואחרים לא יוכלו להשפיע על העדפות אלו. כך למשל, דווח בעבר כי ספקיות סלולאריות (אשר משמשות גם כספקיות אינטרנט) מגבילות את השימוש ב"סקייפ", אשר מאפשר לבצע שיחות טלפון דרך האינטרנט. הצעת החוק מטיבה עם הציבור בכל הקשור לחופש הביטוי וחופש המידע, אך פוגעת ברווחיהם של חברות האינטרנט, דבר שיוביל, לטענת נציגי התעשייה, להרעה באיכות השירות ממנה נהנה הציבור עד כה. עוד ההצעה מבקשת לבטל את "דמי הנדידה" בארצות האיחוד האירופי עד סוף 2015, אשר נגבים עבור שימוש סלולארי ואינטרנטי כאשר עוברים בין מדינה למדינה. בישראל, אישרה בתחילת שנת 2014 ועדת הכלכלה של הכנסת להעביר את הצעת חוק "ניטרליות רשתות התקשורת", אשר עוסקת בנושא דומה, לאישור סופי בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.

 בית-המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק, דחה לאחרונה תביעה אשר הוגשה על-ידי שמונה כותבים ומפיקי וידיאו בעניין Zhang v. Baidu.com. התובעים טענו כי האלגוריתם של מנוע החיפוש הסיני באידו (Baidu), שהינו הגדול ביותר בסין מאז שגוגל הפסיקה לפעול שם, פוגע בזכותם לחופש הביטוי. לדבריהם, מנוע החיפוש מונע ממשתמשים בארצות-הברית לצפות בחומרים שהם מעלים, הקוראים לשיפור המנגנונים הדמוקרטיים בסין. בית-המשפט קבע כי התיקון הראשון לחוקה מגן על זכותה של באידו לתמוך במערכות שלטוניות אחרות מדמוקרטיה, כפי שהוא מגן על זכותם של העותרים לתמוך בדמוקרטיה. בנוסף, השופט השווה את "שיקולי העריכה" של מנוע החיפוש לאלו של עורך עיתון המחליט אילו אייטמים לפרסם. לטענת באי כוח התובעים, הרי שיש כאן פרדוקס – בית המשפט תומך בדיכוי חופש הביטוי בשם חופש הביטוי. זו אינה הפעם הראשונה שנושא חופש הביטוי של מנועי החיפוש מגיע לבתי-המשפט, והנושא אף מעסיק את האקדמיה: ראו אור בשנה האחרונה, בין היתר, מאמריהם של פרופ' אורן ברכה, "The Folklore of Informationalism: The Case of Search Engine Speech", ומאמרו של פרופ' ג'יימס גרימלמאן, "Speech Engines".

 במאמרו, "The Text, the Whole Text, and Nothing But the Text, so Help Me God: Un-Writing Amar's Unwritten Constitution"?, מבקר מייקל סטוקס פאולסן (University of St. Thomas) את ספרו של אקהיל עמאר (Yale Law School) שיצא לאחרונה, "America's Unwritten Constitution: The Precedents and Principles We Live By". עמאר טוען בספרו כי לארצות-הברית ישנה חוקה בלתי כתובה, הקיימת לצד החוקה הכתובה, ולעיתים אף מחליפה אותה. במילים אחרות, טענתו היא כי הפתרון לתסבוכות חוקתיות רבות אינו קיים בטקסט החוקתי עצמו, אלא בסט של ערכים, שיטות ותקדימים הנלווים ומשלימים את הטקסט החוקתי. פאולסן שולל טענה זו, וטוען כי לארצות-הברית קיימת חוקה כתובה וזו בלבד. לדעת פאולסן, על אף אי-הבהירות הרבה הקיימת בטקסט החוקתי, הגוררת פרשנות רבה וחילוקי דעות, אין המסקנה מכך כי קיימת חוקה בלתי כתובה. לדידו, קיימת חוקה כתובה בעלת פרשנויות שונות ויש להיצמד לטקסט בכל שאלה פרשנית. פאולסן מתייחס לדוגמות שונות בספרו של עמאר, וטוען כי הן טובות בלהדגים פרשנות טקסטואלית מתוחכמת ושונה לטקסט המקורי של החוקה, אך לא בכדי קביעה דרמטית כי ישנה חוקה בלתי כתובה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s